משמרת אלעזר רמג

מתוך החלון רואה לאנשים שמבחוץ וכן האנשים שבחוץ רואי' אותו אבל הרואה מתוך סדק הוא רואה האנשי' שבחוץ אבל הם אין רואי' אותו שבפנים וכן הוא בענין השגחת ה' על עמו שבכל הזמני' לא ינום ולא יישן שומר ישראל רק בזמן שישראל זכאים אז ההשגחה גלוי' ונראה לעינים עד שגם הם מראים באצבע עליו ורואים בישועתו כדמיון הרואה בחלון ובזמן שאין זוכין אז ההשגחה מוסתרת כדמיון הרואה מתוך הסדק כי אז הקב"ה משגיח עלינו רק שאין נראה הישועה לכל אדם וז"ש הנה זה עומד אחר כתלינו ומעולם לא זזה שכינה מישראל רק החילוק הוא בין משגיח מן החלונות למציץ מן החרכים עכ"ד והנה מבואר בפסוק טעם מצות סוכה בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרי' ואמרו חז"ל פ"ק דסוכה שהי' מוקפין מענני כבוד שהי' מעננים עליהם וזה ענין הסוכות שמראי' בזה שאנו מאמיני' באמונה שלימה שגם היום ענן ה' חופף עלינו ומגן בעדינו כמו בעת צאתנו ממצרי' שהי' העצני' משמרי' את ישראל מכל פגע והגם שהיום בעוה"ר ההשגחה מוסתרת אנו מאמינים באמונה שלימה שלא סר הקב"ה מלהשגיח עלינו תמיד ולזו נקראת הסוכה צלא דמהימנותא. והנה אמר הנביא כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל, י"ל כעין שהבאתי לעיל במשגיח מן החלונות מציץ מן החרכים כי בשעה שהשגחה גלוי' לעיני כל אז נקרא כי הולך לפניכם ה' כי הוא משל אם ה' הולך לפניהם גם הם רואים את כבוד ה' ובשעה שהשגחה מוסתרת נקרא ומאספכם אלקי ישראל כי מאסף הוא ההולך אחריכם כמו שכתב רש"י שם שדן הי' מאסף לכל המחנות ואין אדם רואה במה שלאחריו ומעתה מובן שענין חג הסוכות הוא האמונה בהשגחת השי"ת עלינו גם בעת שנעלם ונסתר מאתנו לכן נקרא חג האסיף מלשון "מאספכם אלקי ישראל" שאנו מאמינים בהשגחת הקב"ה עלינו גם שאין נראה לעינינו כמו מאספכם אלקי ישראל שאין רואין אותו: קיג) בפסוק תהלים ק"ב תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל איתא ברבה פ' אמור מכאן שהקב"ה מקבל שבים שנאמר ועם נברא יהלל שהקב"ה בורא אותן ברי' חדשה ד"א אלו דורות הללו שהן נטוין למיתה והקב"ה עתיד לברא אותן ברי' חדשה ואמרו שם ברבה ומה עלינו לעשות. לקח לולב ולקלס להקב"ה, וצ"ב מנין מוכח מזה שהקב"ה מקבל בתשובה וגם שזה מבואר בתוה"ק שתשובה מהני ומה הכוונה שהן נטוין למיתה גם איך שייך לזה ומה עלינו לעשות לקח לולב. י"ל דאיתא בסוכה נ"ב לעת"ל מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני צדיקים ובפני רשעים צדיקים נדמה להם כהר ורשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין צדיקים בוכין ואומרי' האיך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ורשעי' בוכין ואומרים האיך לא יכולנו לכבוש חוט השערה הזה ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר כה אמר ה' כי יפלא בעיני שארית העם בימים ההם גם בעיני יפלא והקשו המפורשים דבשלמא הרשעים מובן שבוכין אבל הצדיקים למה בוכין אדרבה ראוי' להן לשמוח שכבשו הר גבוה וגם מה זה שהקב"ה מתמה עמהן ופירשו עפ"י מה שאמרו חכז"ל שם אלמלא עזרו לא יוכל לו וא"כ מאחר שהצדיקים רואי' היצה"ר כהר גבוה הם בוכי' כי האיך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ובודאי אין זה מכחינו רק בעזרתו ית' וא"כ לא עשינו מאומה והקב"ה ברוב חסדו כדי לשמחם עושה עצמו כאינו יודע וגם הוא מתמה האיך יכלו לכבוש הר גבוה כזה כדי שיהי' נראה כאלו הם מעצמם כבשוה עכ"ד. והנה הבאתי בחלק עשרת הימים אות מ"ו שאם האדם מקדש ומטהר עצמו חשוב כאלו ברא את עצמו וכן איתא במפרשי' אלה תולדות נח נח שהוא ברא את עצמו וכן איתא במדרש שהקב"ה אומר מעלה אני עליכם כאלו עשיתם את עצמכם אבל אם אין בכח ביד האדם לילך בדרך הישר רק שהקב"ה השפיע עליו רוח טהרה לעוררו משינתו אז נקרא שהקב"ה ברא אותו. והנה הכתוב שאמר "ועם נברא" ולא אמר מי בראו נראה כאלו מעצמם נבראו מובן שבדורות האחרונים שהן חלושי כח והתאוה מתגברת ולא יהי' להם כח מעצמם לשוב בתשובה הקב"ה יערה עליהם רוח ממרום ויתעוררו לשוב בתשובה ועוד נוסף ע"ז יעשה הקב"ה בחסדו וגם הוא מתמה עמהן כאלו הם מעצמם עשו תשובה אבל הצדיקים לא יהי' כפויי טובה ויכירו וידעו ויפרסמו שרק מחסדי ה' זכו לזה וז"ש תכתב זאת לדור אחרון שלא יהי' בהם כח לשוב בתשובה "ועם נברא" ומרוב חסדי ה' יעשה כאלו הם נבראו מעצמם שבכחם חזרו בתשובה אבל הם יהללו ה' שהקב"ה בורא אותן ברי' חדשה ויודו כי רק לו הכח והעוז ומידו ניתן להם התעוררת לשוב בתשובה. וע"ז אמר המדרש מכאן שהקב"ה מקבל שבים דהיינו באופן זה שגם אם הם בעצמם לא יתעוררו לשוב בתשובה יעורר עליהם רוח טהרה ממרום כדכ' יחזקאל ל"ו והסירותי