משמרת אלעזר כט

שמי ושם אבותי אברהם ויצחק אז יוכלו לפרות ולרבות ויתפשטו בכל הארץ ולא יזיק להם ריבוים ויומתק אומרו וידגו כמו שהדגים אעפ"י שפרים ורבים מאוד אין מזיק להם עין הרע כן ישראל לא יגיע להם נזק ע"י ריבוים: מג) או יאמר למה תפס יעקב אבינו הלשון וידגו בהקדם לתת טעם למה שברוב שנים יש י"ב חדשים ובשנים מעוברות יש י"ג חדשים ואם כי ידענו שנצרך זה למלאות החשבון בין שנות החמה לשנות הלבנה אבל אעפי"כ צריך טעם למה הוקבע מהקב"ה בטבע כן ועוד נראה לתת טעם למה דוקא אדר מעובר ולא חודש אחר וי"ל שידוע שכל הבריאה נעשה מכוונת לאומה הישראלית וכדכתיב יצב גבלת עמים למספר בני ישראל. ומעתה מובן כי י"ב חדשי השנה הם נגד הי"ב שבטים ולפי שאח"כ נחלק שבט יוסף לשני שבטים לכך לפעמים צריך להיות י"ג חדשים נגד אפרים ומנשה ולפי"ז יומתק למה דוקא אדר יהי' מעובר כי החדשים הי' מכוונים נגד השבטים לפי שנותיהם הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו ומאחר שאפרים ומנשה הי' הצעירים שבכל השבטים ומאחר שאמרו חכז"ל ברבה בא החודש הזה לכם ראש חדשים שלענין חדשים לעולם מניסן מנינן וא"כ ניסן כנגד ראובן עד שהחדש האחרון שהוא אדר הי' נגד אפרים ומנשה לכך חודש אדר הוא מעובר לפי שחודש אפרים ומנשה הוא ושעל ידיהם נתוסף חודש אחד. ולפי דברינו שחדש אדר הוא נגד אפרים ומנשה וידוע שמזל אדר דגים לכך אמר יעקב "וידגו" לרב בקרב הארץ כי זה מכוון לעומת אפרים ומנשה. לאחר כמה שנים שחדשתי זה מצאתי שהגאון הקדוש בעל קדושת לוי בפ' כי תשא כתב ג"כ שלכן לפעמים השנה מעוברת לפי ששבט יוסף נתחלק לשתים אבל בזה שכתבתי למה דוקא אדר מעובר הלך בדרך אחר ממה שכתבתי מד) בפסוק ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה עיין מה שכתבתי בחלק סוכת שלום אות ל"ג: מה) בפסוק ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו עיין מה שכתבתי בחלק סוכת שלום אות ס"ח ע"א ע"ב ע"ג: מו) בפ' שמות בפסוק וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אתם עיין בחלק סוכת שלום אות פ"ד ואות ע"ה: מז) בפסוק וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ וכתב הרמב"ן בפ' במדבר שהי' זה מעין דברי מי יקום לפי שהם רצו למעט את ישראל הרבה אותם הקב"ה שלא כדרך הטבע ובזה נתן טעם שהלוים הי' מתי מספר כי בשלמא אחרי כן שפיר אמרו ש"ר פ"ג לפי שהארון מכלה בהם אבל מיד בעת צאתם ממצרים עוד טרם שניתן להם עבודת המשכן למה הי' מעטים כ"כ נגד כל השבטים א"ו לפי שהם לא הי' בכלל השעבוד לכך לא נתרבו שלא כדרך הטבע. ואני אמרתי להטעים יותר עפ"י דברי האלשיך שכתב בשיר השירים ד' עה"פ שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם ופי' כי שניך הוא מורה על האשה בת מלך כל כבודה פנימה כמו השנים בתוך הפה וגם הם דומים לשנים שהם מעצם כאשה שנבראת מן הצלע הדומה לשן והנה הי' כעדר הקצובות הם עדר הרחלים הברורות שמתלבשין מצמרן ושומרים אותן שלא יתלכלכו צמרן מעת לידתן כן הי' הנשים שהי' נקיות מכל לכלוך ערוה וזימה וטומאה שעלו מן הרחצה שרחצו את בעליהן תחת התפוח לעורר תאותן בל יגעלו בהן בעליהן וימנע זרע ישראל מן העולם ותדבק בהם טומאת מצרים ועל רוב צניעותן נתקיים בהן אשתך כגפן פורי' וגו' תהלים קכ"א שכולם מתאימות שילדו ששה בכרס אחד וגם ושכלה אין בהם שלא הי' יולדת וקוברת אלא כולן קיימות ולא הי' מפילות וזה יורה על גודל גדרותן מן הערוה עכ"ד והסברתי דבריו עפ"י מה שאמרו במס' ע"ז נ"ד ב' ראוי' הי' שהבא על א"א שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג ואין הקב"ה משנה עולמו מפני השוטים וכל זה ניחא אם יולדת בטבע אבל שיהי' ששים רבוא נשים כל אחת יולדת ששה בכרס אחד ואין אחת מהן מפלת נפלים זה הוא בודאי שלא כדרך הטבע וא"כ זה ראי' ברורה על גודל גדרותן מן הערוה כי אל"כ תהדר קושיא לדוכתי' דראוי' הבא על א"א שלא תתעבר וכאן ל"ש תירץ הש"ס דעולם כמנהגו נוהג מאחר שהי' זה שלא כדרך הטבע, ולפי"ז הלוים שלא עבדו במצרים לא פרו ורבו שלא. כדרך הטבע כי אצל שאר ישראל הוצרך לנס לפי שכל העולם אמרו אם בגופן שלטו בנשותיהן לא כש"כ אבל בלוים שלא עבדו וא"כ לא הי' חשד על נשותיהן מכח ק"ו הנ"ל לכך לא הוצרך לנס ולפי"ז כל עוד שעבדו יותר בישראל נתחזק הק"ו והחשד אם בגופן שלטו בנשותיהן לא כש"כ לכך הוצרך תמיד להיות יותר נס בריבוין שלא כדרך הטבע כדי לבטל