משמרת אלעזר רסח

שאחריו כתיב ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד וגו'. ויפלא דמקודם הי' צריך לומר מה שכתבו להשמיד להרג ולאבד ואח"כ הי' לו לכתוב נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך ועוד יותר יש להפליא דלמה אמר בפסוק ראשון שכתבו "ככל אשר צוה המן" הלא מיד בפסוק שאחריו נאמר מפורש וגלוי מה שכתבו להשמיד להרג ולאבד ולא הי' לו לומר בפסוק ראשון רק ויכתבו בשם המלך אחשורוש ובפסוק שאחריו יפרש מה כתבו, י"ל דגם אחשורוש חשש שיהי' לו לגנאי בעיני כל העולם שמסר אומה שלימה להריגה בלי חטא ופשע ולא יאות לעשות כן למלך על כן התחכם לעשות בערמה ונכתב רק בשם המלך שהוא מסר את אומה ישראלית ביד המן ומכרם לו והוא עשה בהם כטוב בעיניו כמנהג האדון עם העבד וצוה שכל המדינות יעשו בדבר הנוגע לאומה ישראלית כל אשר יצוה המן עליהם כי המה מסורים לו נתונים המה לו לקנין עולם ואח"כ המן מעצמו יגזור עליהם להשמיד ולהרג ולאבד ובזה ינצל המלך מגנאי ובושה כי יתלו הרעה בהמן ויאמרו שהמלך לא חשב שהמן יהרגם בעת שמסרם לו, ולכך נאמר בפסוק ראשון שנכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך כי שם מבואר שצוה לעשות ככל אשר צוה המן וזה הי' תכלית כל המכתב שנכתב בשם המלך שהמדינות יעשו ככל אשר צוה המן כי היהודים נמסרו לרשות המן ואח"כ כתב המן מדעת עצמו בלי כתב המלך להשמיד להרג ולאבד והי' מחויבים לשמוע בקולו מחמת כתב הראשון שבא להם מאת המלך ולכן כשאמרה לו אסתר כי נמכרנו להשמיד ולהרג אמר מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, והקשו המפרשים הלא הוא בעצמו הסכים עמו כי גזרתו נכתב בשם המלך אבל לפי דברינו יובן שהי' יכול לומר שהוא לא דמה שיעשה המן כן והוא רק מכרם להמן שיתנהג בהם כאדון עם עבדו ולזה בחכמה גדולה אמרה אסתר ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי מאחר שידעה שזה נעשה מרצון המלך ולכן כשנתגלה אח"כ להמלך שאסתר היא בת ישראל התחכם להציל את היהודים וחשב כי להחזיר מכתב המן אי אפשר שי כתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב אמנם הרי הוא לא צוה רק שכל מה שיצוה המן על בית ישראל יעשו כי מכרם להמן ולכך כשהרג את המן נתן לאסתר את בית המן להראות שאסתר ירשה את בית המן וכל נכסיו וא"כ ירשה גם כל בית ישראל שהי' קנוים להמן מאת המלך, ומצאתי בס' תפוחי זהב להגאון מו"ה צבי זצ"ל העללער פירש כן ולכן כאשר בקשה אסתר להשיב את רעת המן בן המדתא האגגי השיב לה הלא בית המן נתתי לאסתר שהיא ירשה כל נכסי המן והיא שמה את מרדכי על בית המן וא"כ כל ישראל הם כעת ברשות מרדכי ואסתר כי הם זכו בכל זכות שהי' להמן בבית ישראל וא"כ כתבו על היהודים כטוב בעיניכם כי הלא ממכתבי הראשון יש לכם זה הכח מאחר ששם כתבתי שצריכים לעשות עם ישראל ככל אשר צוה המן ואתם ירשתם לעיני כל את המן וא"כ ממילא מחויבים עתה לעשות עם ישראל ככל אשר יצוה מרדכי ואסתר עליהם ע"כ כתבו על היהודים כטוב בעיניכם כמו שאמרתי אז להמן והעם לעשות בו כטוב בעיניך אבל לחזור מדיבורי אי אפשר כי כתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב ומעתה מובן שמאחר שידעו האומות שמיום ההוא נעשו כל ישראל קנינם של מרדכי ואסתר לכך יראו לנפשותם לנגוע בהם כי זה יחשב כאלו פשעו במרדכי ואסתר וכבר נפל פחד מרדכי עליהם ולכך הוצרכו איגרות שניות שידעו שכל היהודים מתורים מעתה ביד מרדכי ואסתר לעשות בהם כטוב בעיניהם. שוב נדפס ס' עסיס רמונים מהגה"ק בעל ישמח משה בשם צפנת פענח למהרי"ט פירש כן: לא) ובשנים עשר חודש הוא חודש אדר בשלשה עשר יום בו ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינת המלך אחשורוש לשלוח יד במבקשי רעתם, וצ"ב מה זה סיפר הכתוב שנהפוך הוא הלא זה גלוי וידוע לכל איש שנהפך. ועוד יותר יש להתבונן דתחלה הי' ראוי' לכתוב שנקהלו היהודים והרגו בשונאיהם ואח"כ הי' לו לכתוב שנהפוך הוא והיהודים שלטו בשונאיהם י"ל בשנקדים להבין תשובת אחשורוש על בקשת אסתר להשיב ספרי המן ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב דלכאורה יפלא דהלא יהי' עוד יותר ללעג בעיני הבריות אם פעם יכתוב לשונאי ישראל שיהרגו היהודים ופעם יכתוב ליהודים שיהרגו שונאי נפשם אמנם יובן מאחר דכתיב ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים א"כ למי הרגו הלא איש לא קם נגדם אמנם מבואר בתרגום שני שמעת בא פקודת המן שיהי' עתידים ליום