משמרת אלעזר רנ

אמר שלפני זרובבל אינו רק כמישור כי ע"י לימוד תורה לשמה מנצחין היצה"ר וזו שאמר מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור ושם בסוכה אי' ששבעה שמות נקרא היצה"ר ואחד מהם אבן ולכן אמר והוציא את אבן הראשה שמסיר ומבטל היצה"ר ואז גם היצה"ר מחזיק לו טובה כי תיקן אותו כמו שדרשו חכז"ל עה"פ ומצאת את לבבו נאמן לפניך שאברהם אבינו הפך את היצה"ר לטוב ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה ולזה אמר תשואת חן חן לה שהיצה"ר מחזיק לו טובה עבור זה ועיין מה שכתבתי בחלק עשרת הימים אות ס"ז ולזה אמר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ כי לבסוף גם היצה"ר טוב ע"י זכות התורה שלומד לשמה מהפכו עד שהוא ג"כ עומד על אדון כל הארץ כמו היצר טוב. ובזה י"ל טעם למה שאנו מדליקין נר חנוכה משמאל לימין דלפי מה דקייל"ן דכל פינות שאתה פונה לא יהא אלא לימין הי' ראוי' להתחיל להדליק בימין וכמו שהקשו הלבוש והטו"ז. אמנם חכז"ל אמרו בפסחים נ' ב' לעולם ילמוד אדם תורה שלא לשמה כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה. וכתב הרמב"ם כי אי אפשר לבקש מילד או נער שילמוד לשמה כי אין לו השגה אז מענין זה ועל זה נאמר חנוך לנער עפ"י דרכו שילד צריכים ליתן לו מיני מתיקה שילמוד ולכשיגדל הנער יקנו לו בגדים או שיזכה לעושר וכבוד כדי שיקרא רב וכדומה ואח"כ כשיגדל וירגיש נעימות תוה"ק שכל חפצי עוה"ז לא ישוו בה אז ישליך מנגד כל הנאות עוה"ז וילמוד לשמה ולזו הכוונה במנורה שבא לזכר הנס בחנוכה שנעשה ע"י שרצו היונים להשכיח התוה"ק מישראל ומסרו אבותינו נפשם עלי' בא להורות לנו סדר הלימוד שההתחלה צריכה להיות בשמאל דהיינו בשביל עושר וכבוד אבל לבסוף יבא לימין וילמוד תורה לשמה כהבטחת חכז"ל שמתוך שלא לשמה יבא לשמה. עיין על פסוקי ההפטרה בש"צ אות ק"ט וק"י: ט) בספר מנחת יהודא מביא מסורה ד' פעמים נחנו כולנו בני איש אחד נחנו. ונחנו מה נחנו פשענו ומרינו איכה ג' נחנו נעבר חלוצים י"ל וגם להבין לאיזה תכלית נעשה הנס בחנוכה שמצאו פך שמן חתום בחותמו של כהן גדול. וגם להבין בנוסח ההודאה כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם "תורתך" דהול"ל רק להשכיחם התורה מאי תורתך איזה תורה רצה למעט בזה. וגם להבין הפסוק בקהלת ו' אל תאמר שימים הראשונים הי' טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה. טובה חכמה עם נחלה וגו' וצ"ב למה לא יוכל לומר שהימים הראשונים הי' טובים מאלה וכי אפשר להיות כן באמת הלא זה העולם נדמה לגלגל פעם עולה ופעם יורד וכן מצינו לחכז"ל סוטה מ"ט שמעת החורבן אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו. וגם אומרו טובה חכמה עם נחלה צ"ב דפשיטא דזה טוב הוא ומאי אשמועינן בזה י"ל בשנתבונן למה זה נפלה קרן התורה בדורינו עד מאוד נחשכו כל מאורי' סוגרו כל שערי' בעוה"ר כמעט נתקיים שנשתכחה תורה מישראל ולמי שיקרא מלפנים צורבא מרבנן יקרא היום גאון ואלוף. ואין לומר שאי אפשר בדורות אחרונים לבא להשגת התורה כמו שהיתה בימי קדם הלא לעינינו ראינו בדורות האחרונים שהי' אנשים אשר גדולת תורתם מפליאה כל רואה ואמרו עליהם שהי' ראוים להיות תנאים אם היו בדור התנאים כמו האר"י הקדוש והגאון ר"א מווילנא זי"ע והרבה כזה הרי ראינו שגם לנו בדור האחרון נפתח שער התורה כמו בדורות הראשונים אמנם האמת שלימוד התורה אינו כלימוד שאר חכמות שאם אדם יתמיד ללמוד שישיג אותה עכ"ח כמש"כ המהרש"א מגילה ו' שלכך נאמר יגעתי ומצאתי שגם לאחר העמל והיגיעה הוא רק כמציאה ולא ירד אדם לסוף כוונת התוה"ק רק אם ישמור מצותי' בקדושה ובטהרה וכל עוד שיוסיף להתקדש ולטהר כן תוסיף ותתרבה השגתו בתורה והתוה"ק חתומה באלף חותמות והמפתח שבו אפשר לבא אל הקודש פנימה הוא קדושה וטהרה: ומעתה אל יפלא בעינינו שהי' בדורות הראשונים גדולים בתורה כי הרואה בש"ס קדושת התנאים הקדושים תסמר שערת ראשו האיך נזהרו שלא לדבר כל ימיהם דברי בטלה ומידותיהם הטובות עד אין שיעור הי' דבוקים עם כל מחשבתם בכל רגע בבוראם מסרו נפשם על קיום המצות מאסו בכל חמודי תבל באהבת התורה הי' אכזרים כעורבים על בניהם שלא לבטל כרגע מד"ת וא"כ אין חידוש אם זכו להשגת התורת ברורה ושלימה ולכן גם יחידי סגולה בדור האחרון שהתנהגו בקדושה ובטהרה כמו שנהגו התנאים הקדושים באמת גם הם זכו להשגת התורה כמו התנאים הקדושים וידוע שהגאון מווילנא ידע כל התורה כולה כמו שקבלה משה מסיני וכן הרבה גאונים ואם תחקור אחרי התנהגותם תמצא שרק אלו שהיו מופלאים בקדושה זכו להשגה יתירה על כל בני דורם ועל כן אל