משמרת אלעזר רלב

יצא ממנו ועוד יש להפליא על אומרו מטרף בני עלית שהמובן הפשוט שעל כן יודוך אחיך מפני שלא הסכי' להרוג את יוסף והוא תמוהא דהא סוף כל סוף מכרו למצרי' ועל פסוק וירד יהוד' מאת אחיו פרש"י והוא מסוטה י"ג שהורידוהו מגדולתו מפני שאם הי' אומר להם שלא ימכרו את יוסף הי' שומעין לדבריו כי הי' בקבלה אצלם שיהוד' ימלוך על ישראל וא"כ אדרבה בשביל מכירת יוסף הורידוהו אחיו מגדולתו ואיך אמר יעקב יודוך אחיך בשביל שמטרף בני עלית וגם צ"ב אם אחיו הורידוהו מגדולתו א"כ למה הי' באמת המלוכה לזרע יהוד' וראיתי באלשיך הקדוש שהרגיש בזה וכתב שהורידוהו אחיו אבל לא הקב"ה ועדיין זה גופא בעי טעמא למה לא הסכים הקב"ה להורידו מגדולתו מאחר שחטא כמו שהסכים להעביר הבכורה מראובן על אשר חטא במעשה בלהה וגם לבאר מה שמקשים מאחר שהי' הבטחה מאבינו יעקב שלא יסור שבט מיהודה א"כ איך מלך משה על ישראל שנאמר ויהי בישורון מלך ולמה מלך שאול על ישראל הלא המלוכה עוד מימי האבות ניתנה רק לזרע יהודה י"ל ונקדים מה שפירש הבינה לעתי' הפסוקי' כשהגיד דוד לשאול שכרת כנף מעילו ולא הרגו אמר שאול ואתה הגדת היום את אשר עשית עמדי טובה את אשר סגרני ה' בידיך ולא הרגתני וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה וה' ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשית לי וזה שאמר וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה נלאו המפרשי' לפרשו ויש פירשו שהוא בלשון בתמי'. וגם מה שאמר וה' ישלמך טובה צ"ב דפשיטא שה' ישלם לו כמו שמשלם לאדם תמיד כמפעלו. ופירש דלכאורה יש להפליא על דוד שפרסם מעשה הטוב שעשה הלא זה אחד מתנאי המצוה שלא יפרסם עשייתה וז"כ הפסוק בכל עצב יש מותר ודבר שפתים אך למחסור פירוש כל מה שיענה אדם את נפשו לכבוד השי"ת יהי' לו ריוח מזה וזה יש מותר אבל אם מספרו לאחרים לא די שאין לו שכר עוד חסרון הוא וזו ודבר שפתים אך למחסור. אבל באמת תכלית סיפורו הי' כי רצה שילמדו ממנו בני אדם שלא ינקמו בשונאיהם כי באמת אי אפשר להשיג כמעט בשכל אנושי איך הי' לדוד כח המעצור כ"כ שלא להרוג את שאול הרודפו בכל רגע להמיתו והבא להרגך השכם להרגו סנהדרין ע"ב וזה כמה לא הי' לו מנוחה ממנו יומם ולילה ובכל פסיעה ופסיעה רדף אחריו וע"כ כשישמעו זאת יושבי תבל ילמדו ממנו שלא לנקום בשונאיהם וז"כ הפסוק ואתה הגדת היום את אשר עשית עמדי טובה כי מסרני ה' בידך ולא הרגתני פירוש שהחידוש הוא שהי' בידך כח המעצור לעשות דבר גדול כזה איך לא עצרת כח מלספר ולהודיע זאת כי הוא מבטל חשיבות המצוה ואמר כי בודאי גם בזה כוונתו לטובה וכי ימצא איש את אויבו בעתיד אם ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה כי ממך ילמדו כל העולם שלא לנקום בשונאיהם וה' ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשית לי פירוש בכל פעם שיארע שימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה ישלם לך הקב"ה כאלו אתה עשית מצוה זו כי ממך למדו כל יושבי תבל מבלי להנקם בשונאי נפשם עכ"ד. ובזה יובן שכאן שיבח שאול מאוד את דוד ואח"כ רדפו כמקדם ולדברינו י"ל שכוונת דבריו הי' להוכיח לו שניטלה המלוכה משבט יהודה כי רק ממך ילמדו שלא להרע לשונא נפשו אבל לפני זה לא נודע כן כי זקינך יהודה לא עשה כן ועל כן הורידוהו אחיו מגדולתו אולם לפי"ז אפשר לומר שבאמת הורידו אותו אחיו מגדולתו אבל מה הי' חטאו שבא שונא נפשו יוסף לידו והרע עמו וא"כ היש לך תיקון יותר גדול ממה שעשה דוד ששלחו בדרך טובה זה שהי' מותר להרגו וא"כ מאותו שעה נתקן חטא יהודא וחזרה המלוכה לזרע יהודא. ולזה אמר יעקב האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים יהודה אתה יודוך אחיך תחת אשר הורידו אותך מגדולתך עוד יבא זמן שיודוך אחיך ופירש מתי יהי' זה ידך בעורף אויביך שזה הי' בימי דוד שאמר ואויבי תתה לי עורף גור ארי' יהוד' שמרמז על דוד כמו דאיתא במדרש וע"כ מאותו שעה והלאה מטרף בני עלית. יהי' לך עלי' ותיקון מזה שחטאת בבני יוסף והורידוך אחיך משם יעלה אותך דוד כי הוא יתקן חטאך ומאותו שעה שנתקן החטא לא יסור שבט מיהודא וגו' ופרש"י מימות דוד ואילך כי באותו שעה יעלה אותך מירידתך ע"י החטא מכירת יוסף וממילא מתורץ שקודם שבא דוד מלכו משבטים אחרי' על ישראל כי טרם שנתקן החטא הורידוהו אחיו מגדולתו: עח) בתהלים פ"ט בפסוק אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעלם יהי' וכסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה י"ל כי נשבע הקב"ה לדוד שזרעו ישבו תמיד על כסאו אמנם בתנאי אם גם המה ילכו בדרך שהלך דוד. אבל אם יתרחקו מזה הדרך יסתלקו מן המלכות כמו שהי' באמת בעוה"ר. והנה הלבנה אין לה אור עצמי רק מה שמקבלת מהשמש ואם אין הלבנה עומדת נגד השמש מסתלק אורה וז"כ הפסוקים זרעו לעול' יהי' אמנם תנאי אחד בדבר