משמרת אלעזר רנה

ע"ז הפסוק הה"ד מי יתנני כירחי קדם שלפי דברינו יובן היטב שבזה הפסוק מרומז אופן הלידה שהיתה בימי קדם בתחלת הבריאה: יז) בישעי' ס"א בפסוק שוש אשיש בד' תגיל נפשי באלקי כי הלבשני בגדי ישע ומעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כלי'. וצ"ב כפל לשון שוש אשיש תגיל נפשי. וגם לענין מה מדמה עצמו לחתן וכלה וגם לפרש הכוונה אמרו יכהן פאר. י"ל בהקדם לבאר המסורה ג"פ ואתם, ואתם פרו ורבו. ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. דאיתא בב"ב ס' ב' שלאחר החורבן ביהמ"ק הי' כתות שאמרו שראוי' שנגזור על עצמינו שלא נישא נשים ויהי' ח"ו זרע אברהם כלה. אמנם אין ראוי' לעשות כן כי תכלית אומה הישראלית מבואר בתוה"ק ואתם תהי' לי ממלכת כהנים שיהי' הם המלמדים לכל אוה"ע לפרסם אלקותו יתברך בעולם וזה יכול להיות בשתי אופנים או שיזכו ישראל וישבו בארצם ויושפע להם שפע רב שלא כדרך הטבע עד שיכירו וידעו כל העמים כי יש אלקים בישראל או אם ח"ו אין זוכין ילכו בראש גולים להיות מוכנעים בשעבוד תחת ידי אוה"ע גם אז יתפרסם על ידם ממלכת ה' כי אם שישראל מפוזרים בארבע כנפות הארץ והמה מסובבים תמיד בין שונאים הרודפים אותם וגוזרין עליהם גזירות רעות והם מתי מספר נגד אומות הגדולות ואם בכל זאת לא יעלה ביד האומות לבטל ישראל או לבטל מישראל אף מצוה אחת ממצות תוה"ק עכ"ח יודו כל האומות שיש בעולם שומר ישראל המשגיח עליהם וכמו שאמרו חכז"ל יומא ס"ט הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו וא"כ מאחר שכן שישראל מקיימין גם בעת גלותם תכלית בריאתם לפרסם אלקותו ית' בעולם א"כ למה זה נמנע מלישא נשים ושיכלה ח"ו זרע של אברהם כי הלא כמו שהי' מפרסמין אלקותו יתברך בהיותם בארץ הקדושה בשלום כן מפרסמין אלקותו יתברך. ע"י עמידתם בגלות שעם שהאומות שפכו דמם כמים ועליך הורגנו כל היום בכל זאת לא עלה בידם לבטל מישראל אף מצוה אחת וישראלים המאמינים מחזיקים בכל מצות תוה"ק כנתינתה מסיני. וא"כ וכי בשביל שרע לגופינו נגרום שח"ו יכלה זרע של אברהם מאחר שתכלית בריאתינו נקיים גם היום וכן יכולים לראות בחוש מה שעשו ישראל בעולם כי היום כמעט לא ימצא אומה בכל העולם שלא תעבוד את ה' עכ"פ בשיתוף וז"כ המסירה "ואתם פרו ורבו" ולעולם לא תבטלו מצוה זו גם אם יחרב הביהמ"ק כי מאחר שתכלית בריאתכם הוא ואתם תהי' לי ממלכת כהנים לפרסם אלקותי בעולם א"כ הא זה מקיימים אתם גם בגולה בראות האומות "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" שאתם דבוקים בלי פירוד כל שהוא בהי אלקיכם ואעפי"כ "חיים כולכם היום" ולא עלה ביד אוה"ע עם אלפים תחבולות שהמציאו לבטל ישראל או לבטל איזה מצוה מישראל עי"ז יכירו וידעו כל העולם כי ה' מלך והוא שומר ישראל והנה יש שהוציאו מדברי הרמב"ם שעוה"ב יהי' רק עונג לנשמות ולא לגופות והרמב"ן האריך לבטל דעתם כי האיך אפשר שהגוף ייגע כל ימי חייו וימנע עצמו מכל תענוג עוה"ז לכבוד ה' שלא יקח חלק בשכר עוה"ב. וראי' לדבריו כי הנה איש הישראלי צריך להשתמש בכל רגע מימי חייו להשלים בו רצון הבורא ב"ה והם שני דברים לעסוק בתורה ובמצות השם גם לעסוק בישובו של עולם כדי שירויח לעצמו דברים המוכרחים לצרכי גופו והנה ברא הקב"ה את האשה להיות לעזר לבעלה בעניני צורכי עוה"ז כדי שיהי' אפשר להאיש לעסוק בעבודת ה' וכי יש ספק אם יהי' להנשים שכר ע"ז הלא כתבי קודש ומאמרי חכז"ל יבמות ס"ג ב' מלאים משבח הנשים העוסקות במשא ומתן ועי"ז נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ והמלך החכם מכל אדם אמר תנו לה מפרי ידי' ועכ"ח צריך לומר כיון שעל ידה בא הבעל למדריגה גדולה לכן מגיע גם לה שכר א"כ ודאי יקח גם הגוף שכר לעוה"ב בשביל שעל ידו באת הנשמה למדריגה גדולה וז"כ הנביא שוש אשיש בה' היינו הגוף ישיש בה' בעת שנפשי תגיל באלקי דהיינו לעוה"ב כי הלבשני בגדי ישע דהיינו אם הלבישו הנשמה שלו בבגדי ישע בחילוקא דרבנן ומעיל צדקה יטעני נעשה זה הבגד מהצדקות שעשה הגוף בעוה"ז ודאי גם הגוף יקבל חלקו כי הלא כחתן יכהן פאר אם החתן מפואר ומורה הוראה דהיינו ענין הכהונה יורו משפטיך ליעקב אז ככלה תעדה כלי' שהיא יכולה להתעטר כי ע"י כלי' הוא לעשה כהן כן גם ענין הגוף עם הנשמה יקבל חלקו מנועם עוה"ב: יח) בשופטים י"ג ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי. ויל"ד בכפילות לשון ותמהר ותרץ וכן ותגד ותאמר. ובמדרש איתא הובא באהבת יונתן אשר בא ביום אלי היינו בפעם ראשון אבל עתה בא בלילה, וצ"ב מה רצה המדרש בזה