משמרת אלעזר כח

דהע"ה שמואל ב' כ"ד כשהי' דבר בישראל ביקש שיעניש הקב"ה אותו ורק יסלק חרון אפו מישראל ולפי"ז י"ל שזה הי' כוונת יהודא בי אדוני אבקש שאם אנו חייבי' איזה עונש תעניש אותי ורק הצל את בנימין וזה הלשון בעצמו אמר דהע"ה. וכדי שלא יבינו המקטריגים היפך דבריו כלפי יוסף וכמו שאמר אח"כ בפירוש אל יוסף תעשה בי מה שאתה רוצה לעשות בבנימין. ועוד יותר כי מאחר בעת שפשפשו במעשיהם לא מצאו רק חטא מכירת יוסף וזה גרם יהודא ע"כ בקש בי העון וא"כ לי ראוי' העונש ולא לבנימן שלא הי' לו חלק במכירת יוסף: מ) באופן אחר פרשתי אומרו כי כמוך כפרעה כי פרש"י שמאומרו ואל יחר אפך בעבדך אתה למד שדיבר אתו קשות ומאחר שנסמך לזה אמר כי כמוך כפרעה שמשמעו להיות נתינת טעם שלכך אל יחר אפו בדבריו לפי שהוא כפרעה וי"ל עפ"י משל כי הנה אם איש אחד ישליך טיט על חבירו בודאי ימלא חימה עליו כי בזה אותו אבל אם איש אחד יעמוד על הר גבוה כמה אלפים אמה ואיש אחר עומד בתחתית ההר וישלך טיט למעלה כאלו רוצה להשליך הטיט על האיש העומד בראש ההר ודאי כי האיש העומד בראש ההר לא ימלא חמה עליו רק ישחק על שטותו כי במעט התבוננות הי' יכול לידע שגם אם ישליך בכל כחו לא יגיע הטיט לשליש ולרביע ההר והנמשל אם אדם פחות המדריגה ידבר איזה דברי קנטור נגד אדם העומד במדריגה גבוה לא ינטור לו איבה כי מאדם פחות כזה לא יקבל זה האיש הגדול בזיון עיין מה שפרשתי בענין זה בחלק שערי ציון אות כ"ה דברי ירמי' גם בוש לא יבושו גם הכלם לא ידעו וז"ש יהודא כי רב המרחק בין מעמדינו עד שאי אפשר על דברי שיחרה אפך עלי מאחר שאתה רם ונשא מאוד וז"ש ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה ואין דרך למלך לקבל בזיון מאיש כמוני: מא) דרמב"ן הפליא על יוסף הצדיק האיך לא הודיע כל אותן השנים לאביו שהוא חי והניח לאביו הצדיק מתאבל עליו מלא צער. וכל זמן היותו עבד או בעת שהי' בבית האסורים אפשר לא הי' סיפק בידו אבל מעת שנעשה משנה למלך אי אפשר להעלות על הדעת שלא יהי' אפשר לו לשלוח שליח לארץ ישראל לנחם את אביו וי"ל שפרשתי באות כ"ז כי מענין החלום ופתרונו הבין יוסף שגזרת בין הבתרים שיהי' ישראל בארץ לא להם הי' הכוונה על מצרים ושלכך העמיד הקב"ה את יוסף שיקנה כל נכסי מצרים כדי שיתקיים אח"כ שיצאו ברכוש גדול כי קנה יוסף כל נכסי מצרים כדין המציל משלילת של נהר ומזוטו של ים ב"מ כ"א ב' ואמרו חכז"ל תוספתא סוטה פ"י שמעת שבא יעקב למצרים פסק הרעב ומעתה מובן שיוסף ידע כח אביו שמיד שיבא למצרים לא יהי' רעב וא"כ אם יודיע לאביו בודאי ירד מיד למצרים ויתבטל רצון השי"ת לכן המתין עד שהי' שנתים רעב כי מבואר בפסוק ויבאו אליו בשנה השנית ופרש"י שנית לשנות הרעב אז ויקן את כל אדמת מצרים וא"כ רק אז נתקיים עצת השי"ת שיקנה יוסף את כל אשר למצרים ומיד באו אחי יוסף והתודע יוסף אל אחיו כי כן אמר להם זה שנתים הרעב בקרב הארץ הרי ראינו מכוון שעד אותו זמן הי' יוסף מוכרח שלא להודיע לאביו: מב) בפרשת ויחי בפסוק המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ וצריך ביאור כוונת אומרו ויקרא בהם שמי ושם אבותי וי"ל כי ראינו בעת גלותינו שגזרו גזירות על ישראל ולא ניתן רשות ליהודי לדור במקום שיחפוץ רק נתנו להם מקום רחוק מיוחד ושם הי' מוכרחין לדור אם כי הי' גודל הלחץ והדחק לישראל בשביל זה אבל בעניני הדת הי' טובה גדולה לישראל כי הי' מפורדין מן האומות ואין איש שם על לב להשגיח במעשיהם ובמנהגיהם החזיקו בכל עוז בכל מצות תוה"ק כי לא הי' בושים מפני אומות העולם כי הי' להם מקום מיוחד וגם לא הי' חשובים כלל בעיני האומות שיחושו שע"י עשייתם איזה מצוה יתבזו לא כן עתה מעת שנהרסו חומות המבדילות בין עם לעם וחופשה ניתן לישראל לדור בכל המדינות בעוה"ר הרבה נכשלו והקלו במצות מחמת בושה וגם נתקיים ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם תהלים ק"ו וידוע שגם בארץ מצרים הי' לישראל מקום מיוחד לדירה וא"כ לכאור' יש לחוש שאם יברכו אותם שיפרו וירבו מאוד שיתהפך הברכה לקללה כי אז יהי' המקום צר להכיל אותם ויהי' מוכרחים להתפשט בכל הארץ וכמו שאמר יעקב בעצמו וידגו לרב בקרב הארץ פן ואולי יגרום זה שילמדו ממעשי האומות ויעזבו ח"ו מצות הבורא ב"ה. אמנם יש תקנה לזה אם ישראל לא ישנו שמותם ויקראו תמיד בשם היהדות זה יהי' גדר גדול לבל יתערבו בגוים כמו שהחוש והנסיון מלמדינו בדורינו ואז אם יחזיקו בשמות יהדות לא יזיק להם אם ידורו גם בין האומות להתערב בהם וכן העידו חכז"ל שמות רבה ס"ב שהי' כן במצרים שלא שינו שמם וזה שהקדים יעקב לברכתו וידגו לרב בקרב הארץ פן ח"ו תתהפך הברכה לקללה לכן הקדים ויקרא בהם