משמרת אלעזר רמא

תורם אחד מארבעים וא"כ הי' ראוי' שמרע"ה יחי' מאה וחמשים שנה ונתקצרו שנותיו בחטא הדור לכך נגד השלשים שנה שנתקצרו בכו ישראל שלשים יום עכ"ד לפי"ז הפסוק עצמו מפרש הטעם למה בכו שלשים יום דהנה ידוע שהקב"ה מתנהג עם האדם מדה כנגד ואיתא בנדרים ל"ח אר"י בר חנינא התורה לא ניתנה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך והוא נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו נאמר טוב עין הוא יבורך וא"כ מהראוי' להתנהג עמו כמידתו שהי' טוב עין וא"כ הי' ראוי לחיות מאה וחמשים שנה ונתקצרו בעונות הדור ובזה יתבאר סמיכות התורה דברבה דרשו בראשית בשביל משה שנקרא ראשית שנאמר וירא ראשית לו והטעם שנקרא ראשית הוא משום שהוא חלתו של עולם וחלה נקראת ראשית עריסותיכם נמצא מבואר בתיבת בראשית כי משה הי' חלתו של עולם ולכן אחר שסיפר הכתוב שבכו את משה שלשים יום הולך ומפרש הכתוב טעמו כי לכל המורא הגדול שניתן רק למשה הוא נהג בה טובת עין ונתנה לעיני כל ישראל וזו אשר עשה משה לעיני כל ישראל על שהי' טוב עין וא"כ ראוי' להתנהג עמו כמדתו בעין טוב ומתיבת בראשית מבואר שהוא חלתו של עולם וא"כ עין טוב נותן אחד מארבעים והי' ראוי לחיות עוד שלשים שנה ונתקצרו בעונות הדור לזה בכו שלשים יום ועוד מרומז בתיבה ראשונה "ב' ראשית" דהיינו שיש שתי ראשית דהיינו חלה עין יפה ובינוני כי עין רעה אין שייך לומר שיתנהג הקב"ה עם מרע"ה ולזה בכו על שיש שתי ראשית והוצרך הקב"ה להתנהג עם מרע"ה בראשית הגרוע דהיינו אחד מחמשים בעונות הדור: קו) או יאמר עפ"י מה שכ' הציוני והובא בחות יאיר לכל המורא הגדול אשר עשה משה הכוונה שכפה עליהם את ההר כגיגית והנה הקשו התוס' הא מרצון טוב אמרו נעשה ונשמע ולמה הוצרך לכפותם ותרצו והכי איתא גם במדרש תנחומא שרק תורה שבכתב רצו לקבל עליהם לא תורה שבע"פ לכך הוצרך לכפותם על תורה שבע"פ והנה דרשו חכז"ל בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית דכתיב ה' קנני ראשית דרכו ולפי"ז יובן הסמיכות שסיים בכפיית ההר ושלא יקשה למה הוצרך לכפי' אחר שאמרו מרצון טוב נעשה ונשמע לזה נסמך בראשית שהכוונה בו ב' ראשית דהיינו ששתי תורות מסר לנו הקב"ה תורה שבכתב ותורה שבע"פ וע"כ הוצרך לכפי' על חלק השני מהתורה: קז) או יאמר עפ"י שראיתי בכ"י לתלמיד הגאון ר' יונתן זצ"ל שכתב בשם רבו מדרש פליאה בראשית זה חורבן ביהמ"ק ופי' הנ"ל דהנה בש"ס חגיגה י"ג ב' פריך כתוב אחד אומר אלף אלפים ישמשוני' וכתוב אחד אומר אין מספר לגדודי צבאו ומשני כאן קודם חורבן אז אין מספר לגדודי צבאו וכאן לאחר חורבן ביהמ"ק שנתמעטה פמליא של מעלה אז אלף אלפים ישמשוני' ואיתא במדרש דהאל"ף צוחה לפני הקב"ה אני הראשון שבאותיות ולמה הנחת אותי ובראת העולם בבי"ת ואמר לה הקב"ה עתיד אני להתחיל בך שבחי שנאמר אלף אלפים ישמשוני' ומעתה מבואר המדרש שמרומז בתיבת בראשית החורבן כי מאחר שנברא העולם בבי"ת עכ"ח הטעם משום שעתיד להתחיל שבחו באל"ף שנאמר אלף אלפים ישמשוני וקשה הא אין מספר לגדודי צבאו וצ"ל דזה הי' אחר החורבן ושפיר נרמז בתיבת בראשית חורבן ביהמ"ק עכ"ד, ודרשו חז"ל בשבת פ"ז עה"פ לכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל ששיבר הלוחות ולזה יקשה לאיזה תכלית הוצרך לשבר הלוחות כדי לדונם כפנוי' הא כל אותן אנשים שעברו במזיד ובהתראה הרגום ואותן שהי' בלי התראה בדקן משה כסיטות וא"כ על אותן שלא עברו למה הוצרך לדונם כפנוי' הא לא חטאו וצריך לומר שגם עליהם יצא חמת ה' בשביל שלא הוכיחו זה את זה ומבואר בשבת קי"ט ב' עה"פ באיכה א' הי' שרי' כאילים לא מצאו מרעה שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה וזו הסמיכות כי מזה שהוצרך משה לשבר את הלוחות מובן למה נחרב הביהמ"ק המרומז בתיבת בראשית: קח) י"ל טעם למנהגן של ישראל שעושים שמחה וסעודה לגמרה של תורה בשמיני עצרת ושמחת תורה ועיין באור זרוע הגדול שהביא המנהג עפ"י מה שכתב היע"ד דרוש אי חלק ב' לתת טעם למה שמצינו בחכמינו הקדושי' דהוי אמרי מילתא דבדיחותא קודם הלימוד כי הקשו בש"ס כתוב אחד אומר עוז וחדוה במקומו וכתוב אחד אומר המשל ופחד עמו ומשני כאן בבתי בראי עוז וחדוה וכאן בבתי גואי שם אין שמחה כי צריכים לעמוד ביראה וכמו שאנו אומרים לפניו נעבוד ביראה ופחד והנה אמרו חכז"ל ברכות ו' אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה וכשאדם פותח בד"ת הוא בבחינת בתי גואי כי הקב"ה שוכן שם ולזה קודם ר"ג הוצרכו ללמוד בעמידה