משמרת אלעזר רכט

מדה כי יעשה מעשה בפועל שיורה שהוא מודה על האמת כי כולן בני יעקב הן ושהדין עם יוסף ולזה כאשר שב אל הבור וראה שיוסף איננו אמר אנה אני בא ממעשה בלהה כי עכשיו הי' לי מקום לתקן את מעשה בלהה בפועל ובמעשה להראות לכל באי עולם שהוא מתחרט ונחם על מעשה בלהה ולכך אמר שאלה אני בא ממעשה בלהה. ואיתא בילקוט שענין מחצית השקל בא לכפר על עון מכירת יוסף כי מחצית השקל הגיע לכל אחד מהאחים מדמי מחיר יוסף ולזה כשזכר השי"ת מצות מחצית השקל שבא על מכירת יוסף שאז עשה ראובן כל מה שביכלתו להצילו כדי לתקן חטא ממעשה בלהה לזה אמר הקב"ה למרע"ה שעתיד לקרב ראשון של שבטים שנאמר יחי ראובן ואל ימות כי במעשה זה תיקן חטאו ושב ורפא לו: סו) בפסוק הן אדוני וגומר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים עיין בחלק תשועה בישראל אות כ"ט: סז) בפסוק כי גנב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור עיין בחלק תשועה בישראל אות ל': סח) בפ' מקץ בפסוק ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה עיין בחלק תשועה בישראל אות ל"ב ואות ל"ג: סט) בפ' ויגש בפסוק ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחי' שלחני אלקים לפניכם כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפלטה גדולה עיין בחלק תשועה בישראל אות כ"ז: ע) בענין העלמת יוסף מאביו שעודנו חי נתקשו המפורשים עיין בחלק תשועה בישראל אות מ"א: עא) בפ' ויחי בפסוק ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו. ויגידו ליוסף כה אמר אביך לפני מותו אנא שא נא לפשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ויל"ד כפילות הלשון והשב ישיב לנו. י"ל דלכארה יפלא איך חשדו את יוסף שיעשה עמהם רעה לאחר שראו שעשה עמהם כל הטובות והתנהג עמהן באהבה ואחוה אמנם כבר אמרו חז"ל ב"ר פ"ח לישב הלשון ויראו אחיו כי מת אביהם כי בשובם מקבורת אביהם כשהגיעו למקום הבור שהשליכו אחיו בו את יוסף עמד יוסף אצל הבור ובירך ברוך שעשה לי נס במקום הזה ומזה ראו שרצונו להזכיר להם הרעות שעשו ובאמת יש להפליא על יוסף למה עשה כזאת במעמד אחיו להכאיב לבבם והלא מדת ישראל שלא לנטור איבה ואין ראוי להזכיר את חבירו שעשה עמו עול. אמנם נראה כי יש שני מיני עושי רעה. האחד הוא איש בליעל ועושה רע והוא יודע שהוא עושה רע לזה אם היטב מעשיו אין ראוי' לו להזכיר מעשיו הראשונים שלא להכאיב לבו. ויש שני שהוא עושה רע והוא איש אמונים רוצה לעשות רק מה שנכון בעיני ה' ולפי מחשבתו ודעתו עושה כדין וכיושר אבל טעה בדין להתיר את האיסור וכדומה לזה אדרבה מצוה יש להזכירו כי לולא זה הוא עצמו לא ישוב בתשובה לעולם כי לפי דעתו לא עשה עול ואמרו חכז"ל ב"ר פ"ח לישב שהשבטים הקדושים חלילה לא עשו עול ומבואר ברבה שהשבטים דנו אותו ולפי דעתם יצא חייב בדין תורה, הגם שטעו בדין אבל הם לא רצו לעשות רעה ולזה חשב יוסף שבאלו אדרבה מצוה להזכיר אותם למען ידעו לשוב בתשובה כי הם מעצמם מעולם לא ישובו בחושבם שעשו כדין וכהלכה ז"כ הפסוק שאמרו לו ישטמנו יוסף "והשב" למען נשוב בתשובה ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו פירוש שישיב תמיד לפני עינינו להזכירנו מה שעשינו לו כדי שנשוב בתשובה ולפי"ז א"ש שלא חשדו את יוסף שירע עמהם וע"ז שלחו לו תשובה נוצחת כי הנה מי שרצונו לעשות רעה אפי' יבאו אלף בני אדם ויאמרו שהדין עם חבירו לא ישמע להם אבל אם שנים מריבים זה עם זה וכל אחד רוצה האמת רק שאחד טועה בדין אז אם יבא איש אמונים אחר שאינו נוגע בדבר ויאמר שהדין עם חבירו בודאי ישוב מזה וז"ש אין לך צורך להזכירנו כי כבר אמר אבינו אנא שא נא פשע אחיך וא"כ כבר מאז שמענו זה מפיו ידענו שחטאנו נגדך ושבנו בתשובה שלימה: עב) או יאמר בהקדים לדקדק מה זה שתארו את עצמם פעם בשם "אחיך" ופעם בשם עבדי אלקי אביך וכן אמרו התחת אלקים אנכי מה הכוונה בזה, ועוד יש לדקדק על אומרו ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה דבריש הפסוק ואתם כמיותר ולפני אלקי' חשבה לטובה נראה במבטא כאלו חסר וא"ו שהי' ראוי לאמור ואלקי' חשבה לטובה כי רצונו