משמרת אלעזר כה

שהי' החלום מורה על ענין שובע ורעב והי' נצרך להיות על היאור כדי ליסר ולהוכיח את פרעה ממילא הוצרך להיות פרות דוקא ולא שבלים. אמנם להיות שרצה הקב"ה להראות את פרעה שימהר בקיום החלום ולכן אם יחלום לו בפרות לא ידע זאת כי ידוע שמשעה שנולד העגל עד שנעשה פרה יומשך שנה ושנתים ולכך חלם לו פעם שנית והראה לו הענין בשבלים שידוע שמזמן שבאו השבלים עד זמן הקציר לא יארך רק איזה שבועות ובזה ידע פרעה שממהר האלקים לעשתו: ומעתה באנו לעמק השוה שלעולם שתי החלומות הי' חלום אחד ורק לפי שרצה הקב"ה שידע פרעה שהחלום הוא אמת ועוד שידע שימהר אלקים לעשתו לכך הוצרך לחלום שתי פעמים כדי שידע שהוא אמת צריך להיות פרות יוצאות מן היאר וכדי שידע שממהר לעשותו צריך להיות שבלים. וזו שאמר יוסף חלום פרעה אחד הוא כמו שלבך אומר לך וברור בעיניך ששתי החלומות ענין אחד הם כן הוא האמת וכדי שלא יקשה לך א"כ למה חלמת פעמים ובשינוים דע כי הקב"ה רצה להראות לך שאין היאר מזין רק הקב"ה מזין ומשגיח על ברואיו וזו שאמר "את אשר אלוקים עשה" הגיד לפרעה. להורות לך שהוא עושה כל מה שנעשה בעולם זה הסיבה גרם שהי' החלום על היאר ולכך הוצרך לך לחלום פעמים ובשינוי. והוסיף לפרש במה תדע ותכיר שאין לבטוח בהיאור רק בהקב"ה הלא זה כשיראה שהיאור לא יציליהו משבע שני הרעב וזהו שאמר יהי' שבע שני הרעב הוא הדבר אשר דברתי אשר האלקים עשה הראה לפרעה. כי בשני הרעב שיהי' תדע שאין ממש ביאר אשר בטחת ורק לה' התשועה. ולפי שהשבלים מורות על מהירות קיום החלום לכך אמר זה אצל השבלים הרעות לאמור לו שבזמן לא כביר ידע ויכיר כי שוא תוחלתו. ושוב בא לתרץ ועל השנות החלום אל פרעה פעמים שהן שתי קושיות למה חלם פעמים ולמה נשתנה זה בפרות וזה בשבלים אלו יוצאות מן היאור ואלו אין יוצאות מן היאור לזה תירץ כי נכון הדבר מעם האלקים פירוש נכון אמת כדי שתדע שהחלום אמת לכן הוצרך להיות החלום בפרות שיוצאות מן היאור. וממהר האלקים לעשתו לכך הוצרך להיות בשבלים שממהרות לגמור. וייטב הדבר בעיני פרעה כי ראה מהפתרון שהחלום אמיתי ויתקיים: לד) בפסוק כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים יל"ד דכנים אנחנו כמיותר ועוד דכנים אנחנו הוא לשון הוה. ולא הי' עבדיך מרגלים הוא לשון עבר ובמסורה איתא ג"פ נחנו חד דהכא ב' נחנו נעבור חלוצים בפ' מטות ג' נחנו פשענו ומרינו איכה וי"ל שלכך חשד אותם יוסף למרגלים כי אין זה מדרך העולם שעשרה בנים מבית אחד ילכו לשבור בר הלא גם אחד או שנים יכולים לשבר בר הצריך לביתם וזו דרך רק לגנבים ושודדי לילה או שהולכים בענין סכנה ויראים שיתפשו לכך הולכים הרבה יחד כדי להציל את חביריהם. ולזה חשדם שהלכו לרגל את הארן ולפי שחששו פן באיזה מקום יתפסו האחד מהן לכך הוצרכו לילך כולם יחד. והנה באמת צריכין להבין למה הלכו עשרה וי"ל ויתיישב בזה קושית רש"י בפסוק וירדו אחי יוסף עשרה שהקשה למה לא כתיב בני יעקב. ונראה כי מבואר בפסוק ישעי' ל"ג פחדו בציון חטאים שאם אדם חוטא ובעל עבירה פחד לנפשו תמיד. והנה השבטים התחרטו מאוד על מכירת יוסף רבה פצ"א ואמרו שהם רוצים לפדותו בכל ממון שבעולם וא"כ ידעו שחטאו חטא גדול במכירתו ולכך מזמן מכירת יוסף פחדו לילך יחידי וכשהלכו בדרך הלכו כולם יחד וז"ש וירדו אחי יוסף בשביל שהי' אחי יוסף לכך ירדו עשרה. וז"כ המסורה כולנו בני איש אחד נחנו ואם יקשה לך נחנו נעבור חלוצים למה אנו הולכים כהולך למלחמה למקום סכנה כי אם לא זה וכי עשרה בנים בני איש אחד צריכין לשבור בר ע"ז תירץ המסורה דע שהטעם כי נחנו פשענו ומרינו כי זה שנים שעשינו איזה חטא ומאז אנו פוחדים. אבל לא כאשר אתה חושב שאנו מרגלים. ולפי"ז יפה אמרו נחנו פשענו ומרינו לזמן העבר אבל כעת כבר נתחרטנו הרבה ע"ז ועשינו תשובה לכך אמר כנים אנחנו כעת אנו כנים אבל הי' זמן שלא היינו כנים לכך אנו פוחדים לילך יחידי אבל מה שאתה חושד אותנו למרגלים זה לא הי' עבדיך מעולם גם בזמן העבר ולכך אמרו כנים בלשון הוה ולא הי' עבדיך מרגלים לשון עבר: לה) או יאמר עפ"י מה שיש להתבונן הלא כל העולם בני אדם אחד הן והאיך בא זה שתמיד יש מלחמות בעולם בין עם לעם ובין מדינה למדינה וכל נימוסי מדינה משונה מנימוס חברתה וכן טבעי האנשים אינן שוין זה לזה ותמיד יש מחלוקת ביניהם בעניני גבול מדינתם וידוע שהי' זה מימי דור הפלגה ולאיזה תכלית הי' כל זה אמנם נראה שכל זה עשה הקב"ה לטובת ישראל שידע שיחטאו ויתפזרו בין האומות ואם יהי' כל הארץ שפה אחת ומדינה אחת הלא יעקרו ח"ו את ישראל לגודל שנאתם את ישראל ולזה עשה הקב"ה פירוד ביניהם