משמרת אלעזר רסב

כמו שהצל עושה כל תנועה שהאדם עושה כן הקב"ה מתנהג עם האדם ממש כמו שהוא מתנהג עם בני אדם ולכך בני אדם ביודעם זה מרבים לעשות חסד זה עם זה כי יודעים שאז גם הקב"ה יתנהג בחסד עמהם ומעתה לא לבד החסד שעושה הקב"ה עם הבריות הוא שלו רק גם החסד שעושים הבריות זה עם זה ג"כ של הקב"ה הוא כי הוא הגורם לכל זה לפי שיודעים שהקב"ה מתנהג עם האדם כצל וז"ש כי גדל מעל שמים חסדך לפי שאתה מתנהג בשמים ממעל בחסד לכן כי גדל עד שמים חסדך גם החסד הנעשה בארץ ג"כ חסדך הוא. וז"כ הפסוק מה יקר חסדך אלקים מה יקר זה שאתה מתנהג בחסד כי עי"ז ובני אדם בצל כנפיך יחסיון הם עושים ג"כ חסד להיות כצל שאתה עושה עמהם חסד. וז"כ הפסוק ולך ה' חסד כל חסד שעושים בני אדם לך הוא ונתן טעם לזה כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו ממש מידה כנגד מידה וא"כ הם מרבים לעשות חסד ביודעם שאז גם אתה תנהג עמהם בחסדך: יד) בתהלים פ"ט בפסוק מי גבר יחי ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה יל"ד אם כוונת הפסוק לומר שסוף כל אדם למות לאיזה תכלית אמר יחי' דדי אם יאמר מי גבר לא יראה מות. ועוד דלמה אמר ולא יראה מות מה זה שיראה מות הול"ל מי גבר לא ימות. ועוד יל"ד דבשלמא זה שאמר מי גבר לא יראה מות הוא מובן דסוף כל אדם למות אבל זה שאמר ימלט נפשו משאול סלה שהמובן שראש הקרא מי קאי גם ע"ז מי ימלט נפשו משאול וזה חידוש וכי ח"ו כל בני אדם יורדי שאול הן. י"ל דהנה אמרו חכז"ל במס' ר"ה י"ח רבה ואביי מדבית עלי קאתו רבה דעסק בתורה חי ארבעין שנין אביי דעסק בתורה ובגמ"ח חי שתין שנין הרי נלמד מזה דסגולת מצות גמילות חסדים לזכות לאריכות ימים. והנה סגולה ליראת שמים מבואר בקרא שהוא ללכת אל בית אבל באשר הוא סוף כל אדם והחי יתן חל לבו והנה אמרו חכז"ל ברכות ה' אי לא אזיל היצה"ר ממך תזכיר לו יום המיתה. ואמרו חכז"ל איזה גמילות חסד של אמת זה שעושים עם המתים ולפי"ז יובן כוונת הפסוק שרצה לעורר להחזיק במצות הלוית מתים ולכך אמר מי גבר יחי' ולא יראה מות פירוש אם לא ילך להלוית המת לראות את המות כי בסגולת מצוה זו זוכה לאריכות ימים ואח"כ אמר מי ימלט נפשו מיד שאול קאי נמי אלמעלה אם לא יראה מות כי האיך יעלה בידו לנצח את היצה"ר אם לא ילך אל בית האבל ויזכור לו יום המיתה כי אז החי יתן אל לבו שלא יחטא: טו) או יאמר באות י"ב בארנו ודאי אפשר לאדם לעסוק בגמ"ח של אמת גם עם החיים רק שיהי' מחשבתו זכה לה' בלי שום פני' ובלי תקות השלמת גמול וכן יש סגולה להמנע מחטא מה שאמרו חז"ל נדרים כ' כל המתבייש לא במהרה הוא חוטא וע"כ אם יעסקו במצות גמ"ח לש"ש ויהי' ביישנים יעזור ה' שלא ימותו מישראל ולא יצטרכו לראות המתים כדי להנצל מחטא ולזכות לאריכות ימים. והנה כבר אמרו חז"ל במס' יבמות ע"ט שלשה סימנין יש באומה זו ביישנים רחמנים גומלי חסדים והוא ר"ת גב"ר וז"ש מי גב"ר מי שיחזיק בשלשה מידות הללו יחי' יזכה לאריכות ימים ולא יראה מות הגם שלא יראה מות וימלט נפשו משאול גם שלא יראה מות רק שיהי' כל ישראל בריאים ושלימים: טז) במסורה והימים האלה נזכרים ונעשים. ובמלאת הימים האלה. על כן קראו לימים האלה. מקשים למה תקנו לקרות המגלה בפורים ולא תקנו ג"כ לקרות מגלה בחנוכה. והאמת שגם במגלת פורים לא רצו אנשי כה"ג להסכים לכותבה עד שמצאו רמז בקרא כתוב זאת זכרון בספר מגלה ז' ומאחר שזה הפסוק מדבר רק ממחיית עמלק ימ"ש בודאי הכוונה על מגלת אסתר ולא על מגלת חשמונאים כי במגלת אסתר מובא מחיית המן שהוא מזרע עמלק. ולפי"ז מובן מאחר שהקב"ה צוה אותנו למחות את זכר עמלק וכל זמן שלא עלה בידינו למחות את שמו צוה עלינו לזוכרו לבל נשכח מעשי עמלק ולטעם זה מצוה לקרות את המגלה כדי לזכור מעשי עמלק כי עוד יבא זמן שיצמח מזכירה זו עשי' כי יבא משיח קדשינו בסוף ימי העוה"ז נעשה מלחמה בעמלק ונמחה את שמו מתחת השמים. וז"כ המסורה והימים האלה נזכרים ונעשים שמזכירה בימים אלו יוצמח עשי' ובא השני לפרש מתי יהי' זה ואמר ובמלאת הימים האלה כי אז יוגמר העשי' למחות את זכר עמלק ובא השלישי לומר על כן קראו לימים האלה פירוש על כן קוראין המגלה בימים אלה שהוא בפורים ולא בחנוכה כי קריאה זו לזכור מעשה עמלק אשר נצרך לנו עוד לבא לידי עשי': יז) בפסוק כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו