משמרת אלעזר רמב

מבחינת שרפי' עומדי' ממעל לו ובבתי גואי אין שמחה ולכך מקמי דלפתח בגירסא שהוא בחינת בתי בראי אז אמרו מילתא דבדיחותא כי בבתי בראי עוז וחדוה במקומו עכ"ד וזו נראה הטעם שעושים סעודות בשמיני עצרת ושמחת תורה מאחר שאז מתחילין לקרא את התורה כי בכל השנה כשכבר קוראין את התורה הוא בבחינת בתי גואי ושם אין לשמוח כי המשל ופחד עמו ולכך עושים הסעודות טרם שיקראו סדר הראשון בתורה כי אז הוא בחינת בתי בראי ועוז וחדוה במקומו ונמצא שמשתה ושמחה שאנו עושים הוא ע"ד שאמרו חכמינו הקדושים מילתא דבדיחותא קודם הלימוד: קט) במסורה ג"פ וראה, חד וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר. והשני וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם. תהלים קל"ט. והשלישי וראה בנים לבניך שלום על ישראל תהלים קכ"ח. י"ל כוונת המסורה לעורר אותנו שעיקר קיום המצות הוא רק בשמחה וכדכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה. וראוי' לנו ללמוד ממלאכי השרת שכולם ששים ושמחים לעשות רצון קונם וכמו שאנו אומרים להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה. וכן שאין די במה שהאדם עובד את בוראו ולהשלים את עצמו כי צריך לזרז אחרים ולהרבות העובדים אותו ית"ש כמו שמצינו במלאכי מעלה וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה והנה הפסוק וראה בנים לבניך שלום על ישראל יש לפרש שלא תספיק עצמך במה שתלמד את בניך תורה לקיים ושננתם לבניך כי אתה מחויב לצרף עם בניך גם שאר בנים שאינן בניך כי אין די במה שיהי' שלום לך כי צריך שתשתדל שיהי' שלום על כל ישראל ולהרבות עוסקי תורה בישראל. וז"כ המסורה שאמר הקב"ה למשה רבינו וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר דהיינו שתראה שיעשו גם למטה כדרך שראית במלאכי מעלה שכלם ששים ושמחים לעשות רצון קונם כן ישמחו ויעלצו ישראל בעת עשותם מצוה ממצות התוה"ק. ומטעם זה ביקש דהע"ה וראה אם דרך עוצב בי אם תראה שאני בעצבות ואיני עובדך בשמחה בקשתי ונחני בדרך עולם להנחני בדרך שמתנהגים בעולם העליון ששם כולם מלאים חדוה ועוז על אשר זוכים לעשות מצות הבורא ב"ה ולזה אמר שיעשה כמו שהמלאכים עושים וראה בנים לבניך שלום על ישראל שיראה להשתדל בכל עוז להרבות עובדי ה' ואוהבי שמו כמו שהמלאכים מעוררים זה את זה לעבוד את ה': קי) בתהלים צ"ב כי שמחתני ה' בפעלך במעשי ידיך ארנן. צ"ב שהוא כפל לשון. וגם בתחלה אמר בלשון תנאי ואח"כ אמר בלשון ברור במעשי ידיך ארנן. י"ל דהנה אם אדם מקבל מתנה מרובה ישמח מאוד לא כן בקבלת דבר מועט ולפעמים ישמח גם בדבר מועט אם נותן המתנה הוא אדם גדול הוא שמח גם על דבר מועט כי חשוב הוא בעיניו לקבל מתנה מאדם נכבד כמוהו. אמנם מדריגה גדולה הוא שיקבל מתנה מרובה מאדם נכבד שכל אדם שהי' מקבל מתנה זו הי' שמח מאוד בה אם יהי' הנותן מי שיהי' והוא אינו מרגיש כלל שמחה בהמתנה רק שמח לבו במה שנשא חן בעיני אדם הנכבד הנותן וכן הי' הענין אצל דהע"ה שהגם שהצליח ה' אותו בכל מיני הצלחות לא הי' מרגיש שמחה מההצלחה עצמה רק בזה שידע עי"ז שהשי"ת מרוצה עמו ונשא חן בעיני השי"ת וזו כי שמחתני ה' בפעלך אז במעשי ידיך ארנן לא ארנן בגוף הדבר רק בזה שאני יודע שהוא מעשי ידיך שאתה עשית הישועה עמי: קיא) תהלים ס"ח בפסוק וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה ומבואר שהוא כפול ומשולש י"ל עפ"י שביארתי בחלק שערי ציון אות קי"א שאי אפשר לאיש הישראל לשמוח בהצלחה כי איך ישמח בזוכרו שאלפים יהודים אחרים הם מעונים ובצער, ואיך ישמח אבר אחד על בריאותו אם שאר אברים חולים. אמנם כל זה בשמחה על הצלחת עניני עוה"ז אבל אם הוא שמח על שזוכה לעשות איזה מצוה בזה יכול לשמוח בשמחה שלימה כי הלא זו השמחה עצמו יש גם לכל יראי ה' שישמחו על שזכה חבריהם לעשות מצוה ונחת רוח להבורא ב"ה ועיין מה שכתבתי לעיל אות פ"ג וז"ש וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים כי יכולין לשמוח בשמחה כפולה ושלימה בשמחה של מצוה והטעם כי וישישו בשמחה כי כל ישראל נוטלים חלק בשמחה זו כי גם הם ישישו בשמחה שלו: קיב) מה שנקרא חג הסוכות בפ' משפטים חג האסיף, י"ל טעם לזה ויבואר גם מה שנקרא הסוכה בזוה"ק צלא דמהימנותא כי הנה רס"ג פירש הפסוק משגיח מן החלונות מציץ מן החרכי' כי הנה החילוק בין מי שרואה מתוך החלון למי שרואה מתוך סדק כי הרואה