משמרת אלעזר לה

ולכך כתיב שהושב בעכ"ח אל פרעה ובעת שהתחיל פרעה לבקשו שילכו רק מי ומי ההולכים וכשהסכים שילכו הגברים אז הי' קרוב מאוד שיסכים פרעה להם לכך ויגרש אותם הקב"ה מאת פני פרעה: סא) בפסוק ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך וגו' כי חג ד' לנו ויל"ד דהו"ל בזקנינו ואח"כ בנערינו כי כן דרך המוסר להקדים הזקנים לפני הנערים. וי"ל דהנה אם הולכים אנשים לדרך רחוק אם הזקנים ילכו לפני הנערים אז יאריך הדרך מאוד. אמנם אם הנערים שיש להם כח הולכים לפניהם אז גם הזקנים ההולכים אחריהם יתחזקו כל האפשר שילכו עמהם. והנה מעתה סיפר משה רבינו עד היכן גדלה תשוקת כל ישראל לעבוד עבודת ד' ולחוג את חג ד' כי לפי שהי' להם לילך דרך שלשת ימים עד בואם אל המקום שיעבדו שם את ד' ומרוב זריזות יוותרו הזקנים על כבודם ויקדימו לפניהם את הנערים כדי שיהי' במוקדם האפשרי במחוז חפצם וז"ש בנערינו ובזקנינו נלך שיקדימו הזקנים את הנערים כי חג לד' ובמקום מצוה מוותרין על כל הכיבודים: סב) בפסוק לא כן לכו נא הגברים כי אתה אתם מבקשים וצ"ב והלא הם בקשו שילכו כולם וי"ל ע"ד דרוש שמ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות ולכן אמר להם דבריכם סותרין את עצמן כי מאחר שאתם אומרי' חג ד' לנו וא"כ הא חג הוי מ"ע שהזמ"ג ונשי' פטורות וא"כ לא הי' לכם ללכת רק הגברי' וז"ש לא כן לכו נא הגברים כי אותה אתם מבקשים כי אתם מבקשי' חג ד' ובזה נשים פטורות: סג) בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב ואמרו ברכות ט' בבקשה ממך נא ישאלו שלא יאמר אותו צדיק ועבדו' וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. ותמהו המפרשים וכי אם לא יאמר אותו צדיק לא יקיים הקב"ה הבטחתו ועוד דקדקו דתיבת בהם כמיותר וי"ל דלכאורה יפלא לאיזה תכלית צוה הקב"ה את ישראל שישאלו מהם כלי כסף וזהב שנראה לפי עיני הבריות קצת כעין ערמה והלא העידו חכז"ל רבה עה"פ וינצלו שביזת הים הי' יותר מביזת מצרים וא"כ טוב יותר הי' שלא ישאלו כלל מהם במצרים ויזכו אח"כ בממונם אצל הים. ונראה שעשה זה הקב"ה לנקום דם עבדיו הנשפך מהמצרי' כמי' וע"כ רצה שיראו ישראל נקמה בעיניהם והנה שם בשעת הטביעה בים זה הי' כרגע עד שמתו ומה ידעו מצרים המתים שנאבד ממונם וישראל נטלוהו לאחר מותם בביזה אצל הים לכך הקדים וצוה הקב"ה שישאלו מהמצרים כסף וזהב ואח"כ ישמעו כי ברח העם יהי' להם כאב גדול שלא די שהוכו בעשרה מכות והוכרחו להוציאם חפשי עוד זאת נטלו גם ממונם ויראו בעיניהם מתקיים ואח"כ יצאו ברכש גדול ויראו שהקב"ה גבה שכר שעבוד ישראל מהם. ולפי"ז יובן בקשת הקב"ה שבאמת לקיים הבטחתו הי' יכול בלא זה שישאלו כי בשעת הטביעה יזכו ישראל ברכוש גדול שלהם אלא כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדו' וענו אתם קיים בהם פירוש בישראל ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם פירוש בהמצרי' כי מה ידעו לאחר מותם מי נטל ממונם: סד) בפסוק החודש הזה לכם איתא בפסיקתא א"ר חייא בר אבא כיון שבא משה אצל ישראל ואמר להם הקב"ה אמר לי לך אמור לישראל פקד פקדתי אתכם א"ל עדיין לא הגיע זמן פקידה כיון שאמר להם בחודש הזה אתם נגאלים אמרו הוא סימן טוב וי"ל עפ"י מה שהביא רש"י כי באמת כבר נשלם הזמן ת' שנה כי כונת הפסוק גר יהי' זרעך היינו זרעך ממש שהתחיל מיצחק שהוא זרעו ומשעת לידת יצחק עד יציאתם ממצרים הי' מכוון ארבע מאות שנה ואיתא במס' ר"ה דף י' שבפסח נולד יצחק והנה מעתה מובן בשעה שאמר להם שיהי' נגאלים בחודש הזה נתנו אל לבם לחקור מה נשתנה החודש הזה מכל החדשים ונזכרו כי בחודש זה נולד יצחק וממילא עמדו על החשבון מעת לידת יצחק עד זמן צאתם שהי' מכוון ת' שנה לפיכך אמרו זה סימן טוב כי בלי ספק התחיל הגירות מלידת יצחק וכבר נשלם הזמן: סה) בפסוק והי' לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ולמדו חכז"ל מזה במס' פסחים דף צ"ו דפסח דורות בעי ג"כ ביקור ד' ימים וכתבו התוס' בסוכה דף מ"ב ד"ה שאינו מבוקר כהלכתו דמעכב אפי' בדיעבד ותמה הגאון ר' ישעי' פיק בספרו אומר השכחה דהא בקדשים בעינן שינה עליו הכתוב לעכב וכן הטורי אבן במגלה דף כ"ט השיג על דברי תוס' וכתב דביקור ד"י הוא רק למצוה אבל אינו מעכב ופירש דהא דקתני בברייתא דר"י אומר השוחט את התמיד שאינו מבוקר כהלכתו חייב חטאת מיירי שנמצא בעל מום ולע"ד אחר המחילה מעצמותיהם הקדושים נעלם מהם שזו הברייתא היא תוספתא בפ"ה דפסחים ושם מפורש דיש קרא מיותר להורות ששינה עליו הכתוב לעכב וז"ל התוספתא שם אמר ר"י שמעתי שהשוחט תמיד שאינו מבוקר חייב חטאת ויביא תמיד אחר להכשירו