משמרת אלעזר לו

חוץ מן הנשחט שנאמר "תמימים יהי' לכם" כשהן מבוקרין הן תמידין וכשאינן מבוקרין אינן תמידין עכ"ל הרי מפורש יוצא דמעכב גם בדיעבד דשינה עליו הכתוב לעכב דהא כבר נלמד דתמיד טעון ביקור ד"י מגז"ש דתשמרו מפסח כמבואר בפסחים דף צ"ו וא"כ ל"ל קרא דתמימים יהי' לכם א"ו דאתי קרא ושינה עליו לעכב אלא דלכאורה עדיין קשה למה הביאו התוס' דפסול כשאינו מבוקר מגז"ש דתשמרו מפסח ולמה לא הביאו קרא דתמימים יהי' לכם אמנם לק"מ דהתוס' באו לישב לשון הברייתא דנקט שאינו מבוקר "כהלכתו" דמשמע אפי' הוא מבוקר אם אינו מבוקר כהלכתו הוא פסול ועכ"ח הכונה שבקרוהו אבל לא בקרוהו כדינו דהיינו ד' ימים וע"ז הוצרכו להביא הגז"ש מפסח דמשם נלמד דבעי ד"י ביקור וא"ש לשון התוס' דעיקר כונתם לפרש לשון הברייתא: ובדברינו נתישב לי קושיא גדולה דבפ' ויקרא בפסוק אם עולה קרבנו זכר תמים יקריבנו איתא בתו"כ ר"י אומר תמים יקריבנו יבקרנו ויקריבנו אמר ר"י שמעתי שהשוחט את התמיד שאינו מבוקר בשבת חייב חטאת ויביא תמיד אחר עכ"ל הרי נראה מפורש שם דר"י למד מהפסוק דזכר תמים יקריבנו שהשוחט תמיד שאינו מבוקר בשבת חייב חטאת ובתוספתא הנ"ל מבואר שלמד ר"י זה הדין מפסוק דתמימים יהי' לכם. ובדברינו א"ש דהא שם בפ' ויקרא מיירי בנדרים ונדבות א"כ פשיטא דלא בעי ביקור ד"י דהא הגז"ש נאמר רק בתמיד ועכ"ח שם אתי לאשמוענין שאם לא ביקר כלל שהקרבן פסול וע"ז שפיר אמר ר"י שמשם נלמד שאם שחט תמיד שאינו מבוקר כלל בשבת חייב חטאת אבל בתוספתא דפסחים אתי ר"י לומר שגם אם ביקר את התמיד רק שלא בקרו ד"י ושחטו בשבת חייב חטאת שגם ביקור ד"י מעכב וע"כ הוצרך להביא קרא מיותר הנאמר גבי תמיד להורות דגם ביקור ד"י מעכב בתמיד: ובדברינו יתישב לנו קושיא עצומה שהקשה הרשב"א במנחות דף מ"ט ע"ב וז"ל יש להקשות אמאי קאמר דלא בעינן ביקור ד"י כ"א לתמידין ולא למוספין והלא כיון דביקור ד"י מגז"ש דשמירה שמירה ילפינן הוי לן למימר דבכולהו נבעי ביקור ד"י משום דילפינן מגז"ש דשמירה שמירה הרי שמירה קאי לכל הקרבנות דתשמרו להקריב לי במועדו קאי לכל המועדות הכתובים אחריו בסדר פנחס דהרי תשמרו כתיב ותירץ דנ"ל דאית להו דתשמרו לא קאי כ"א אתמיד הסמוך לו משום דלא מצינן למימר דאכולהו קאי דהא איכא פסח דכתיב בסוף הפרשה ובפסח לא בעינן ביקור שהרי קרבן של יחיד הוא אע"ג דאתי מני' והרי לא מצינן קרבן יחיד שיהי' טעון ומדלא מצינן למימר דאכולהו קאי דהא איכא פסח דלא קאי לי' הכא אית לן למימר דדוקא אתמיד הסמוך לו קאי ולא לאינך עכ"ל וקשה לי על תירוצו דמאי כונתו במה שכתב דלא מצינו קרבן יחיד שיהי' טעון אם כונתו שבקרבן יחיד אינו מעכב הביקור הלא מפורש איתא בתו"כ שהבאתי בעולת נדבה שמעכב הביקור דאל"כ אלא למצוה לא הי' צריך לדרוש זה מקרא דיקריבנו יבקרנו דהא פשיטא כיון דבעל מום פסול לקרבן שצריך לבקרו קודם הקרבתו ועכ"ח דאתי להורות דמעכב הביקור גם בדיעבד וכן כתב הראב"ד בפירושו לתו"כ שם א"ו פשוט דכונת הרשב"א דלא מצינו בקרבן יחיד שיהי' טעון ביקור ד"י וא"כ נפלאת היא בעיני תירוצו דהלא בתמיד עצמו מנ"ל דטעון ביקור ד"י ועכ"ח רק מגז"ש דשמירה שמירה כדאיתא בפסחים וא"כ סוף כל סוף קשה דנימא כמש"כ הכשב"א בקושיתו דתשמרו קאי על כל הקרבנות הכתובים שם וממילא נילף משם דגם קרבן יחיד יהי' טעון ביקור ד"י אמנם לדברינו א"ש דעכ"ח אי אפשר לומר דגז"ש דתשמרו קאי גם על קרבן יחיד דא"כ יקשה תרי קראי ל"ל קרא דיקריבנו הנדרש בתו"כ וקרא דתמימים יהי' לכם הנדרש בתוספתא הלא באחד סגיא שיהי' שינה עליו הכתוב לעכב ובשלמא לדברינו א"ש דהלא כיון דתשמרו לא קאי רק על תמיד ובתמיד מעכב ביקור ד"י ובשאר קרבנות בעי רק ביקור יום אחד וא"כ א"ש בקרא דיקריבנו אתיא להורות דביקור מעכב גם בשאר קרבנות וקרא דתשמרו אתי להורות דביקור ד"י מעכב בתמיד אבל אי הוי אמרינן דתשמרו קאי גם על קרבנות יחיד א"כ קרא דיקריבנו ל"ל וא"כ שפיר הוכיח הרשב"א דקרא דתשמרו לא קאי רק על תמיד דסמיך לי' דאין לומר דקאי על כל הכתוב בפרשה דא"כ גם קרבן יחיד טעון ביקור ד"י וזה אי אפשר דא"כ קרא דיקריבנו מיותר: סו) מיהו עדיין צ"ע דראיתי בספר א' התעורר על דברי רשב"א אלו דהאיך כתב הרשב"א דפסח הוי קרבן יחיד הלא מפורש במס' יומא דף נ"א ועוד בשאר מקומות דפסח הוי קרבן ציבור ועוד הקשה דהא דזה שכתב הרשב"א דפסח א"צ ביקור עכ"ח כונתו על פסח דורות דהא עיקר ביקור ד"י בפסח כתיב וזו שכתב הרשב"א "אע"ג דאתי מני' ר"ל אע"ג שתמיד נלמד רק מפסח מצרים דצריך ביקור ד"י זהו דוקא בפסח מצרים אבל פסח דורות