משמרת אלעזר רסד

ע"י שהם מריבים זה עם זה לכך הקדים שקליהם לשקליו שידוע שמחצאי שקלים אלו הי' מקריבין קרבנות צבור כי בזה הגין עליהם מקטרוג המן כי זו ראי' שאין שונאים זה את זה מאחר שהם מתאחדי' בכל יום להקריב קרבן ביחד בשותפות ושונאים לא ירצו להיות חברים בדבר אחד: יט) או יאמר בשנבין הפלא הגדול שקודם שעמדו ישראל על הר סיני נתאחדו ששים רבוא אנשי' כאיש אחד בלב אחד כמו שנאמר ויחן שם ישראל נגד ההר והטע' לזה עפ"י מה שכתבו המפרשי' כי איך אפשר לאיש לקיים כל התרי"ג מצות הלא כמה מצות תלוי' באישים פרטים ותרצו ע"י שיש אחדות בישראל וכולם נחשבי' כאיש אחד ומכולם יוצא שמירת התרי"ג מצות נחשב לכל אחד כאלו קיים כל התרי"ג מצות וז"כ הפסוק ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי לולא זה אי אפשר לקיים כל התורה. והנה אמרו חכז"ל במס' שבת פ"ח כי אז במעמד הר סיני קבלו התורה רק בכפי' אבל הדר קבלוהו מרצון בימי אחשורש ומאחר שכן מובן שהי' צורך למה שאמרה אסתר לך כנוס את כל היהודים כי לולא זה אי אפשר לקבל התורה ולזה הטעם תקנו מצות משלוח מנות איש לרעהו להחזיק במעוז השלום כי בכל שנה מתעורר זה הזכות שקבלו אז התורה מרצון: כ) או יאמר דהם נתנו חצאי שקלים ותיבת "שקלים" בגמטריא ת"פ ומחצית מזה שהוא חצאי שקלים היא ר"מ "ועמלק" בגמטרי' ר"מ ולכן מסוגלת מצוה זו של מחצית השקל להכרית זרעו על עמלק כי מכוונת קדושת מצוה זו להכניע כח הטומאה שבעמלק ואת זה לעומת זה עשה אלקי' ולכך אמרו גלוי וידוע שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לכך הזהיר אותן על השקלים כי בסגולת מצוה זו יכריתו כוחו של עמלק, בזה יובן מאמרם ז"ל ילקוט הושע ד' סי' תק"פ עה"פ חבור עצבים אפרים, כל זמן שישראל הם באגודה אחת אין כל אומה ולשון יכול לשלוט עליהם דהנה מובא בספה"ק שבכל האומות כל היועצים רע על ישראל הם באים מזרע עמלק כי הוא עיקר המשטין נגד ישראל ולפי"ז כשישראל הם באגודה אחת אז נקרא מה שנתנו חצאי שקלים שאז נקרא חצאי שקלים שהוא בגימטרי' ר"מ להכניע כוחו של עמלק אבל אם כל אחד נפרד לבדו אז נקרא רק מחצית השקל ואין מכוון להרוס כוחו של עמלק ולכך אמרו כל זמן שהם באגודה אחת אין כל אומה ולשון יכול לשלוט עליהם כי ע"י מצות מחצית השקל יוכנע אז כח זרע עמלק שממנו באים כל שונאי ישראל: כא) או יאמר בהקדם שיש לתמוהא האיך ערב המן לאמור למלך שישחד אותו בעשרת אלפים ככר כסף שאם אומה ההיא לנזק בני המדינה ומסוכנים להמלך גם בלי שוחד ממון יעתר לו לאבדם ואם אין בכפם עול האיך ישאל ממנו לאבד אומה שלימה על לא חמס בכפם עבור בצע כסף. עוד יש לתמוהא שאמר לו אחשורוש הכסף נתון לך האיך שייך הלשון על כסף שאין לו עדיין שהוא נתון לך הול"ל הכסף אל תתן לי. עוד יש להפליא על מרדכי שצוה להגיד לאסתר את פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך דאיזה תכלית הי' בהודעה זו מאחר שהמלך לא קיבל ממנו הכסף. עוד תמהו המפרשים דאיך אמר אחשורש לאסתר מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן והלא הוא עצמו הסכים עם המן לאבדם וכמאמר חכז"ל מגילה י"א משל לבעל התל והחריץ. ועוד צ"ב לאיזה תכלית אמרה אסתר לאחשורש ואלו לעבדים ושפחות נמכרנו החרשתי, י"ל דבאמת לא אמר להמלך להשמיד ולהרוג האומה רק לאבדם והיתה הכוונה שיטול מהם ממונם וע"י שיהי' עניים חשובים כמתים לא יהי' עוד בכחה להרע אל המלך והמדינה וכמו שאמרו חכז"ל על הפסוק לך שוב מצרימה כי מתו האנשים המבקשים את נפשך ואמרו חכז"ל נדרים ז' ב' שנעשו עניים ואין בידם עוד להרע לו לזה אמר שהממון שיקח מהיהודים יהי' לאוצר בית המלך עשרת אלפים ככר כסף כמו שעד היום צווחין תמיד שונאי ישראל על הכסף שיש לישראל וע"ז השיב לו אחשורש שאם הוא רואה שעושר ישראל יגיע לנזק המלך יכול ליטול מהם ממונם ואין לתנו לגנזי המלך רק הכסף הנקח מהיהודים נתון לך אבל המן ברשעתו עוד הרע יותר וצוה להשמיד ולהרוג אותם ולזה צוה מרדכי עלי' מהכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך שמזה ראי' שהי' רק הכוונה לאבד את ממונם ולעשותן עניים על כן תגלה להמלך רעת המן שהוסיף מדעתו להרע להם. ולזה אמרה אסתר אלו לעבדי' ושפחות נמכרנו כציווי המלך החרשתי כי אין הצר שלוקחים מהם ממונם שוה בנזק המלך אם המלך יודע שיגיע לו נזק מעשרם וע"ז השיב המלך מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן כי לזה לא הסכמתי מעולם בזה יובן למה כפו