משמרת אלעזר רמה

שאצא מן העולם ואשוב עוד הפעם לעוה"ז ולכן וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה כדי שיהי' אפשר לי לצאת ולבא עוד הפעם ולהיות בכל דור ודור אצליכם וסיפר להם אהבת ה' על עמו שעשה תחבולה עם משה כדי שיהי' לבניו מגן ומחסה בעדם. וא"ש המדרש שאמר הה"ד ולא קם נביא עוד בישראל כמשה דיש לדקדק דהול"ל ולא קם עוד נביא בישראל ועיין בישמח משה שפירש עפ"י משה אית בכל דרא ודרא וז"ש "עוד בישראל" פירוש שעוד היום הוא בישראל עכ"ד ונמצא שבא המדרש לפרש כוונת לא אוכל עוד לצאת ולבא כפירושינו: קיז) במדרש רבה נח משנקרא איש צדיק נקרא איש האדמה ומשה משנקרא איש מצרי נקרא איש אלקים. י"ל דאמרו חז"ל אבות פ"ב אל תאמין בעצמך עד יום מותך ואפי' אומרים כל העולם עליך שאתה צדיק אל תאמין להם ושמעתי בשם צדיק אחד שאמר שאפי' אם הי' הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר לו שהוא צדיק אם שהי' מחוייב להאמין להקב"ה אבל רק באותו רגע ומיד שהי' הקב"ה הולך מאצלו הי' מסופק אצלו אולי בנתים כבר איתרע חזקתו. ולפי"ז אפשר לתת טעם איך נח שהי' צדיק נכשל בשתיית יין עד שנשתכר ונתבזה וכמו שאמר הכתוב וייחל נח איש האדמה שנעשה חולין. כי מאחר ששמע נח מהקב"ה בכבודו ובעצמו שאמר לו כי אותך ראיתי "צדיק" לפני בטח ע"ז שלא יפתה אותו עוד יצרו ועי"ז נכשל עד שנאמר עליו שנעשה חולין ואיש אדמה וז"כ המדרש נח משנקרא איש צדיק עי"ז נקרא איש האדמה כי בטח בעצמו שלא יחטא עוד ובאמת אין ראוי' לעשות כך וכמו שהבאתי בשם צדיק הנ"ל. אבל במשה הי' להיפך איך נתקדש כ"כ עד שנעשה איש אלקים ופירש המדרש לפי ששמע במדין שהחזיקו אותו לאיש מצרי ונצטער מאוד ע"ז וכי אין מכירין בפני שאני עברי הלא נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ועי"כ פשפש תמיד במעשיו וחשב בנפשו שבודאי יש לו איזה חטא וכל ימיו הי' נשמע לאזניו זה הקול איש מצרי הצילנו ועי"ז נתעלה ונתקדש תמיד יותר עד שנעשה איש אלקים וז"ש משה משנקרא איש מצרי עי"ז נעשה איש אלקי' והוא ממש ההיפוך מנח ויומתק עוד יותר עם מה שהבאתי לעיל אות ל"ו בשם האר"י הקדוש שמשה תיקן פגם נח: קיח) בפסוק ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה וגו' ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. וצ"ב לענין מה ספרה התוה"ק שלא קם עוד כמשה: י"ל בהקדם לתת טעם לתשובת הקב"ה רב לך. י"ל עפ"י מה שכתב רס"ג בספר האמונות שמהראוי הי' שהנביאי' והצדיקים לא יהי' צריכים לאכילה ושתי' ושינה אחר כי נדבקה נפשם בה' רק לפי שאז יהי' משונים משאר בני אדם ולא ילמוד האדם מהם דבר כי יאמרו מי יוכל לדמות להם שהם אינם מין אנוש ולכן שם השם בהם כשאר בני אדם הכוחות הצריכות לשמוש העולם עכ"ד ומעתה מובן שאחר שהגיע מרע"ה למדריגה שאי אפשר לאיש בעולם להשיגנה לא הי' יכול להיות עוד מנהיג ישראל כמש"כ רס"ג וזו תשובת השי"ת רב לך שאתה גדול מאוד ואי אפשר לאדם עוד ללמוד ממך. וזו כוונת הכתוב לא כהתה עינו ולא נס ליחה ואם אעפי"כ מת הוא מטעם ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ועי"ז לא הי' יכול להיות עוד מנהיג ישראל ולחיות כהדיוט ויהושע יהי' המנהיג כבר מבואר במדרש שזה לא אפשר: קיט) איתא במדרש חזית בתהלים ל"ג הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו וכתיב שם עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום. וצ"ב ובפרט האיך אפשר לומר על "יראיו" שאין עושין רצונו של מקום. וגם בפסוקים שלפני זה יש לדייק למה אמר ראה את "כל" בני האדם דהי' די אם יאמר בני האדם ותיבת כל כמיותר וכן המשגיח אל כל יושבי תבל תיבת כל כמיותר. י"ל דהנה בעת הבריאה חקק הקב"ה חוקים לכל מעשי בראשית שעל פיהם תתנהג כל העולם עם הברואים עפ"י דרך הטבע. וחלק לכל אומה ואומה שר המנהיגה אבל על ישראל משגיח השב"ה בהשגחה פרטית כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וכן ארץ ישראל אינה נתונה תחת שום שר ומזל רק תחת הקב"ה. אמנם כל זה בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ויושבים על אדמתם. אבל בעת שחטאתיהן גרמו שהוצרכו לילך בגולה ולהיות בין העכו"ם שפרנסתם תלוי' בהעכו"ם צריך הקב"ה להשגיח גם על עובדי ע"ז להשפיע להם שפע רב כדי שישאר מעט מזה לישראלים הדרים ביניהם ועל ימי הגלות אמר דהמע"ה שמחתי בעת דגנם ותירושם רבו כי מאחר שדרך צינור שלהם בא השפע לישראל מוכרח הקב"ה להשפיע להם רב טוב וע"ז ידוו כל הדווים שפחה כי תירש גברתה. כי הבורא ב"ה בחסדו הגדול ומרוב