משמרת אלעזר רלט

שמו של הקב"ה ואח"כ מברך לאיש ההוא. ולזה בא הרמז כאן כשבא שלמה לברך את ישראל פיו פתח בחכמה לברך בתחלה את הקב"ה כי זה מישך שייך לברכת ישראל כי לולא זה לא תתקיים הברכה וכדברי הזוה"ק: ק) או יאמר ויתישב גם תיבת לאמר שכאן לכאורה אין לפרשו לאמור לאחרים י"ל עפ"י שהובא בספה"ק כי ע"י שישראל מודין ומשבחין על הטובות שעשה ה' עמהם בזה משפיעין כח להוסיף להם נסים חדשים וישועות טובות וכיון שרצה שלמה לברך את ישראל א"כ אין לך עצה טובה מזו שיברך ויודה לה' על רוב חסדיו אשר עשה עד היום עם ישראל ובזה עצמו בירך את ישראל כי עי"ז גרם שפע וישועות חדשות לישראל ולזה אמר שברכם בזה שצוה להם לאמר שכל אחד יספר חסדי ה' וטובו על ישראל והוא שצוה להם שיאמרו ברוך ה' אלקי ישראל ובזה תומשך הברכה לכל בית ישראל ועיין עוד בענין זה בחלק תשועה בישראל אות ע"ו: קא) יל"ד בפסוק זה וכי זה שבח הוא להקב"ה שקיים מאמרו וכי הוא איש ויכזב ובן אדם ויתנחם, י"ל עפ"י שפירש הבינה לעתים אומרו לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו שהכוונה שישראל שמרו כל התורה ולא הפילו לשמור דבר אחד מכל התורה. והנה ע"י שכתב הקב"ה בתורתו יעודי שכר ועונש שיבאו על ישראל ונתקיים הכל זה גרם חיזוק אמונה מאוד עד שישראל נשארו עד היום שלמים באמונתם כי בכל דור ודור רואים עין בעין שנתקיים כל מה שיעדה תוה"ק וכמו שכתב הרמב"ן הקדוש בפרשת האזינו שאפי' אם הי' אדם הכותב שירה זו הי' הכל מאמינים בו מאחר שרואים שכל דברי' נתקיימו ועאכו"כ שכתבה הקב"ה וזה לנו ממש כאלו עמדנו בעצמינו על הר סיני ושמענו מפיו של הקב"ה כל התורה. ולפי"ז מלבד שאנו צריכין להודות על הישועות שעשה ה' עמנו תמיד עוד יותר הרבה צריכין אנו להודות ולברך שמו יתברך על אשר כתב זה מקודם בתוה"ק שיהי' כך וכך כי עי"ז נתחזקה האמונה בקרב כל ישראל ועיין מה שכתבתי בענין זה בחלק עשרת הימים אות ל"ח וז"כ הפסוק ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל. ככל אשר דבר פירש שעיקר התודה על אשר דבר מקודם שתבא המנוחה לנו כי זה גרם שלא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב וכפי' הבינה לעתים שלא עברו ישראל על מצוה אחת ממצות התורה. אשר דבר ביד משה עבדו כי עי"ז באה לנו האמונה בבירור שאין אחרי' בירור שתורה זו קבלה משה מפי הגבורה וזו אשר דבר ביד משה עבדו. והוסיף כי תקותו חזקה ויהי לבבכם שלם עם ה' וגו' כיום הזה כי בודאי יהי' לבבכם שלם עם ה' כי התקיימות יעודי התוה"ק מחזקת ומשרשת האמונה בלבות בנ"י: קב) לשמחת תורה בפסוק לכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, צ"ב אומרו לעיני כל ישראל. י"ל בשנקדים דברי חכז"ל במס' ר"ה כ"א ביקש שלמה להיות כמשה יצאה בת קול וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה י"ל עפ"י שכתב בספר אוהל יעקב בהג"ה בפ' בהעלותך בפסוק אם יהי' נביאכם ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו במראה ולא בחידות דקשה דאצל משה אמר במראה וכן אצל שאר הנביאי' וא"כ איזה חילוק יש ביניהם ופירש כי מראה בקמץ הוא מלשון מראות הצובאות והוא למשל שלא הי' רואים באספקלריא המאירה כמשה רבינו כי הרואה במראה אינו רואה הדבר בעצמו רק הצל מאותו דבר ולכן אין ראייתו ברורה וזה שנקרא אספקלריא שאינה מאירה כי אי אפשר לראות דבר שהוא עומד במראה בצד השני כי המראה מכוסה מצד אחד לא כן משה ראה באספקלריא המאירה כזכוכית שרואה הדבר בעצמו דרך הזכוכית ולכך היתה ראיתו ברורה וזכה וזו הטעם שאנו רואים שכל דברים שנאמרו ע"י משה רבינו הם גלוים ומפורשים לקטן כגדול ונבואות שאר הנביאים מכוסים ונעלמים ואחד בדור אשר זוכה להבינם וכן בנבואות נביאים אחרונים עוד יותר סתומי' מנבואת נביאי' ראשוני' וכל זה בא מפאת שמרע"ה ראה והשיג באספקלריא המאירה ולכך ראה הכל מפורש ושום שכל עד שכל קטן השומע הנבואה מפיו הי' מבין אותה וכל אחד הי' מבין בה לפי מדרגתו משא"כ שאר הנביאי' ראו באספקלריא שאינה מאירה ולכך נבואתם מעוטפת במשלים וחידות ומעתה יובן מאמרם ז"ל בר"ה דהנה אם נותנין כתב נגד מראה אז נראה הכתב במראה מהופך ויקשה מאוד לקרותו ולכך שאר הנביאי' שראו במראה הוצרכו לקרות הכתב מהופך לכך סתומה נבואתם מאוד משא"כ משרע"ה ראה דרך זכוכית הכתב בדרך הישר לכן הי' משיג באספקלריא המאירה לכן כל דבריו מובני' ומפורשי' לכל וזו כוונת חכז"ל ביקש שלמה להיות כמשה שגם דבריו