משמרת אלעזר רמז

על יום אחד ונעשה נס ולא נשקע עד אחר שמונה ימים מזה ראו אנשי כנה"ג שרצון הש"ת שיהי' אלו השמונה ימים כיומא אריכתא כמו בר"ה בראשית הבריאה ששני ימי' כיומא אריכא לפי שלא שקע השמש והנה ביום הראשון ודאי הי' מחוייבים לתקן לומר הלל על הנצחון במלחמה מאויביהם כי על הצלת גופות ונפשות אומרי' הלל ומאחר שראו שרצון הש"ית שיהי' אלו השמונה ימים כיום אחד לכך תקנו לומר הלל כל השמונה ימים ויומתק עפ"י מה שהביא בס' בני יששכר בשם הרוקח הקדוש ובשם הצדיק המפורסם מו"ה פנחס מקארעץ זי"ע שעל נר חנוכה שורה אור מאור הגנוז לעת"ל ולכך יש בחנוכה ל"ו נרות כנגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז בראשית הבריאה א"כ כמו ששני ימי ראש השנה ששימש בהן אור הגנוז בראשית הבריאה נחשבי' כיומא אריכתא כן שמונת ימי חנוכה ששורה בהן מאור הגנוז נחשבים ליומא אריכתא ושפיר תקנו הלל בכל השמונה ימים כמו ביום הראשון ובזה פרשתי מה שתקנו אנשי כנה"ג בתפלה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול וכל מקום שנאמר שבעת שמונת הוא דבוק ומחובר כאלו כל השמונה ימים הם יום אחד וכמו שפירשו המפרשי' הפסוק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים שמיד שנולד יצחק הי' משתוקק שיהי' כבר בן שמונה שיכול למולו ובכל רגע ורגע חשב מתי יגיע כבר יום השמיני ולזה חשוב כאלו מל אותו בכל השמונה ימים ולפי"ז יובן שלפי שהדליקו נרות בחצרות קדשך וראו שלא נכבה הנר ע"כ קבעו שמונת. ימי חנוכה דהיינו שיהי' כל ימי חנוכה לאחדים כיום אחד להודות ולהלל שיאמרו הלל בכל שמנה: ב) וכל "מצות" שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הן ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד במס' סופרים הגיה הגאון ר"א מווילנא זי"ע ומחק תיבת ומצות ואפשר לקיים נוסחא הישינה דזה תלוי' במחלוקת הבה"ג עם שאר ראשוני' דבה"ג ס"ל דמה שנשאר לאחר חנוכה מהשמן והפתילות צריך לעשות מדורה בפ"ע ולשורפם ושאר הראשוני' חלקו עליו דדוקא בחנוכה בשעת מצותה אסור להשתמש לאורה אבל לאחר חנוכה מותר להשתמש בהם ולשיטת הבה"ג א"ש דלהכי נקט וכל מצות להורות דגם אחר חנוכה אסור להשתמש במה שהוקצה למצות חנוכה ואפשר לתת טעם לזה עפ"י מה שהבאתי באות הקדום שנר חנוכה הוא מאור הגנוז לעת"ל ומאחר שהקב"ה גנזו לעת"ל אסור להנות ממנו בעוה"ז רק לצורך מצות נר חנוכה ולפי"ז מרומז בברייתא גם הטעם למה אסור להשתמש בהן דהא כתבתי לעיל דשמונת ימי חנוכה משמעו שהם מחוברי' כיום אחד והוא מטעם לפי שהוא מעין אור הגנוז שהי' בראשית הבריאה שתי ימי' כחדא יומא אריכתא ומזה הטעם אסור להשתמש לאורה לפי שהקב"ה גנזו לצדיקים לעת"ל וזו שאמר וכל מצות שמונת ימי חנוכה שהי' כולם כיום אחד ומזה הטעם הנרות הללו קודש לפי ששרה עליו מאור הגנוז ואין לנו רשות להשתמש בהן: ג) הגאון חיד"א כתב שנעשה הנס במנורה שדלקה שמונה ימים לפי שאמרו חכז"ל שרצו היונים לבטל מהם שלשה מצות חודש שבת ומילה ולזה דלקה המנורה בר"ח טבת ואין שמונה בלא שבת וגם רמז ליום השמיני משום מילה לכן בשמונה ימים שדלקה הי' רמוז הישועה מכל שלשה מצות שרצו לבטל מהם ולזה עדיין אינו מדוקדק למה דוקא במנורה נעשה הסימן ויש להוסיף דבשלש מצות הללו מסרו נפשם בנרות לכך עשה הקב"ה הנס בנר להורות חשיבותם בעיניו במה שמסרו נפשם על המצות כי לכאור' אינו מובן האיך אפשר להם לגזור על החודש כי הלא קידוש החודש תלוי' בדיבור אחר שהב"ד אמרו מקודש והאיך אפשר להם לידע זאת אמנם אמרו חכז"ל כי כשקדשו ב"ד את החודש הי' רגילין להצית אש בהרים לסימן שנתקדש החודש עיין מס' ר"ה כ"ב משיאין משואות ועי"ז הי' אפשר להם לידע אם קדשו את החודש והנה הגם שהמצוה אינה תלוי' במשואות אלו אעפי"כ מסרו נפשם גם על ענף מהמצוה וזה הי' חשוב בעיני הקב"ה וכן שבת היכן ידעו שהם שומרים את השבת וכי אם לא יעשו מלאכה זה אינו ראי' ששומרים את השבת כי כמה בטלני איכא בשוקי ועיין במס' פסחים נ"א שאמרו שאין שייך בדבר שהוא בשב ואל תעשה שאל ישנה ממנהג המקום מטעם זה כי כמה בטלני איכא בשוקי אמנם מצוה להדליק נרות הרבה בלילי שבתות והגם שאין זה עיקר המצוה מסרו נפשם ע"ז וכן גבי מילה מבואר בש"ס שרגילין להרבות בנרות וכמו שאמרו חז"ל סנהדרין ל"ב ב' אור הנר ישוע הבן שם בודאי הי' אפשר להם להסתיר ולומר שנולד מהול אבל מסרו נפשם גם ע"ז להרבות בנרות ביום המילה ולפי שמסרו נפשם בשלשה מצות הללו בנרות עשה הקב"ה הנס בנרות שדלקו שמונה