משמרת אלעזר רל

לומר שהקב"ה הפך מחשבתם הרעה לטובה י"ל דהנה יש שני עיני עונשי' האחד שיגזור ה' על האדם שיבא עליו זו הרעה לעונש על חטאתיו ומין השני שיסתיר הקב"ה פניו ממנו ויסיר השגחתו ממנו והוא כדבר הפקר שכל הרוצה לעשות לו רעה יכול לעשות לו וזה הי' ענין קין שאמר ומפניך אסתר והי' כל מוצאי יהרגוני וכמו דכתיב ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום ההוא והחילוק בין שניהם הוא שאם הקב"ה גזר על האדם שיגיענו זה העונש אז אם חבירו עשה לו רעה זו אין ראוי' לנטור לו שנאה כי מאחר שהקב"ה גזר כן עליו וא"כ עכ"ח ישיגנו העונש כי הרבה שלוחי' למקום ואם לא יעשנו זה יעשה אותו אחר אבל אם לא גזר הקב"ה עליו זה הרעה רק שהסתיר פניו ממנו והוא כדבר הפקר שכל הרוצה להרע לו יכול להרע עמו כי אין הקב"ה שומרו אז יש מקום לשנא למי שהרע עמו כי מאחר שאינו נגזר מן השמים שיעשו עמו רעה זו רק הוא מרצונו הטוב עשה כן ואולי אם הוא לא יעשה לו רעה זו לא יעשנו אחר לזה אפשר לנטור לו שנאה והנה להכיר ולהבחין אם זו הרעה שעשה לו חבירו הוא נגזר מאת ה' או בא רק מרצון חבירו ע"י שהסתיר הקב"ה פניו ממנו הוא בשנקדים מה שפי' בס' לוחות העדות מאמרם ז"ל ברכות ז' עה"פ מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו והקשו מזמור לדוד קינה לדוד מיבעי לי' ותרצו מתחלה כשאמר לו ה' ע"י הנביא נתן הנני מקים רעה מתוך ביתך חשבתי אולי יהי' עבד או ממזר שאין לו רחמנות אבל עכשו סתם ברא חס על אביו והוא תמוהא דהלא ראה שזה הבן אינו חס על אביו ורודפו ורוצה להרגו ופירש כי הנה העונש הבא בהשגחה מכפר על העונות אבל אם אין העונש בא בהשגחה רק בהסתר פנים אז אינו מכפר והנה אם היסורים והעונש הוא בדרך הטבע אז אפשר שהקב"ה הסיר השגחתו ממנו והניחו למקרי ופגעי הטבע והזמן ולכן כל תחלואים שרגילין לבא על בני אדם יכולין לבא עליו אבל אם היסורין והעונש שלא כדרך העולם והטבע אז ברור הוא שבא העונש מאת ה' ויש לשמוח בעונש זה כי עכ"פ יתכפרו עונותיו עם היסורים וזו שאמר דוד בתחלה חשבתי שהקב"ה יסיר השגחתו ממני ויניחני למקרי הטבע וירעו לי אנשים שדרכם וטבעם להרע עם כל אדם כי מקורם רע ממזר או עבד שאין להם רחמנות וע"ז הייתי מצטער שיבאו יסורים עלי ולא יכפרו לי עונותי אבל עתה שבני רודף אותי וסתם בן חס על אביו וא"כ הוא עונש שלא כדרך הטבע וא"כ ודאי בא בהשגחה ויחשב לי לכפרה ולכך שמח ואמר מזמור עכ"ד ולפי"ז יובנו כוונת הפסוקים כי אחיו שלחו לי שאין ראוי' לו לנטור להם שנאה כי כך נגזר ממנו ית"ש כי הלא בדרך הטבע איך יעשו כן לאחיהם כמאמר דוד סתם ברא חס על אביו וכן סתם אח חס על אחיו וכיון שכן שגזירה היתה מאתו ית"ש אין ראוי' לנטור לך איבה כמו שהקדמנו, והרבה שלוחים למקום ובכל ענין תתקיים גזירת השי"ת אם לא יעשה זה האדם יעשנו איש אחר וזו שאמרו לו ישטמנו יוסף "והשב ישיב לנו" את כל הרעה אשר גמלנו שמטעם זה ישנא אותנו כי ישוב כל הדברים אלינו שאנו המתחילים והגורמים להרע עמו כי לא כן נגזר עליו מאת ה' ורק הסיר השגחתו ממנו עד שכל מוצאו יכול להרוג אותו וא"כ אז יש מקום לנטור שנאה למי שהרע אתו לזה שלחו לו שא נא לפשע "אחיך" הלא מדרך הטבע שאין אח עושה דבר כזה לאחיו ועכ"ח מזה עצמו שאחיך עשו לך זאת תוכל ללמוד כי הי' גזירה מלפניו ית"ש והיינו רק בזה "עבדי אלקי אביך" פירוש שלוחיו ועושי רצונו וגם אם לא היינו עושים כן הרבה שלוחים למקום שיקיימו שליחותו וא"כ אין לך מקום לנטור לנו שנאה. ומצאתי בס' יד יוסף שפירש כן עבדי אלקי אביך שהי' שלוחי המקום וע"ז השיב להם יוסף אל תיראו כי התחת אלקים אנכי בשלמא אתם עמדתם תחת אלקים לילך בשליחותו ולעשות רצונו כי גזר עלי כן אבל וכי גזר גם עליכם רעה שאהי' אני עומד במקומו למלאות שליחותו להרע עמכם ולזה הסמיך ואמר ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה פירוש וכי אני עומד תחת אלקי' לעשות שליחותו אבל ואתם וא"ו מוסיף על ענין ראשון עמדתם תחת ה' כי מה שחשבתם עלי רעה אלקים חשבה זו המחשבה עצמה אלקים חשבה כי לא מעצמכם באתם לחשוב מחשבה זו רק הייתם שלוחי המקום בזה כי אלקים חשבה ולכן לא אמר ואלקים בוא"ו כי זה קאי על שלפניו כי מחשבתם היתה מחשבת הבורא ב"ה וממילא היא לטובה כי מאחר שבא העונש בהשגחה מכפר על עונות וכדברי הלוחות העדות ובזה יבואר מה שאמרו לו ישטמנו יוסף ופירש הבעל הטורים הלואי ישטמנו רק בלב אלא דקשה לפי"ז סיפא דקרא והשב ישיב לנו אבל לפי דברינו א"ש שאין הכוונה שיעשה להם הרעה אשר עשו לו רק שיחשוב שהרעה שעשו לו הי' מרצון עצמם ולא מגזרת השי"ת וזו שישיב הדבר אלינו: