משמרת אלעזר רלד

תראה אבקשך שתצפה רק מעט ותראה בסוף הרשעים כי כל הצלחתם כצל עובר התעיף עיניך בו ואיננו. אמנם כל זה צריך למי שאין לו כח להתבונן היטב אבל אם האדם מתבונן בשכלו שכל הצלחתם הבל וריק אז יראה שאינו צריך להמתין עד שיכרתו ויחלף הצלחתם כי גם בעודם פה על מקומם יראה שהם כפגרים מתים ורשעים בחייהם קרוים מתים ויראה מה הוא הצלחתו אוכל ושותה הרבה וכדומה עד שיהי' נמאס בעיניו כל הצלחת הרשעים כי הם חיים כבהמות מלאים תאות רעות מסורים ביד יצרם מלאים מידות מגונות כחיות רעות וז"ש עוד מעט ואין רשע אם תצפה רק מעט תראה שלא יהי' הרשע עוד בעולם כי מהרה יכרתו והתבוננת. אם תתבונן בשכלך "על מקומו" ואיננו תראה שגם בעודו על מקומו מלא הצלחה וגאוה שגם אז כבר איננו כי בחייו הוא נחשב כמת וחייו ממש כחיי הבהמה שטוף אחרי תאות לבו. אחר שנים רבות נדפס ס' פרי הארץ להגאון הצדיק מו"ה מנחם מענדל מטברי' פירש כדברי על והתבוננת על מקומו: פא) שם בפסוק זמם רשע לצדיק וחרק עליו שיניו ה' ישחק לו כי ראה כי יבא יומו חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה ויל"ד דהא אמרו חכז"ל בסנהדרין ל"ט שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ואיך אמר כאן שישחק לו על כי ראה כי יבא יומו. ב' יל"ד למה אמר כי ראה בלשון עבר הול"ל כי רואה כי יבא יומו. ג' למה אמר מקודם זמם רשע בלשון יחיד ואח"כ אמר חרב פתחו רשעים בלשון רבים. י"ל דהנה אם יצא אדם לשוק ולא השגיח על הארץ ונפל בגומא מלאה טיט ונתלכלך והלך לביתו וניקה עצמו ומיד הלך עוד הפעם לשוק ויפול לתוך גומא זו ודאי כל רואיו ישחקו עליו כי האיך אפשר להיות שוטה כ"כ הלא לפני זמן מה ראה בעצמו שההולך בדרך הזה נופל לתוך הגומא וידע מה יהי' בסופו ואעפי"כ לא נזהר מלילך בדרך הזה וכן הנמשל הוא הרשע כי בכל דור ודור עומדים הרשעים על הצדיקים ואם גם השעה משחקת להם קצת וזמן מה עמדו ברשעתם ולא חסר להם דבר אבל בינו שנות דור ודור שסופם לרע ירוצו ואין גם אחד שיצא שלם מן העולם אחד מת במיתה משונה והשני נטרף דעתו וכדומה וא"כ כשהקב"ה רואה בדור מן הדורות שהרשע רוצה לבלוע את הצדיק הגם שאינו שמח על מפלתו אבל שוחק על שטותו שהלא בעיניו ראה כבר בזמן העבר ברשעים שקדמוהו מה יהי' בסופו ואיך לא נזהר לילך בדרך הזה שכבר ראה שכל דורך בה לא ינקה. כי בשלמא אם הי' הוא הרשע הראשון בעולם לא הי' חידוש אבל אחר שכבר הרבה רשעים הי' לפניו וראה סופם א"כ יש להפליא עליו האיך לא לקח מוסר מהם ואחז לילך בדרכם וז"כ הפסוק זמם רשע לצדיק וחרק עליו שיניו כי רוצה לבלוע אותו. ה' ישחק לו שהוא לשון שחוק והיתול "כי ראה" פירוש זה הרשע כבר ראה בזמנים שעברו לפניו "כי יבא יומו" כי כבר ראה מה יהי' בסופו. שהי' לו ללמוד מהרשעים שעברו מה יהי' בסופו וגם עליו יעבור כוס הפורעניות "כי חרב פתחו רשעים" פירוש מימי בריאת העולם כל הרשעים פתחו תמיד חרבם להפיל עני ואביון ולטבוח ישרי דרך ומה הי' סופם חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה ואעפי"כ ראה ולא לקח מוסר והלך למקום טיט ואשפה ע"ז שחק ה' כדרך שמשחקין בעת רואין שאדם עושה שטות גדול: פב) שם בפסוק לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן כי מברכיו ירשו ארץ ומקלליו יכרתו. וצ"ב תיבת כי שבכל מקום הוא נתינת טעם וכאן לכאורה אין לפרש כן, י"ל עפ"י שכתב ההפלאה לפרש הפסוק כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם עפ"י מה שאמרו חכז"ל צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו הרשע בג"ע ולכאור' יפלא וכי בשביל שהוא רשע יקח ממנו חלקו אמנם הכוונה כי כל זמן שהרשע צריך להיות בגיהנם לנקות מעונותיו א"כ בתוך זה הזמן הוא בלא"ה אינו יכול להנות כלום מחלקו לגן עדן וזה נותנין להצדיק שיהנה הוא מחלק הרשע עד שיבא הזמן שיהי' אפשר להרשע להנות מחלקו וזו כעין דאמרינן ב"ב י"ב זה נהנה וזה לא חסר כופין אותו על מידת סדום וז"כ הפסוק כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים פירוש שזה שנותנים מחלקו צדיקים בלא"ה לא יכול לנוח בו ולהתענג ממנו למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם כי לולא זה הי' עולה ליקח מהרשע חלקו ובעוה"ז הוא בהיפך מאחר שהצדיק עושה מצות ומע"ט הרבה שמגיע עליהם שכר בעוה"ז והוא אינו רוצה להנות מעוה"ז ע"כ נותנין מחלקו להרשע ג"כ מטעם זה נהנה וזה לא חסר דכופין אותו על מידת סדום ופירש בזה מאמר חכז"ל ברכות י"ז כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש ואמר שזה הוא הטעם שבשביל שלו די בקב חרובין לכך נזון כל העולם בשבילו כי הו"ל זה נהנה תה לא חסר עכ"ד ולפי"ז יובן הפסוק לוה רשע ולא ישלם כי אוכל מזכותו של הצדיק ואינו משלם לו כלום והצדיק אינו