משמרת אלעזר לג

לדבר ולומר למה הרעת לעם הזה ועדיין אינו מיושב למה כפל וידבר ויאמר ועוד יותר יקשה לשון רש"י שכתב על שהקשה "לדבר ולומר" על מה כפל רש"י זה בפירושו וי"ל דמאד יפלא על מרע"ה העניו מכל אדם שידבר דברים כאלו נגד הקב"ה שהם נראים מלאים תרעומות. וי"ל כי חסד גדול עשה מרע"ה בדיבוריו אלו ומחשבתו זכה וברה לפני ה' כי ידוע שהקב"ה כרת ברית את אבותינו שלא יכלה זרעם ולכן גם אם ח"ו יארע שכל ישראל יחטאו אי אפשר שיעזבם ד' ויחליפם על אומה אחרת אמנם אם ישנם צדיקים בתוך ישראל אז יש מקום להקב"ה לענוש ולכלות את החוטאים ולקיים שבועות האבות עם זרע צדיקים הנשאר מהם וכמו שאירע לאחר שעשו ישראל את העגל אמר הקב"ה אל משה אכלם ואעשם אותך לגוי גדול ואז ענה משה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. והנה גם כעת במצרים חשש מרע"ה שיקצוף השי"ת מאוד על ישראל כי הי' אז ערום וערי' מן המצות והקב"ה ברוב רחמו וחסדיו שלח משה עבדו להושיעם ומיד בראותם שלא עלתה בידו להוציאם מיד ממצרים מרדו בו והתרעמו ואמרו אשר הבאשתם ריחינו נגד שני שרי ישראל המשתדלים בעדם וחשש שהקב"ה יעזבם ולא יגאל אותם ויעשה אותו לגוי גדול לקיים שבועת האבות לזה התחכם מרע"ה לעשות עבירה לשמה שיחטא גם הוא בתרעומת זה שגם הוא יתרעם על שהרע פרעה לישראל ואמר למה הרעת ובזה יוסר חרון אף מישראל כי אם משה רבן של הנביאי' התרעם ולא הי' בין המקבלי' העונש מפרעה מה יעשו המון עם בני ישראל הכואבי' מצרת השעבוד והנה לפי ראות העין הי' דיבור משה קשות נגד הקב"ה אבל תוכו רצוף אהבה להציל עם ה' ומחוץ הי' נראה אומרו למה הרעת לדיבור קשה ובפנימיותו הי' אמירה רכה מתוקה כדבש מסירת נפש ממש. והנה הקב"ה היודע תעלומות לב הכיר טהור לב מרע"ה וכוונתו באמרו למה הרעת ולכך הוסיף עוד אהבה אליו רק כלפי מלאכי' שאינן יודעין מחשבות שבלב והי' דיבורו של משה קשות הוצרך הקב"ה ג"כ לדבר אתו משפט אבל גם ויאמר אליו אמירה רכה כי ראה והבין צדקתו וז"ש וידבר אלקים ויאמר אליו לפי שהוא גם הוא הקשה "לדבר ולומר" כי גם דיבורים של משה הי' אמירה רכה ותוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים: נה) כפסוק וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם י"ל דאפשר לומר ששם שדי יונח על מה שמשלם הקב"ה שכר בעוה"ז ושם הוי"ה ב"ה על שמשלם הקב"ה בעוה"ב. כי אמרו חכז"ל במסכת חגיגה ט"ו למה נקרא שמי "שדי" הוא שאמר לעולמו די הרי שהשם הזה הגביל את עוה"ז עד שיהי' בו די לכל ברואי עולם וא"כ נראה שזה השם מורה שמשלם שכר גם בעוה"ז ושם הוי"ה ב"ה ידוע ענינו הי' הוה ויהי' שזה מורה על שכר העתיד שישלם הקב"ה לצדיקי' לעוה"ב ולזה מורה שמו שהיא אין סוף ב"ה וכן דרשו חכז"ל על אני ה' נאמן לשלם שכר שמשמעותו נאמן לשלם שכר לעתיד. והנה כבר פירש רש"י שהקב"ה התרעם על מרע"ה שלאבות הבטיח אותם בכל הברכות ולא נתן להם כדי צורכם ואעפי"כ לא הרהרו אחרי ואתה הרהרת אחרי וכדי שלא יסתור זה באמרו כל ההבטחות שהבטחת אותם כולם הי' הכוונה לעוה"ב לשלם להם שכר טוב לזה אמר הקב"ה שנראה אל האבות רק באל "שדי" דהיינו שהבטיח אותם ברכות עוה"ז אבל ושם הוי"ה ב"ה שהוא מורה על שכר העתיד לא נודעתי להם ואעפי"כ לא הרהרו אחרי: נו) או יאמר ויתישב גם קושית רש"י שהוקשה לו הרי נאמר לאברהם זה השם בברית בין הבתרים לכך נדחק בלא נודעתי דהנה פרש"י חבל על דאבדין ולא משתכחין שהבטחתי לאבות כמה הבטחות והם לא ראו שנתקיימו ואעפי"כ לא הרהרו אחרי. וידוע דכמה דברי' נפלאי' בעיני האדם ואי אפשר להשיגן. אבל אם הי' נגלה לו כל הדברים מראשית הבריאה ועד היום וכן כל הדברים שיהי' מהיום ועד סוף העולם יתורצו לו כמה ענינים. וידוע שהעיד הקב"ה על מרע"ה בכל ביתי נאמן הוא וגלה לו כל מעשי בראשית והראה לו דור דור ודורשיו אפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש מגילה ו' וא"כ עליו יש ודאי מקו' להתרעם אם הוא יהרהר באיזה דבר אחר המקום שכמעט לא הי' ברי' בעולם שישיג מה השיג וז"ש ושמי הוי"ה שהוא ב"ה לא נודעתי להם דהיינו ענין שם הוי"ה ב"ה שהוא הי' הוה ויהי' שגיליתי לך מה שלא גיליתי לשום ברי' ואיך האבות שלא ראו כל מה שעתיד להיות כמוך לא התרעמו ואתה מתרעם. והנה בזה נבין מה שהקשה רש"י האיך נסמך לזה אומרו וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל ונראה שחכז"ל רבה חקת פי"ט אמרו שהאבות מצטערי' בקבר אם בניהם הם בגולה ושעבוד מתוך צרות ולזה ישראל שידעו חיבת הקב"ה אל האבות הקדושי' לכך בעת נאקתם צעקו שאם גם אנו נסבול הצרות אבל צר לנו בצרת אבותינו בקבר שהי' צדיקי עולם ומצטערי' בקבר על שמצרים מענים אותנו וממש חשוב כאלו המצרי' מעלי' את אבותינו הקדושי'