משמרת אלעזר רנו

י"ל דאשה אסורה להתיחד עם איש זר, ולזה לפי שבא המלאך אצלה עתה בלילה לפיכך לא די שרצתה בדרך רק גם מיהר' להפרד מאתו כי היא החזיקה את המלאך לבו"ד לכך חששה לאיסור יחוד לזה כפל ותמהר היינו שמיהרה להפרד משם ותרץ גם בדרך רצתה ותגד לאשה שבא אלי' האיש אשר נראה ביום אלי ותאמר אליו שמיהר' להפרד מאתו שלא לעבור על איסור יחוד על כי עתה בא אלי' בלילה: יט) תהלים קכ"ח בפסוק אשתך כגפן פורי' בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשלחניך הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. י"ל דחכז"ל דרשו סוטה ל"ח ב' עה"פ משלי כ"ב טוב עין הוא יבורך א"ת יבורך אלא יברך, ואמרו חכז"ל ברכות כ' ב' תבא מארה למי שאשתו ובניו מברכין לו. וזו הגם שאשתך בירכתי ביתך ובניך כשתילי זתים סביב לשלחנך אעפי"כ הנה בי כן יברך גבר ירא ה' שהירא ה' יברך בעצמו ולא יצא במה שאשתו ובניו מברכין לו. או יאמר דבזוה"ק נשא פירש הפסוק אשתך כגפן פורי' בירכתי ביתך שהכוונה שהאשה תהא נזהרת מאוד שלא יהי' שערותי' מגולין וזו מצניעות האשה שמשבח הפסוק. ואם האשה מגולה בשערותי' אסור לברך נגדה כמו נגד הערוה ולזה סמך הפסוק אשתך כגפן פורי' בירכתי ביתך אם היא נזהרת מלגלות שערותי' אז יברך גבר יכול הבעל לברך אבל אם האשה אצל השלחן עם שערות מגולות אסור להבעל לברך: כ) שיר השירים ג' פסוק י"א צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ויל"ד דהול"ל בחד בי"ת במלך שלמה העטרה שעטרה לו אמו. או המלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. ועוד יל"ד דיום שמחת לבו כמיותר דפשיטא דביום חתונתו הוא יום שמחת לבו וחז"ל שלהי תענית דרשו באמת ע"ז שהם שתי ענינים נפרדים י"ל דאיתא בכתובות י"ז אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה כדי לחבבה על בעלה ולית הלכתא כותי'. וכתב הרא"ש דדוקא בפני כלה אסור להסתכל אבל בהינומא שעל ראשה מותר להסתכל והביאו הטור באבן העזר סי' ס"ה וכתב שם הפרישה דאע"ג דפסק הטור לעיל ר"ס כ"א דאסור להסתכל גם בתכשיטי אשה מ"מ כאן כדי לחבבה על בעלה בשבעת ימי המשתה מותר. ומבואר בספר חסידים סי' תרי"ד שמכל דבר שהאיש מוזהר מלהסתכל באשה האשה מוזהרת מלהסתכל באיש. ואיתא בילקוט שמעוני שמואל א' ט"ז רמז ק"ח מביטות בנויו של שאול הי' דברי ר' יהודא אמר לו ר' יוסי א"כ עשית בנות ישראל כזונות הלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה ראוי' לו כך אי אפשר לאשה לזון את עיני' מאיש שאינו שלה, ולפי"ז אסורה האשה מלהסתכל בחתן רק בעטר' שעל ראשו מותרת להסתכל כמו שפסק הרא"ש והטור שמותר לאיש להסתכל בהינומא שעל ראש הכלה אבל גם זה מותר בשבעת ימי המשתה כדי לשמח חתן וכלה. ולפי"ז זו שאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה אתם רשאים להסתכל רק בעטרה שעטרה לו אמו אבל גם זה רק ביום חתונתו מטעם שהוא שמחת לבו ומשום שמצוה לשמח חתן וכלה מותרים להסתכל בעטרה אבל בשאר הזמנים גם זה אסור. ומצאתי בזוה"ק משפטים בשם סבא שדייק בעטרה כתיב ולא כתיב ובעטרה, ולדברינו מיושב דבמלך עצמו אין רשות להסתכל רק בעטרה: כא) במשלי י"ח בפסוק מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה'. בקהלת ז' ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'. י"ל הכתובים בעצמם מרמזים מה הוא טבע אשה טובה וגם ההיפוך באשה רעה. כי המבואר בדברי חכז"ל עיקר הטוב מאשה אם היא צנועה בירכתי ביתה ויוצאי מזה שני תכליתים האחד אם היא צנועה בביתה ואינו יצאנית היא עוסקת בעניני צרכי ביתה ועי"ז יוכל הבעל לעסוק בתורה ובמצות. והשנית אם היא צנועה אז גם בני' כשרים וכמסופר ביומא מ"ז מאשה שלא ראו קורות ביתה שערות ראשה וזכתה לראות בני' כה"ג. וז"כ הפסוק יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעולם הזה וטוב לך לעוה"ב וביאר הפסוק האיך אפשר לזכות לזה והלא צרכי עוה"ז הם מרובים והאיך יהי' אפשר לו לעסוק בתורה ומצות לזה אמר אשתך כגפן פורי' בירכתי ביתך שע"י שהיא צנועה בביתה עוסקת במו"מ ובצרכי הבית באופן שיהי' אפשר לבעלה לעבוד את ה'. ועוד תכלית שני כי עי"ז בניך כשתילי זתים סביב לשולחניך כי ע"י צניעות תזכה האשה לבנים כשרים. והנה לשון מצאתי שייך לומר רק על דבר שאינו מצוי וצריך חיפוש ובדיקה עד שימצאנה וזו כוונת הפסוק אשת חיל "מי ימצא" פירוש שיהי' צריכין למצא אותה כי אינה מצוי' בשוקים וברחובות כי אז רחוק מפנינים מכרה והולך ומבאר כי ע"י שהיא צנועה