משמרת אלעזר רמד

את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואעפי"כ גם תשובה כזו יקבל הקב"ה וזו חסד גדול. וכעין זה פי' היע"ד מה שאמרו חכז"ל תענית ד' שכנס"י בקשה ויבא כגשם לנו אמר הקב"ה בתי גשם פעמים אינו מתבקש אהי' כטל לישראל שלעולם לא מיעצר כי הגשם בא מלמעלה ואד יעלה מן הארץ והוא דמיון אם יהי' אתערותא דלתתא יעזרם ה' לשוב והקב"ה השיב שיהי' כטל גם בלי אתערותא דלתתא יעורר אותם ממרום. והנה הקב"ה שם לפנינו דרך החיים ודרך המות ונתן כח ביד האדם לבחור באיזה דרך שירצה אבל בדורות האחרונים בעוה"ר הס"א גובר בכל יום וכמעט אין לאדם בחירה רק כולן נוטין לדרך המות ואין להם כח מעצמם לבחור בדרך החיים וז"כ המדרש דמדבר בדורות האחרוני' "שהן נטוין למיתה" והקב"ה ברוב רחמיו עתיד לברא אותן ברי' חדשה ועוד יותר מזה שיעשה עצמו כאלו גם בעיניו יפלא למען יהי' נראה כאלו מעצמם שבו בתשובה וע"ז אמר המדרש ומה עלינו לעשות להכיר טובה ולהודות על האמת שלולא עזרתו מקודש לא הי' אפשר לנו לכבוש את ההר וע"ז אמר לקח לולב ולקלס להקב"ה שידוע שהנענועים לכל הרוחות הוא להראות שכל הכוחות מאתו ית"ש ובזה אנו מכירין תודה ומפרסמין האמת שכל מה שסגלנו מצות הכל בא לנו רק מעזרתו ית"ש: קיד) בהושענות גולה וסורה דמתה לתמר, וצ"ב הדמיון כתמר. י"ל שנותן טעם למה שרואים צדיקים מרבים במצות ומע"ט ואעפי"כ הם מושפלים עד לעפר כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ויבאו על שכרם ליום מחר בעוה"ב ולזה הוא הדמיון לתמר שאינו נושא פירות רק לאחר שבעים שנה וגם ימי אדם שבעים שנה ואינו נושא פירות מצותיו רק לאחרי שעברו שנותיו ולזה אמר גולה וסורה אם שהוא חבוקה ודבוקה בך ונתן טעם לזה שדמתה לתמר שלאחר שיעברו שבעים ימי שנותיהם יקבלו שכרן וישאו פירותיהן: קטו) או יאמר בהקדם לתת טעם למנהג נביאים בחביטת ערבה, י"ל דנודע שיום זה הוכן ומסוגל לתקן פגם הברית וערבה בגימטרי' זרע, ואז העת והעונה לשוב בתשובה על חטא זה והנה כתיב אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול שאם נותן פריו בעת הראוי' לו לא יבולו עליו. ולזה בא הרמז בחביטת הערבה שעי"ז נופלין העלין ממנה לעורר את האדם אם נתן פריו שלא בעונתו לתקן אשר פגם. והנה כמה הפליגו חז"ל יבמות ס"ב ב' בענין זה שישתדל כל אב בכל כחו להשיא בניו בילדותן למען לא יבאו לידי חטא וכבר המליץ יפה הגאון חיד"א על האנשים האומרים שכעת הדורות חלושים ואי אפשר להשיא בימי נעוריהם כמו בדורות הראשונים פיו פתח בחכמה ואמר הן אמת שהדורות חלושים כעת ממה שהי' בימי קדם אבל לעומת זה היצה"ר נתחזק יותר ממה שהי' בימי קדם ע"כ צריך שימור יותר, וכתב הגאון ישמח משה פ' תבא שחקר זמן רב למה לא בא עדיין הגואל צדק הלא עם בנ"י כשרים מקיימים מצות עד שנתגלה לו כי רק זה העון בעוכרינו ואין איש שם על לב לתקן פגם הברית. והנה בעוה"ר בדורותינו קשה מאוד לקיים צווי חכז"ל הקדושי' להשיא בניו סמוך לפרקן כי רוב פעמים חוקי המדינה מעכבים ואעפי"כ ישראל קדושים עושים כל מה שביכלתם בשמירות ובאזהרות ומסרסי גרמייהו שיתנו פרים רק בעתם הגם שהוא מאוחר מאוד וז"ש גולה וסורה הגם שהיא כבושה בגולה ואין יכולין לישא בנערותם דמתה לתמר שאינו נושא פירות רק לאחר שנים הרבה כן ישראל קדושים כובשי' מעינם עד בא עתם והשי"ת ירחם על שארית עמו ויושיענו שנקיים מצותו ודבר בעתו מה טוב: קטז) בפ' וילך בפסוק ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא וה' אמר אלי לא תוכל לעבור את הירדן הזה. יל"ד דהאיך אמר לא אוכל לצאת ולבא הלא הכתוב העיד לא כהתה עינו ולא נס ליחו. וגם לפרש מם דאיתא במדרש ע"ז הפסוק הה"ד ולא קם נביא עוד בישראל כמשה י"ל דבס' נועם אלימלך דברים כתב טעם שלא בא משה לא"י לפי שרצה הקב"ה שיתגלגל נשמת משה בכל דור ודור ויהי' בכל דור ודור צדיקים שיכולי' להמתיק הדינין ואלו בא משה לארץ לא הי' אפשר להתגלגל שאז הי' מקיי' כל המצות התלויות בארץ ועכשו שמת במדבר עדיין לא קיים מצות התלויות בארץ ויכול להתגלגל עכ"ד, ומשה קיים כל התורה ולא נחסר לו רק מצות התלויות בארץ. וא"כ הא ודאי אם הנשמה כבר נשלמה בכל חלקי' שקיימה כל התרי"ג מצות אי אפשר שתתגלגל עוד. ולזה מאחר שרצה הקב"ה שיהי' נשמת משה חופף על ישראל בכל דור ודור לכך לא הניחו לילך לא"י והי' נחסר לנשמתו עוד איזה תיקון ועי"ז הי' אפשר שיהי' נשמת משה בכל דור ודור. וזו שאמר משה לא אוכל עוד "לצאת ולבא" הכוונה אי אפשר