משמרת אלעזר רמח

ימי' להראות להם כי חביב בעיניו ית"ש מה שמסרו נפשם על המצות: ד) בישוב קושית הקדמוני' למה התקינו שמונה ימי חנוכה הלא הנס לא הי' רק שבעה ימים כי על יום אחד הי' שמן בפך הנמצא י"ל ויתישב גם דברי השאלתות התמוהים בפרשת וישלח כי בתחלה כתב שהי' בו שמן על יום אחד ולבסוף כתב שלא הי' בו שמן אפי' ליום אחד ועיין בשאילת שלום שם דלכאור' יש לדקדק על לשון הגמ' בשבת ומצאו פך שמן אחד ולא הי' "בו" להדליק אלא יום אחד ונעשה נס והדליקו "ממנו" שמונה ימי' מה זה שדייק בו וממנו י"ל דאיתא בב"ר ויחי עה"פ פחז כמים אל תותר שאם מערין מים מכלי אל כלי אחר לא נשאר שום מים בהכלי הראשון אבל אם מערין שמן מכלי לכלי אחר אי אפשר שלא ישאר דבוק ממנו גם בכלי ראשון ומעתה י"ל שלא הי' בפך אלא שיעור וכל זה אם הי' אפשר להדליק בפך עצמו אבל מאחר שהוצרך לערות מהפך לתוך המנורה וכיון שאי אפשר בעולם לערות שמן לכלי אחר שלא ישאר דבוק ממנו בהכלי הראשון ממילא במנורה לא הי' די אפי' ליום אחד וז"ש ולא הי' "בו" פירוש בהפך עצמו אלא להדליק יום אחד שגם אם הי' מדליקין בהפך עצמו הי' רק על לילה אחת ונעשה נס והדליקו "ממנו" פירוש שעירו השמן ממנו לתוך המנורה והדליקה שמונה ימי' ונמצא מיושב השאלתות דבאמת בפך עצמו הי' להדליק יום אחד אבל להדליק במנורה לא הי' אפי' יום אחד ומיושב קושית הקדמוני' דבאמת דלק בנס כל השמונה ימים. הישוב על השאלתות מצאתי בס' נחלת עזריאל והוא פירוש על מס' סופרים בפ"כ והובא בס' ברכי יוסף סי' תע"ד ובזה שהבאתי כן ממדרש וגם הדיוק בש"ס בו וממנו לא קדמני: ה) בגמרא שבת כ"ג שאלו על שמברכין על נר חנוכה וצונו היכן צונו ח"א מלא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל וח"א משאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך י"ל שבאו לעוררינו שחלילה להרהר ולפקפק על איסורי דרבנן ואפי' על מנהגי ישראל כי הרבה פעמים יארע לאדם שיחשוב על איזה מנהג ישראל שהוא דבר זר ורחוק מן השכל ולאחר זמן ימצא שיש לו מקור גדול בתוה"ק ושהוא מוטעם ומוסבר יפה ולזה אמר שלא תסור ממה שיאמרו לך אפי' נראה לך שיאמרו על ימין שהוא שמאל ובא השני ופירש טעמו של דבר הרבה פעמי' אם תתמה על איזה מנהג ישראל ויהי' נראה בעיניך כאלו אין טעם בדבר אם תרבה לחקור אצל אנשי' שיש להם מסורה ממקבלי המנהגים יאורו עיניך ותראה שדבר אשר הי' תמוהא בעיניך יהי' זך ובהיר והנה יגד הוא דבר קשה כגידין ואמירה הוא אמירה רכה ולזה אמר שאל אביך ויגדך אם תשאל לאביך טעם התקנה והמנהג וישיב לך תשובה שיהי' נראה בעיניך שהוא קשה כגידין אם תוסיף לחקור אצל זקניך שהי' קרובי' יותר למתקני התקנה ויאמרו לך אמירה רכה שיכנסו הדברי' ללבך כי יאמרו לך טעמו של דבר: ו) בשבת כ"א נחלקו ב"ש וב"ה ב"ש ס"ל פוחת והולך וב"ה ס"ל מוסיף והולך יש ליתן טעם לדבריהם והוא כי יש לומר שהנס הי' באופן זה שהפך של שמן שמצאו הי' בו כדי להדליק לילה אחת שהוא שלשה וחצי לוג שכן שיעור המנורה ללילה אחת ונחסר בכל יום חלק שמינית מהשמן עד שבלילה האחרונה לא נשאר אלא חלק שמינית משלשה וחצי לוג ומעתה מדוקדק דהנה קושית הקדמונים למה מדליקין שמנה ימים הלא הנס לא הי' רק ז' ימים וראיתי במאירי במס' שבת שכתב משם הראשונים שבליל הראשון אנו מדליקין על מציאת הפך שגם זה הי' בנס ולפי דבריהם ולפי מה שכתבתי אופן הנס הוצרכו גם ביום השני להדליק נר אחד לזכר על מציאת השמן שנתותר מיום הראשון בנס כי לפי דרך הטבע כבר הי' נדלק בלילה הראשונה א"כ לא נשאר בהשמן רק כדי להדליק ששה נרות מהמנורה דוק ותמצא וא"כ הוצרך לעשות נס חדש שידלק נר השביעי בנס לכן אנו מוסיפין נר אחד בליל השני' להורות שמלבד מציאת השמן שנתותר בנס שע"ז אנו מדליקין נר אחד עוד נעשה נס בנר אחד כי מהשמן הנותר לא הי' בו להדליק רק ששה נרות ובלילה שלישית נעשה נס בשתי נרות כי לא נשאר מאתמול רק על חמש נרות לכך אנו מוסיפין שתי נרות חוץ מהנר שמדליקין תמיד על מציאת השמן בנס שנתותר וכן בכל ימים האחרונים עד שבלילה האחרונה לא הי' בהשמן הנותר די אפי' לנר אחד כי נחסר חלק שמינית ממה שצריך לנר אחד שהוא חצי לוג ולב"ש שס"ל פוחת והולך י"ל שס"ל בזה ג"כ כב"ה שנר אחד מדליקין תמיד על מציאת השמן ורק ס"ל שעושי' זכר גם לזה להראות כמה שמן נמצא בנס לכך בלילה הראשונה מדליקין שמונה כי אז נמצא בהיפך שמן מה שהי' די על שבעה נרות ופוחת והולך כי בכל יום נשאר מעט מן השמן לנר אחד מיום שלפניו עד שליום