משמרת אלעזר רנז

עוסקת במשא ומתן דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפי' היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה ועי"ז נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ דהיינו זקן שקנה חכמה כי אפשר לו עי"ז לעסוק בתורה ועוד כי קמו בני' ויאשרוה כי ע"י צניעותה הם זוכי' להיות יראי ה' וז"כ הפסוק מצא אשה דהיינו אם היא צנועה בירכתי ביתה עד שצריכין למצא אותה אז מצא טוב. וגם יש רמז בזה למה שדרשו חכז"ל אין טוב אלא תורה ברכות ה' ב' שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם כי על ידי' יזכה גם לכתרה של תורה. ומסיים ויפק רצון מה' הכוונה עפ"י שפרשתי ב"ר פ"ס מה' יצא דבר מהיכן יצא מהר המורי' הכוונה עפ"י מאמרם ז"ל סוטה ב' ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני, ובמקום אחר אמרו שאין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו ותרצו כאן בזיווג ראשון וכאן בזיווג שני ופי' האלשיך הקדוש כי יש ע"י רוע מעשיהם מקלקלין זיווגם שנגזר עליהם בעת יצירתם ופירש כי בכל אדם יש שתי זיווגים בשעת היצירה מכריזין בת פלוני לפלוני ואח"כ בשעה שהן עומדין להנשא זה לזה דנין עוד הפעם אם היא ראויה לו ואם הוא ראוי לה ולכך אמרו כי אין מזוגין אז רק לפי מעשיו. והנה מהיכן נדע על איזה שידוך אם זה הזיווג שהכריזו בעת יצירתם או לא אם נראה שהאשה עזר לבעלה לעבוד את ה' א"כ ראוין הן זה לזה אז ודאי זה הזיווג יצא מה' בעת יצירתם ואמרו חכז"ל שבת פ"ט למה נקרא שמו הר המורי' שמשם יצאה הוראה לישראל וז"כ המדרש מהיכן יצא הפירוש מהיכן נדע שהאמת כן שהזיווג מה' יצא ע"ז אמר מהר המורי' יצא כשרואים שהבעל זוכה לעסוק בתורה ע"י אשתו אז בלי ספק שזה הוא הזיווג אשר יצא מה' ולא קלקל זווגו ע"י מעשיו. ובקהלת אמר מוצא אני מר ממות את "האשה" אמר בה' הידיעה שאם היא מפורסמת וידוע בפי כל שאינה צנועה בירכתי ביתה אז היא מר ממות כי אם אדם מת אחכז"ל ב"ב קט"ז שאם מניח בן שממלא מקומו לא נקרא מת ולכן נאמר בדוד שכיבה אבל אם האשה יצאנית שעי"ז יולדו לו בנים סוררים אז הוא רע ומר יותר משאר בני אדם המתים: כב) במשלי י"ט בפסוק בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת, צ"ב וכי בית והון אינו מהק. י"ל ונקדים לפרש מה דאיתא במדרש על הפסוק תהלים נ' ויגידו שמים צדקו כי אלקים שפט הוא סלה מלמד שהקב"ה מזווג זיווגים זה לזה, י"ל דהנה בברכות ז' אמרו רשע וטוב לו הוא רשע בן צדיק. והנה הגס שיוכל האדם להיות מוצלח אפי' הוא רשע אם. הי' אבותיו צדיקי' מ"מ נראה שאם הוא רשע לא יזכה לאשה כשירה וצנועה וכי בשביל שאבותיו הי' צדיקי' יהי' לאשה כשירה בעל רשע הוא יכול להיות מוצלח רק בתענוגי עוה"ז אבל לא באופן שיגיע מזה רעה לאשה כשירה וכן איתא במס' סוטה ב' א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוי פתח ר"ל בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי'. ובזה יובן כוונת חכז"ל שאמרו ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני ומדקדקין למה אמר אצלה בת פלוני ולא אמר ג"כ לבן פלוני או להיפך שיאמר פלונית לפלוני ולדברינו יובן כי הבנות מחזיק אצלו עד שעת נישואין והאבות משגיחין על מעשי' ומדריכין אותה בדרך הישר לכן נוכל להיות בטח אם האבות כשרים גם בתם תהי' כשירה וכמו שאמרו חכז"ל תענית כ"ד כלה שעיני' יפות אין כל גופה צריך בדיקה הכוונה אם אלו שהם מורים דרך לה וכמו עיני העדה הן יפים אז בלי ספק גם היא כשירה ואין צריכין לבדוק אותה אבל בבן שהוא הולך מבית אביו ללמוד תורה במקום שלבו חפץ ולכך כשנעשה בר מצוה אומר האב ברוך שפטרני מעונשו של זה אז אין די לבדוק באבותיו כ"א צריכין לבדוק גם אותו כי גם אם אבותיו צדיקים לא יזכה לאשה כשירה אם הוא רשע. ולכן אמרו בת פלוני לפלוני כי אצלה די בחקירת אבותי' אבל אצלו העיקר לבדוק מה הוא עצמו, והנה ע"י שיש רשע וטוב לו בזכות אבותיו לכן אין ניכר ונודע לבריות להראות כי ה' הוא שפט צדק מאחר שרואים רשע וטוב לו אבל בנישואי אשה אז אפשר להכיר כי ה' שפט צדק הוא כי אז לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי' וז"כ המדרש ויגידו שמים צדקו כי אלקי' שפט הוא סלה והי' קשה לו איך אפשר להראות זאת לכל אדם שה' שפט צדק הוא ע"ז אמר מלמד שהקב"ה מזווג זיווגים זה לזה שמזה נודע משפט צדק כי לעולם לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים וז"כ הפסוק בית והון נחלת אבות פירוש שיכול אדם לזכות לבית והון גם אם הוא רשע ע"י זכות אבותיו כמו שאמרו רשע וטוב לו זו רשע בן צדיק אבל מה' צריך לזכות במעשיו אצל ה' שיהי' זוכה לאשה משכלת כי בזה הענין אינו פועל כלום נחלת אבות גם אם הי' אבותיו