משמרת אלעזר כג

עושה הגיד לפרעה היינו שהגיד לפרעה מה שעלה במוסכם ממידת הדין לעשות והוא וקמו שני הרעב וגו' וכלה הרעב את הארץ ולא יודע השובע מפני הרעב הבא אחרי כן ולמשל זה באו הפרות בחלומו שלא נודע כי באו אל קרבנה ושוב אמר ועל השנות החלום אל פרעה פעמים דהיינו ע"ד שינוי שבין שתי החלומות שבשבלים נודע כי באו אל קרבנה משא"כ בפרות. וע"ד שחלם לו זה פעמים זה אחר זה ולא בפעם אחת השיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון טעם השנות החלום הוא "כי נכון הדבר מעם האלקים" פירוש שבא להורות כי כן הוא מזומן עפ"י מידת הדין אבל עוד מקום לבטלו ולהקל הרעב ע"י שישים שליט צדיק על ארץ מצרים. וע"ד שחלם פעמים הוא להורות כי ממהר האלקים לעשותו ושוב אמר ועתה לאחר פתרון זה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים ואז אם תעשה כן לא יהי' כאשר אמרתי לעיל רק והי' האוכל לפקדון ולא תכרת ברעב כי זו פתרון חלום השבלים כי נודע כי באו אל קרבנה כי יספיק הנותר משבע שני השובע לשבע שני הרעב וכשמוע פרעה דבריו הוטב בעיניו ואמר הנמצא כזה אשר רוח אלקים בו שיהי' בכחו לעמוד נגד מידת הדין שלא תכרת הארץ ברעב כיוסף ומצאתי בס' קדושת לוי ויגש עה"פ ותן זרע תירץ קושית רמב"ן על רש"י שכתב שמשבא יעקב למצרים פסק הרעב איך אפשר שנתבטל פתרון יוסף שיהי' שבע שני רעב דיוסף אמר אל פרעה אשר האלקים עושה היינו כשלא יהי' צריך שיבטל הגזירה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם לבקש רחמים על ביטול הגזירה עכ"ד: לג) בפסוק ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלקים עשה דקדקו המפרשים לאיזה תכלית הוצרך לומר חלום פרעה אחד הוא וגם את אשר האלקים עשה הגיד לפרעה כמיותר דממילא ידע זה מפתרון החלום. ועוד דעכ"פ הי' לו לומר זה בתחלת דבריו. בפסוק ושבע שבלים הרקות שדפות קדים יהי' שבע שני הרעב דקדקו למה בפרות הטובות והרעות וגם בשבלים הטובות אמר רק שבע שנים הנה ובשבלים הרעות אמר יהי' שבע שני הרעב. בפסוק הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלקים עשה הראה את פרעה דקדקו הלא כבר אמר זה בראש דבריו ולמה הוצרך לכפלה. בפסוק ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו הקשו דפעמים מיותר דזה נכלל כבר באמרו ועל השנות החלום ועוד הקשו דאיזה ראי' הוא מזה שחלם פעמים שממהר האלקים לעשתו. עוד צריך ביאור מה הכוונה באמרו כי נכון הדבר אם הפירוש כפרש"י שהוא מזומן הלא זה נכלל באמרו שממהר האלקים לעשתו עוד תמהו המפרשים למה הפרות ראה פרעה בחלומו יוצאות מן היאור ובשבלים לא הוזכר שיצאו מן היאור. עוד תמהו המפרשים האיך חכמי מצרים לא הבינו דבר פשוט כזה לפתור החלום על רעב ושובע הלא ידוע שפרות מורות על חרישה ושבלים על קצירה ואיך נאלו שרי צען לפתור החלום אל ענינים רחוקים שבע מדינות אתה כובש שבע בנות אתה מוליד כמבואר ברבה וי"ל בשנקדים מה שתמהו המפרשים על שאמר ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה שאמר "חלומו" בלשון יחיד ואין פותר "אותם" בלשון רבים וגם תיבת לפרעה כמיותר ועוד יותר נפלא בספרו חלומו ליוסף נהפך הענין אמר "חלום חלמתי" ופותר אין "אתו" שמאומרו חלום חלמתי נראה שחלם שתי חלומות ושוב אמר ופותר אין אתו לשון יחיד שהוא ההיפוך ממש ממה שנאמר למעלה "חלומו ואין פותר אותם" ונראה כי זה עצמו גרם קושי פתרון זה החלום. כי אם אמנם פשוט מאוד שהחלום מורה על רעב ושובע כי לזה מורה הפרות וכן השבלים שהוא ענין חרישה וקצירה לעומת זה יקשה דא"כ למה חלם לו ענין אחד שתי פעמים. וגם למה נשתנה פעם בפרות ופעם בשבלים. וזה שחלם לו שתי פעמים וגם בשינוי אלץ לחכמי פרעה לפתרו על שני ענינים שעכ"ח אינו מורה על רעב ושובע כי זה ענין אחד ולזה פתרוהו על שבע מדינות ועל שבע בנות כדאי' בב"ר אמנם לפרעה לא נכנס זה בלבו כי הי' ברור לו ששתי הענינים מורות על שובע ורעב ולכך כל מי שפתר החלומות על שתי ענינים לא נכנס ללבו. ועל ענין אחד לא הי' אפשר לפותרו מחמת שנשנה פעמים בשתי משלים ולכך הי' ענין פתרון חלומות אלו קשה מאוד וז"ש ויספר פרעה להם את "חלומו" שפרעה סיפר להם שבעיניו ברור כשמש ששתי החלומות הם חלום אחד ולכך ואין "פותר "אותם" לפרעה" מי שפתר אותם לשתי חלומות לא פתר לפרעה כי בעיני פרעה הי' ברור כשמש ששתי החלומות ענין אחד להם לכך בספרו ליוסף אמר חלום חלמתי פירוש חלום אחד חלמתי פעמים ופתר אין אתו ואין מי שיפתור אותם על ענין אחד ובעיני פשוט ששתי החלומות מורות ענין אחד. והנה עתה נראה האיך התכחם יוסף שפתר שתי החלומות על ענין אחד ובפתרונו נתישבו כל הקושיות שהי' קשים לחכמי פרעה עד שהוצרכו