משמרת אלעזר רסא

הוא מכאן נתעשר משה י"ל כי הם לא בקשו חשבון ממשה כדי לידע אם עשה באמונה דמבואר בפסוק שרצו בני ישראל להביא עוד למלאכת המשכן ויעבירו קול במחנה איש ואשה אל יביא עוד ולזה חששו כי מרע"ה אוהב ישראל ואולי לא רצה להטריח את ישראל וקמץ במלאכת המשכן ולזה בקשו חשבון שידעו שכבר נעשה כל אשר צוה ה' ואי אפשר להם ליתן עוד יותר ולזה הסמיך ובצלאל עשה את כל אשר צוה ה' את משה וראו שלא הי' אפשר לקבל עוד מהם. ועוד י"ל אם הגזבר צדיק גדול כמשה רבינו אז צריכין לבקש ממנו חשבון כי יש לחוש שצדיק כמרע"ה מרוב חשקו במצות ירצה לפזר כל הונו לבנין המשכן וימעט ליקח מישראל לזה בקשו חשבון ממנו כדי לידע אם לקח גם משלהם למלאכת המשכן וכן ראוי' לבני כל חברה לבקש חשבון מהגבאי לראות אם לא קמץ הגבאי בנתינת צדקה ולא כמקצת פתאים אשר מדקדקין מאוד בהחשבון לראות אם לא פיזר הגבאי לצדקה: י) בפ' וירא בפסוק וירא אליו ה' וגו' פי' רש"י לבקר את החולה בא וצ"ב מנין לו זה ועוד דקדקו המפרשי' הול"ל רק לבקרו בא מאי זה לבקר את החולה י"ל דנלמד כן מלשון הפסוק דלכאור' קשה למה כתיב כאן וירא אליו ה' ולא כתיב וירא ה' אל אברם כמו בכל שאר המקומות ולזה אמרו כי בכל שאר מקומות שנראה אליו ה' הי' זה רק בשביל שהוא אברם המפורסם בצדקתו אבל כעת לא נראה אל אברם רק אל החולה וגם אם לא הי' צדיק כזה מצוה לבקרו וזה שאמר וירא אליו ולא אל אברם עכ"ח שלבקר את החולה בא פירוש חולה יהי' מי שיהי' ומזה ילמוד האדם להחזיק במצוה זו כמו שהקב"ה ביקר חולים גם הוא יבקר חולים ואל יתלה בשביל שהי' אאע"ה צדיק גדול בקרו כי נראה שבכוונה שינתה התוה"ק לשונה ללמדינו שלכל חולה ראוי' לבקרו: יא) בפ' חיי שרה בפסוק אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה וי"ל דהא כבר הרשהו עפרון לקבור שם את שרה ולא הי' הטענות עוד ביניהם רק שעפרון רצה שיקבל אברהם את השדה והמערה במתנה ואברהם רצה לקנותו בכסף מלא וא"כ לא הי' לו לומר רק אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ולמה חזר לכפול ולומר ואקברה את מתי שמה. י"ל דאמרו חכז"ל ב"ב קי"ב לא ניחא לי' לצדיק להיות קבור בקבר שאינו שלו וכתב הח"ס בחיו"ד סי' ש"ל שלמדו כן מאבינו אברהם שהשתדל בכל אופן לקנות מקום קבורה ולא רצה לקבלו בחנם ועוד יותר מזה שגם אחר שנתן הכסף לעפרון לא קבר את שרה עד שעשה קנין חזקה בהשדה והמערה. ולפ"ז נראה שרצה אברהם אבינו לרמז לו שאם לא יקח ממנו כסף לא יקבור את שרה שמה כי אינו רוצה שתקבר שרה בקבר שאינו שלה בקנין דמים ולזה כפל נתתי כסף השדה קח ממני אז ואקברה את שרה שידע שאם לא יקבל הכסף ממנו לא יקבור את שרה שמה: יב) בפ' ויחי בפסוק ועשית עמדי חסד ואמת פרש"י חסד שעושים עם המתים זו גמילת חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול והקשה בספר מעשי ה' הלא מצינו חסד של אמת גם אצל החיים שאליעזר אמר לבתואל ולבן אם ישכם עושים את אדוני חסד ואמת והמרגלים אמרו לרחב ועשינו עמך חסד ואמת וי"ל שאין הכוונה שבחיים אי אפשר לעשות חסד של אמת דודאי אם עושה חסד עם החיים וכוונתו לש"ש ואינו מצפה לתשלום גמול גם זה נקרא חסד של אמת וכוונת רש"י הוא רק דבחסד שעושים עם המתים הוא תמיד חסד של אמת כי שם אי אפשר לצפות לתשלום גמול לאפוקי עם החיים הוא לפעמים חסד שאינו אמת אם מצפה לתשלום גמול. אלא דא"כ קשה וכי אי אפשר שיצפה לתשלום גמול מקרובי המת או שיעשה בשביל כבוד שיאמרו שהוא עסקן במצות. י"ל ודאי ישראלים כשרים הם וחפצים לעשות המצות לש"ש ורק היצה"ר כשרואה שאינו יכול להסית את האדם שימנע מלעשות המצוה מסיתו עכ"פ שיהי' לו איזה פני' שלא לש"ש. אמנם כבר אמרו חכז"ל ברכות ה' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר וגו' עד ואם לא אזיל יזכיר לו יום המיתה הרי שבזכור האדם את מותו בטל ממנו הסתת היצר וא"כ יפה אמרו חכז"ל שגמ"ח שעושים עם המתים ודאי הוא גמ"ח של אמת כי בראותו את המת וזוכר אחריתו בטל ממנו הסתת היצר ויעשה המצוה לש"ש: יג) בתהלים ס"ב ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו הקשו חז"ל ר"ה י"ז אם משלם לאיש כמעשיהו א"כ אינו חסד. בתהלים ל"ו בפסוק מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. וגם לפרש מה שהקשו חכז"ל בפסחים נ' כתוב אחד אומר כי גדל מעל שמים חסדך תהלים ק"ח וכתוב אחד אומר כי גדל עד שמים חסדך תהלים נ"ז י"ל דאיתא במדרש עה"פ ה' צלך שהקב"ה מתנהג עם האדם מידה כנגד מידה כמו שהאדם מתנהג עם חבירו כן הקב"ה מתנהג עמו והוא משל להצל