משמרת אלעזר רע

להם שלא יתנו עיניהם בממון. ועוד י"ל דאם ינתן רשות לאדם אחד שביום פלוני יכול להרוג שונאיו ולבוז ממונם אבל לא לפני זה ולא לאחר זה היתכן שיתן עיניו בממון לאבד זמן היקר כי אם לא יהרוג היום את שונאיו חלף לו ההיתר ובודאי לא ינוח כרגע להרוג שונאי נפשו ולמאס בכספם וזהבם ולזה התחכם המן הרשע וכתב להשמיד ולהרוג ביום שלשה עשר ואח"כ כתב ושללם לבוז שידעו שהבז יכולים לשלול גם ביום המחרת כדי שלא יאבדו רגע מלהרוג ישראל ביום זה אבל מרדכי הצדיק כיון שרצה שלא יתנו עיניהם בממון לכך הקדים ושללם לבוז ואח"כ אמר ביום י"ג אדר שרק ביום י"ג אדר יש להם רשות לבוז שללם וממילא ידע בטח שלא יאבדו רגע בביזה רק יהרגו בשונאיהם וכן הי' באמת: לג) בפסוק ורבים מעם הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם אסתר ח' ודקדק האלשיך הקדוש דהול"ל כי פחדו מהיהודים י"ל עפ"י שביארתי בחלק שערי ציון אות צ"ו ובחלק עשרת הימים אות ס' דסגולת יראת שמים הוא מלבד השכר הניתן עלי' כמו על כל המצות עוד נתוסף בה כי השי"ת משמר באוצר סגולה זו היראה שירא האדם מפניו ואם יבא שעה שיצטרך זה האיש שיפחדו שאר ברואים ממנו יתן השי"ת זו המורא עצמו שהי' ירא זה האיש מלפני השי"ת על אלו הבריות שיראו מפני זה האיש. וידוע שישראל באותו דור צמו וחזרו בתשובה בכל לבבם ופחדו מהדר גאון השי"ת ע"כ עשה השי"ת כי נפל פחד היהודים מלפני ה' על אויביהם וז"ש כי נפל פחד היהודים פי' זה הפחד שפחדו היהודים מלפני ה' נפל עליהם על שונאי ישראל: לד) בפסוק כי מרדכי היהודי רצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. י"ל דאיתא במדרש שאין ראוי לאדם שיתפלל אל השי"ת שיעקור רשע מן העולם כי יכול להיות שיצא ממנו בן שיהי' צדיק והביא ראי' מתרח שאלו הי' נעקר מן העולם לא הי' אברהם וכל זרעו באים לעולם והנה מרדכי היהודי שהי' מראשי הסנהדרין והי' צדיק מפורסם בעל רוה"ק בודאי התנהגותו וכל דרכיו מצאו חן בעיני יראי ה' אבל מקצת אנשים שעזבו דרך הישר לא הי' נוח להם דרכי מרדכי ואמרו כי על חסידותו בשביל שלא רצה להשתחות להמן הביא על כל ישראל גזירת שמד וסיפר לנו הכתוב כי אעפ"י שמרדכי היהודי הי' רצוי רק לרוב אחיו אבל מקצת מאחיו שסרו מאחרי ה' לא הי' מרדכי רצוי בעיניהם אעפי"כ דורש טוב לעמו פירוש ביקש תמיד מהשי"ת שייטב עם עמו בלי הבדל וגם על הרשעים ביקש טובה ואם תתמה למה זה התפלל גם על טובת הרשעים לזה אמר ודובר שלום לכל זרעו שאם גם הוא אינו ראוי מ"מ התפלל עליו אולי יהי' לו זרע כשר ויכין רשע וצדיק ילבש: לה) במס' מגלה י"ב שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל באותו הדור כלי' אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע א"ל א"כ שבשושן יהרוגו ושאר כל העם יחיו אמר להם מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנצר ויל"ד אם התלמידי' ידעו טעם למה שאלו את רבם. ועוד למה אמר להם רשב"י אמרו אתם הלא אם הי' יודעין טעמו של דבר לא הי' שואלין אותו. י"ל דהתלמידים אעפ"י שידעו שחטאו שנהנו מסעודתו של אותו רשע אעפי"כ הי' קשה להם למה נתחייבו כלי' הלא אמרו חז"ל סוטה כ"ב שאם עוסק בתורה התורה מגינא ומצלא אם כן הי' ראוי' שיגן עליהם זכות התורה אמנם באמת מבואר במס' מגלה י' עה"פ בעצלתים ימך המקרה בשביל עצלות שהי' בישראל שלא למדו תורה הרי שלא עסקו בתורה וא"כ לא הי' להם דבר מה להגין עליהם לכך נתחייבו כלי' בשביל שנהנו מסעודת אותו רשע וא"כ הי' להם טעם נכון למה נתחייבו אבל לשיטת רשב"י רבם נסתר זה הטעם דרשב"י לשיטתו ס"ל במס' מנחות צ"ט דאם אדם קורא ק"ש שחרית וערבית כבר קיים והגית בו יומם ולילה וא"כ לרשב"י לשיטתו נסתר זה הטעם דאפי' חטאו במה שנהנו מסעודתו של אותו רשע הי' לו להגין עליהם זכות עסק התורה ולכך שאלו תלמידי' את רשב"י לשיטתך למה נתחייבו כלי' ע"ז השיב להם אמרו אתם איזה טעם הי' לכם בדבר אם תתפסו בשיטתי ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וע"ז השיב להם א"כ שבשושן יהרוגו והוא חידש להם מפני שעבדו ע"ז וממילא ל"ק דיעמוד להם זכות עסק התורה דהעובד ע"ז אם לומד הוא לו כסם המות וכמו שאסור לעכו"ם ללמוד תורה: לו) מדרש פליאה הובא בספרים אלו עבר משה את הירדן שפיר שמח המן אבל עכשו ויתלו את המן על העץ, י"ל עפ"י שכתבתי בחלק סוכת שלם אות נ"א דהוצרך משם להשאר במדבר מטעם זה נהנה וזה לא חסר כופין אותו על מדת סדום והנה המן הרשע לאחר