משמרת אלעזר מב

חלק מחלקי המשכן את כל צפונות הנסתרות בה ואין ערך לקדושת המשכן וכל כליו. והנה אין דומה העושה מצוה ויודע טעמה וסודה למי שעושה מצוה ואין משיג טעמה כי עד כמה יגדל אז הזריזות והשמחה והקדושה ביודעו טעם המצוה וע"כ בעת שצוה ה' את מצות מעשה המשכן ונתן לו גם בזו האופן שילמוד עם אחרי' הי' מרע"ה משתוקק שאם הוא לא אפשר להגיד לו יותר מאשר צוהו ה' אבל יזרזו דע שזה אשר צוה ה' לאמר לך אבל יש בו עוד הרבה והרבה טמיר ונעלם ממה שגיליתי לך ע"כ אבקשך תקדש ותטהר איבריך אולי תזכה מעצמך לבא בסוד ולכוין בכל מעשה מלאכת המשכן כמו שלמד הקב"ה עמי וז"ש אלה הדברי' אשר צוה ה' לאמר בזה זרזו דע שהרבה יותר ממה שאני אומר לך כלול במעשה מלאכת המשכן אבל אלו הדברי' צוה ה' לאמר לכם. אבל תקותי חזקה שכל "חכם לב" יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה' פירש גם מהדברו' שצוה רק אותי ולא צוה לאמר לכם תזכו ע"י קדושה וטהרה להשיג גם זה ולעשות המשכן בקדושה יתירה. וכן נתקיי' ברכת מרע"ה דאיתא במדרש בפ' פקודי עה"פ ובצלאל עשה את כל אשר צוה ה' את משה וז"ל אשר צוה ה' לא נאמר אלא כל אשר צוה ה' מלמד שבצלאל השיג מעצמו כל הדברי' אשר דבר ה' למשה גם הדברי' שלא אמר לו משה וכן הוא בירושלמי פאה פ"א ה"א וע' בבלי ברכות נ"ה ועוד יש להוסיף תבלין עפ"י דאיתא מגילה ג' עה"פ דניאל י' וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשי' אשר הי' עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבה מאן נינהו אנשים חגי זכרי' ומלאכי אינהו עדיפי מני' דאינהו נביאי והוא לאו נביא ואיהו עדיף מינייהו דאיהו חזי ואינהו לא חזי. והענין שבאמת הם לא ראו אע"ג דהוי נביאי והוא ראה הטעם לזה כ' בס' יערות דבש ח"ב סוף דרוש י"ג כי ע"ז נאמר ב"ב י"ב חכם עדיף מנביא שהנביא אינו משיג רק מה שהגידו לו ברוח נבואה וע"כ נקרא נביא מלשון ניב שפתים אבל החכם משיג מחשבתו של בורא כל העולמים מה שלא הגידו לו. והנה יש ענינים שאין מגידין לשום נברא ורק אותן אנשי' שזוכין להשיג מחשבתו של בורא כל העולמים ב"ה הם משיגין גם דברי' אלו ולזה תמצא שדניאל ידע קץ הגאולה מה שלא נתגלה לשאר נביאים כי דניאל חכם ועדיף מנביא בזה כי על הקץ הגאולה נאמר ללבי גיליתי לאברי לא גיליתי ולכך אותן חכמי' המשיגין מחשבה שבלב יכולין להשיג גם קץ הגאולה כי ללבי גליתי אבל לאותן שאין משיגין רק מה שמגידין להן אין יכולין להשיג קץ הגאולה עכ"ד ולפי"ז יומתק אומרו וכל "חכם לב" דייקא אותן שהן בבחינת חכם עדיף מנביא שהם "חכמי לב" שמשיגין גם מה שלא הגידו להן אותן יבאו ויעשו את "כל" אשר צוה ה' גם מה שלא הגיד להם. מעתה נבין גם הפסוק שלפנינו דאמרו חכז"ל במכילתא שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל והי' ישראל אז במדריגה גדולה דור דעה אשר לא יהי' כמותו עד ימות המשיח כמבואר בזוה"ק ובאצבע הראו התינוקות על הקב"ה וא"כ הדבר פשוט שגם השירה ששרו אז משה ובני ישראל הי' מלא סודות וקדושה עד שאם הי' כותבין את השירה כמו שאמרו אז משה ובני ישראל לא הי' דורות הבאי' יכולי' לשיר את. השירה הזאת לכך חברו גם שירה באופן קל שגם הדורות הבאי' אחריהם יהי' אפשר להם לשיר ואת השירה ששרו אז לא ישירו רק בתחיית המתים כי אז יהי' עוד הפעם דור כמו שהי' בשעת קי"ס ואז יהי' אפשר להם לשיר שיר מעולה ששרו אז משה ובני ישראל וזו אז בעת התחי' ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ששרו עתה כי שירה זו מעולה מאוד עד שאין בכח דורות הבאים לשוררה ויאמרו לאמר ואח"כ אמרו נוסח זו השירה הכתובה לפנינו לאמר לדורות הבאים אחריהם זו השירה: עה) בילקוט פרשת בא עה"פ זכור את יום אשר יצאת ממצרי' אין לי אלא שמזכירין יציאת מצרי' בימי' בלילות מניין ת"ל למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימי' כל ימי חייך הלילות דברי בן זומא וחכ"א ימי חייך להביא לימות המשיח. א"ל בן זומא עתידין ישראל שלא להזכיר יציאת מצרי' לימות המשיח שנאמר בירמי' כ"ג הנה ימים באים וגו' מגיד שאין מזכירין יציאת מצרי' לימות המשיח, ומניין שאומרי' ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותינו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ת"ל כה תאמר אל בני ישראל אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שלחני אליכם ומנין שמברכין בהמ"ז שנאמר ואכלת ושבעת וברכת אין לי אלא לאחרי' לפני' מנין ת"ל ובירך את לחמך אימת נקרא לחם עד שלא אכלתו ע"כ. י"ל בקישור שלש שאלות אלו ונקדי' מה שהקשה בספר דרש משה על הילקוט דבש"ס ברכות דף י"ב ב' הביא זו הפלוגתא דבן זומא וחכמי' השיבו לבן זומא לא שתיעקר יציאת מצרי' כל עיקר רק שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויצ"מ טפל לו. וא"כ קשה למה לא הביא בעל הילקוט תשובת חכמי' לבן זומא. ועוד הקשה למה הביא מקרא דשמות דאומרי' אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ולא הביא מקרא דלך לך המוקד' כמו