משמרת אלעזר לב

לא הצלת את עמך כעת מלהוסיף יגון על יגונם. והתירוץ לזה הוא כי בכוונה עשה הקב"ה כן להורות את בני ישראל את הדרך ילכו בה כי מעשים בכל יום אנו רואים כי אם איש אחד מקבל על עצמו לילך בדרכי התורה והיראה יהי' נראה לו כמה מניעות ועיכובים לנגדו ומאוד יקשה עליו להחזיק בדרך אשר בחר ותמיד יהי' נראה לו כאלו זה הדרך לרע לו. והאמת שכל זה מתחבולות היצר וסוף הכבוד לבא וכל זה רק נסיון אם יחזיק באמת בדרכי התורה. וכל מה שיראה שדרכי רשעים מצליחין הוא רק דמיון שוא ותחלת דרכם מתוק וסופן מר ודרך הצדיקים תחלתו מר וסופו מתוק. וזה סימן מובהק להכיר את האמת כי מזה שימצא לפי מדתו בכל פסיעה ופסיעה מניעות וידמה לו כאלו ככבים משמים נלחמו נגדו בזה עצמו יכול להכיר כי זה דרך האמת ושהיצה"ר עושה כל התפעלות למונעו מדרך ד' וכמו שמסופר בילקוט סי' צ"ט כשהלך אברהם אבינו לעקוד את בנו כמה מניעות ועיכובים עשה לו היצה"ר בכל דרכו עד שהוצרך לילך עד צוארו במים ואברהם אבינו לא נתפעל מכל זה כלום והביא את בנו לעקידה שזכות זה המעשה עומד לזרעו עד סוף כל הדורות. וכדי לקבוע בלב ישראל זו הידיעה שלא ירך לבב בראותם איזה קושי בעבדות ד' רנה הקב"ה שבישועה הראשונה שעשה לכלל ישראל יהי' נראה בתחלת הישועה כאלו הישועה הוא לרעה להם שע"י שהודיע הקב"ה אותם שיגאלם ויוסף פרעה להרע עמהם וא"כ לפי מחשבתם ידמו שרעה מגיע אליהם כששומעים לקול ד' ואח"כ יראו מה הי' סוף המעשה שיצאו ברכוש גדול בנסים ונפלאות משם ילמדו ישראל בינה בשמרם דרכי התורה שאם גם יתראה לעיניהם שדרך התורה מלאה קוצים אל יעזבו אותה וידעו כי הסוף טוב מאוד ולא יחושו לכל מיני הסתת היצה"ר עד שיזכו לטעום מנועם ד'. וז"ש הקב"ה למשה "עתה" פי' בזה שאתה רואה עתה שתחלתו קשה אתה יכול להכיר אשר אעשה לפרעה כי לכל דבר טוב ידמה לאדם בתחלתו שהוא לרע לו ומה נעמו דברי המדרש רבה שאמר הקב"ה למשה יש לך לידע שנאמר טוב אחרית דבר מראשיתו "טובה אחריתן של ישראל" פירוש אם גם יראו ישראל שהם מעונים ושפלים יוכלו לידע כי סופן ואחריתן יהי' טוב "מראשית שנתתי להם במצרים" כי גם אז הי' נראה להם הראשית שהוא לרע להם וחזי מה עלתה בסופו שנאמר "עתה תראה" פירוש בזה עצמו שנראה הראשית לרעה בזה עצמו תוכל להכיר שסופו טוב לישראל וזה יהי' לסימן לישראל בעת גלותם הארוך שאל ירך לבבם כי סוף הכבוד לבא בב"א: נג) באופן אחר פרשתי ויתיישב גם מה שדייק לומר "לדבר בשמך" שתיבות אלו נראין כמיותרין וי"ל דהנה האר"י הקדוש פירש הפסוק לכה ואשלחך אל פרעה וכן הפסוק בישעי' ו' את מי אשלח ומי ילך לנו שהכלל שאם הקב"ה שולח נביא לדבר רע אינו מיחס שמו הקדוש על הרעה ועיין ענין זה באריכות בתנחומא פרשת תזריע ולכך על הטוב אמר את מי אשלח ועל הרעה אמר ומי ילך כי אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה. ולפי"ז שליחות מרע"ה הי' בו שני הדברים טובה לישראל ורעה למצרים לכך על חלק הרעה אמר לכה ועל חלק הטוב אמר ואשלחך. וכן הובא בשם האר"י בס' קדושת לוי בפ' תצוה לפי"ז יומתקו הכתובים כי תרעומת משה הי' שאם גם אסבול ויסבלו גם ישראל כל הרעות מפרעה ומצרים אבל מאחר שגם לישראל הוא לרעה א"כ אין כבוד ד' שיתיחס שמו על השליחות כי בלא זה הי' סבור שאומרו לכה הוא על מצרים ואומרו ואשלחך על ישראל אבל כיון שמשליחות זה נצמח גם לישראל רעה א"כ לא הי' ראוי' לדבר בשמך כי אין שמך הקדוש ראוי' שיתיחד על ענין רע וזו שדייק למה הרעות "לעם הזה" פירוש שזה ידעתי מכבר מעת שאמרת "לכה" שלעם מצרים יצמח רעה אבל תמיהתי למה הרעת "לעם הזה" אם גם לעם הזה הרעת א"כ למה זה "שלחתני" למה אמרת ואשלחך וכל תלונתי הוא ומאז באתי אל פרעה "לדבר בשמך" שדברתי בשמך הרע לעם הזה וא"כ הי' לך להציל עכ"פ את עמך כדי שיהי' השליחות לטובה וע"ז השיבו ה' עתה תראה שהשליחות טובה גדולה לישראל כי הרעה שנצמח לפרעה איני נמנע מליחד שמו עלי' וז"ש אשר אעשה לפרעה וזה שאמרתי לכם הי' משום שלישראל בתחלת השליחות נצמח להם רעה כמש"כ תכבד העבודה ואשלחך אמרתי לפי שבסוף יוצמח להם מזה טובה כמש"כ בס' נחל קדומים פ שמות בשם האר"י זצ"ל ומשה לא הבין וחשב שלישראל יהי' טובה מיד ולכה נאמר בשביל רעת מצרים כמו שכתב הקדושת לוי שם דגם אצל אוה"ע קשה לו הרעה שמביא עליהם ולפי האמת י"ל דזה דוקא אם בזה אין נעשה טובה לישראל אבל כל שנעשה מזה טובה לישראל אינו מקפיד על הרעה הבאה על אוה"ע וגם אם נימא כקדושת לוי י"ל דמשתי טעמים אמר לכה בשביל רעה שמגיע למצרים וגם בשביל הרעה שמגיע לישראל בתחלת השליחות: נד) בפסוק וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו וקשה כפל הלשון וידבר ויאמר וכבר התעורר רש"י בזה ותירץ דיבר אתו משפט על שהקשה