משמרת אלעזר רמו

רחמיו על בניו משפיע כל טוב להמורדים בו ית"ש כדי שיגיע מעט מזה לעם בנ"י ומליצה נפלאה כתב בזה בס' אוהל יעקב לפרש המדרש עה"פ ואל הבקר רץ אברהם לקדם אותה אומה שכתוב בה אפרים עגלה מלומדה אוהבת לדוש כי אברהם ראה מה שעתיד להיות שיוצרך הקב"ה להשפיע לעכו"ם הרבה כדי שיבא לישראל מעט לפיכך הקדים הוא ולקח ג' בקר כדי להאכיל למלאכים שלשה לשונות גם אם את כל בשר הבהמות ישליך לכלבים ועי"ז זכה שיוותר הבורא ב"ה עם בניו עבור המעט המושג להם לכלכל המוני וצבאי הנבראים כולם בלחם רב למען יותירו משבעם לחייתינו עתה וזו רץ לקדם אותה אומה שכתוב בה אפרים עגלה מלומדה וגו' כלומר פעל בזה עם בניו שהמה עתה בבחינת השור שהמליץ עליו שהע"ה רב תבואות בכח שור כלומר הוא המסיב התבואות בעול סבלו ואינו משיג לפיו רק המוץ עכ"ד הנחמדים ומעתה יובן היטב כי הנה עיני ה' הוא הרמז על ההשגחה ובזמן שישראל זכאין כל ההשגחה הפרטית הוא רק בישראל ובארץ ישראל אבל בזמן שחוטאין ומוכרחין להגלות בין העכו"ם אז מוכרח הקב"ה להשגיח ולשום "עינו" לטובה גם על העכו"ם המורדים בו לפי שהוא משגיח על בניו מוכרח להשפיע לעכו"ם הרבה כדי שיגיע מעט מזה לישראל ולכך כתיב בפ' עקב ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד "עיני" ה' אלקיך בה מראשית השנה. כי הנה אם אדם רואה "בעין אחת" על דבר אחד יכול להיות שרואה בעין השני על דבר אחר לא כן אם רואה בשתי עיניו על דבר אחד אז אינו רואה דבר חוץ מזו והכתוב רוצה להשמיענו כי כל ההשגחה פרטיות הוא רק בא"י לכך הוסיף "עיני" ה' אלקיך בה שכל ההשגחה הוא רק בא"י. אבל בזמן שישראל בגולה צריך לראות בעין אחת על העכו"ם כדי שיהי' אפשר לראות בעין האחר על יראיו שיבא להם מעט מהשפע והוא משל נמרץ על ההשגחה עלינו בגולה. והנה מעתה העכו"ם בראותם שהם מושפעים ברב טוב חושבים כי כוחם ועוצם ידם עשה להם כל זה והאמת שהוא בא להם לפי שהקב"ה רוצה להציל את יראיו שלא ימותו ברעב מוכרח להשפיע להם הרבה כדי שיותירו מעט ליראי ה'. וכן לפעמים הם מצליחין ונוצחין המלחמה והם חושבים שברוב חילם נצחו המלחמה והוא אך שוא כי הישועה באה להם לפי שהבורא ב"ה רוצה להציל יראיו שביניהם ממות. וזו משמים הביט ה' ראה את "כל" בני האדם פירוש גם אותן שהן מורדין בו ועובדין ע"ז ואעפי"כ ממכון שבתו השגיח אל "כל" יושבי הארץ ההשגחה הוא על כל יושבי הארץ הגם "שהיוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" שאין ראוין להשגחה אבל הנה "עין" ה' אל יראיו לפי שרוצה להשגיח על בניו מוכרח להשגיח גם עליהם ולזה אמר אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח. שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט אבל הנה "עין" ה' אל יראיו למיחלים חסדו כדי להציל ממות נפשם נוצחין העכו"ם במלחמה וכדי לחיותם ברעב עשה להם את החיל הזה ולזה סיים התפלה שנפשינו חכתה לה' וגו' שיהי' חסדך ה' "עלינו" שנקבל השפע מידך ממש ולא מתחת ידי עכו"ם כיר"א: אורה ושמחה א) המפרשים הקשו למה תקנו אנשי כה"ג לומר הלל כל שמונת ימי חנוכה הלא ענין הלל לא מצינו שתיקנו לאמרו רק על הצלת גופות ונפשות לא על מצוה וכי בשביל שדלקה המנורה בנס יאמרו הלל י"ל עפ"י מה שכתב בס' יערות דבש ח"א דרוש י"א לתת טעם למה שאמרו חז"ל ביצה ד' שני ימים של ר"ה כיומא אריכתא דמיא משום דאדה"ר נברא בע"ש באחד בתשרי ומבואר במדרש רבה פרשת בראשית דלא שקעה אורה כל יום השבת עד מוצאי שבת ואז חשב אדם כי עולם חשך בעדו ולכך שני ימים של ראש השנה כיומא אריכתא הם כי אז בתחלת הבריאה לא שקעה השמש שזרחה באחד בתשרי עד ליל ג' תשרי עכ"ד לפי"ז י"ל כיון שהפך שמצאו לא הי' בו שמן רק