משמרת אלעזר רסז

שחודש הראשון הוא ניסן והצעיר שבשבטים הוא בנימין מסתמא חודש אדר נגד שבט בנימין לפי"ז מובן מזה שנפל הפור על חודש אדר נצמחה הישועה ששני הגואלי' מרדכי ואסתר הי' משבט בנימין ולכן על שהגזירה היתה בחודש המיוחד להם עצרו כח לעמוד כנגד הגזירה ולבטלה ולכן הפיל הקב"ה הפור על חודש אדר כדי שיהי' בכח מרדכי ואסתר לבטל הגזירה ומובן למה נקרא פורים ע"ש הפור כי זהו באמת הי' תוקף הנס: כח) נתקשו למה נקרא פורים בלשון רבים ולא פור דהא על שם הפור נקרא, והי' ראוי להקרא פור, י"ל דמפרשי' הפסוק מיום ליום ומחודש לחודש כי אם הי' המן נותן לתוך הקלפי י"ב חדשי' והוציא אחד מהן מזה לא הי' עוד ראי' על טוב הגורל כי הלא עכ"ח צריך להוציא אחד מהן והוא רק כסומא בארובה אמנם התחכם ועשה שתי גורלות גורל אחד על ימי השנה וגורל אחד על חדשי השנה וכיון שהוציא שתיהן וראה שהן מכוונין שהיום שהוציא הוא נופל באותו חודש שהוציא אז ידע כי הגורל יצא מכוון ולכך אמר מיום ליום ומחודש לחודש כי על שתיהן עשה גורל וא"ש מאחר שעשה שתי גורלות לכך נקרא פורים בלשון רבים, וא"ש שנקרא על הישועה שמזה שנפל הפור על חודש אדר נצמחה הישועה: כט) האלשיך הקדוש תמה על שבחיי המן לא נקרא בכל המגלה צורר היהודים רק לאחר מותו נזכר במגלה בשם צורר היהודים, י"ל עפ"י שהבאתי בחלק תשועה בישראל אות צ"ו מה שפירשו עה"פ ולא אבה ה' אלקיך והיוצא משם דרק אם אדם רוצה להרע ואינו עולה בידו אז נגלה רשעתו ומובן שכל זמן שהי' המן חי אין לכנותו צורר היהודים כי לב מלכים ושרים ביד ה' ואולי נגזר כן עליהם משמים אבל אחר שתלו אותו ונתבטלה הגזירה ונגלה שלא הי' רצון השי"ת בזה כנו אותו בשם צורר היהודים, וזו כוונת הפייטן אשר ביקש לאבדי פירש בזה תוכל לארר את המן כי ביקש לאבד את ישראל ולא עלתה בידו מזה ראי' שהי' צורר יהודים אלא דקשה לי דבאמת הוזכר פעם אחת גם בחייו בשם צורר היהודים והוא בפסוק ויסר המלך את טבעתו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צורר היהודים, י"ל דחכז"ל אמרו מגילה י"א משל לבעל התל והחריץ שאחשורוש שמח בבקשת המן לאבד את היהודים ולכאור' תמוהא מנ"ל לחכמינו כן הלא המן אמר לו סתם ישנו עם אחד ולא פירש איזה עם אמנם הם אמת ודבריהם אמת דהרי בכל המגלה לא מצינו שיזכר המן בחייו בשם צורר היהודי' רק במקום הזה א"ו דבא הכתוב להורות בזה שלא הי' המלך נותן רשות לאבד אומה שלימה רק לפי שהמן מפורסם לשונא ישראל וא"כ ודאי כוונתו על ישראל לכך נתן הסכמתו לאבדם ולא שאל כלל איזה אומה הוא זה וז"כ הפסוק שלכן הסיר טבעתו ונתנה להמן בשביל שהי' ידוע לו לצורר היהודים ולזה שינה כאן לכנותו בשם צורר היהודים ובא להורות על תוקף הנס כי גם אחשורוש הי' שונא ישראל והסכים בתחלה לאבדם רק אח"כ היפך הקב"ה את לבבו לטובה: ל) בפסוק ותאמר אסתר אם על המלך טוב וגו' יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד אח כל היהודי' אשר במדינת המלך ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב והנה יש להפליא אם דת פרס ומדי הי' שאין המלך רשאי לחזור מדיבורו עאכו"כ שלא יצוה שני דברי' הפכים זה סותר את זה והוא כמעט שגעון ושחוק שפעם יצוה שיהרגו את היהודים ופעם יצוה שהיהודים יהרגו בשונאיהם ועוד יש להפליא צדיק מה פעל בזה שצוה על ישראל להקהל ולעמוד על נפשם כי בשביל זה לא יבצר לשונאי ישראל לעשות את אשר זממו כי הלא גם לפי גזירת המן הי' אפשר ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם אם הם ירבו על שונאיהם ואם השונאי' ירבו עליהם לא פעל כלום באיגרת השנית ואם שלא הרהבו עוז בנפשם לעמוד על היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם א"כ גם בלא מכתבים אלו הי' פחד מרדכי עליהם ועוד יפלא כי על שאלת אסתר להעביר מחשבת המן הי' מן הראוי' להמלך להשיב שיכתבו על היהודים כטוב בעיניהם כי כתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב ומה זה שהקדים לפני תשובתו הנה בית המן נתתי לאסתר איזה שייכות יש לזה עם שאלת אסתר ועוד יפלא שתתיחס למתנה מה שנתן המלך לאסתר את בית המן וכי לזה הי' צריכה המלכה וכלום חסר לה בבית המלכות וגם למה שמה אסתר את מרדכי על בית המן י"ל בשנקדים להבין הפסוק ויקראו סופרי המלך וגו' ויכתב ככל אשר צוה המן וגו' בשם המלך אחשורוש נכתב ונחתם בטבעת המלך. ובפסוק