משמרת אלעזר כב

וישכחהו עיין בחלק אור עולם אות יג': לב) בפ' מקץ בפסוק ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו ויל"ד על כפילות הלשון השנות החלום פעמים כיון שאמר השנות כבר ידענו שהוא פעמים ב' צריך להבין באמת טעמא מאי חלם לפרעה בשתי משלים בפרות ובשבלים הלא נראה שענין אחד לשתיהן. ג' צריך להבין כפילות הלשון כי נכון הדבר וממהר לעשתו כי באחד הי' די ד' קשה מה זה שאמר יוסף הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלקים עשה הגיד לפרעה הלא כבר אמר לו זה בתחלת הפתרון ולמה כפל לו הדבר עתה. ה' קשה למה אמר בפתרונו אצל פרות הטובות ושבלים הטובות חלום פרעה אחד הוא ואצל הפרות הרעות ושבלים הדקות לא אמר חלום פרעה אחד היא ועכ"פ הי' לו להמתין עד אחר סיום כל הפתרון מהטובות והרעות ויאמר חלם פרעה אחד הוא. ו' קשה למה אצל הטובות אמר סתם שבע שנים הנה ולא אמר שבע שני שבע ואצל הרעות אמר יהי' שבע שני רעב. ז' למה אצל פרות הרעות אמר סתם שבע שנים הנה ואצל שבלים הדקות אמר שבע שני הרעב. ח' קשה בסיפור פרעה את חלומו ליוסף אמר אצל חלום הפרות שאכלו פרות הרעות את הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כבתחלה ואצל השבלים אמר רק שתבלענה שבלים הרקות שבלים הטובות אבל לא אמר שלא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כבתחלה ט' יל"ד דבתחלת פתרון החלום אמר שיבאו שבע שני רעב אחרי שני השבע ונשכח כל השובע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ ואח"כ אמר והי' האוכל לפקדון ולא תכרת הארץ ברעב וכן הרגם המתרגם לעיל וישיצי כפנא ית עמא דארעא ואח"כ תרגם ולא ישתצי עמא דארעא בכפנא והוא כסתירה י' קשה קושית המפרשים על שאמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם מי שמהו ליועץ לפרעה לא הי' לו לומר רק פתרון החלום וי"ל דהנה אם הי' נשאר משבע שני השבע תבואות הרבה עד שהי' כדי להספיק את העם בשבע שני הרעב אז לא יוצדק המשל מהפרות הרעות שבלעו פרות הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה כי שם לא ניכר כלל שהי' פרות טובות פעם אחת בעולם אבל כאן ניכר היטב שהי' שבע שני שבע כי זה שבע שנים רעב בארץ ואעפ"כ יש לכל אחד די מחסורו וא"כ ודאי ניכרין שבע שני השבע גם בשני הרעב אבל אם הנשאר משבע שני השבע לא יספיק להשביע רעבון העם אז צודק המשל מהפרות הרעות כי בשבע שני הרעות נבלעו שבע שני השבע ולא נודע כלל שהי' שובע כי לא נשאר להספיק העם לחם רעבונם: וי"ל כי נגזרה הגזירה מן השמים על שתי אופנים כי ידוע שהקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה ויש בכח הצדיקים לעמוד נגד מידת הדין. ולכן נגזר על מצרים שיהי' שבע שני הרעב על מצרים חזק כ"כ הרעב עד שלא יספיק להם הנשאר משבע שני השבע. אמנם אם יעמיד על מצרים איש צדיק שיהי' בכחו לעמוד נגד מידת הדין ולהגן בעדם הגם שאז ג"כ יהי' שבע שני רעב אבל באופן קל עד שיספיק הנשאר משבע שני השבע בשבע שני הרעב והנה לכך חלם פרעה שתי פעמים ובשינוי אחד מחבירו הגם שנראה שהם ענין אחד להורות לפרעה כי הגזרה נגזרה על שתי אופנים ובידו להקל שני הרעב ע"י שישים שליט על ארץ מצרים איש צדיק שיכול לומר למה"ד די וממילא מיושב שזה שאמר יוסף ירא פרעה איש נבון וחכם זה הי' צורך גדול לפתרון החלום כי לולא זה לא ידע טעם השנות החלום אל פרעה. ומעתה מובן שבטובות אמר על הפרות הטובות ועל השבלים הטובות חלום פרעה אחד הוא כי בהטובות לא הי' שום שינוי בין הפרות והשבלים אמנם בהרעות לא הי' אפשר לו לומר חלום פרעה אחד הוא כי שינוי גדול ביניהם כי בהפרות לא ניכר השובע כלל בשני הרעב ובשבלים ניכר היטב גם בשני הרעב השובע שהי' לפני זה כי יספיק הנשאר משני השובע לשני הרעב. כי חלום הפרות הי' אם לא יפקוד פרעה איש צדיק לשליט על ארץ מצרים. והשבלים הי' לרמז אם יפקוד המלך איש צדיק על ארץ מצרים כי אז יקל הרעב עד שיספיק להם התבואה הנצברת בשני השובע: ומעתה מובן שאצל הטובות לא הוצרך יוסף לומר שיהי' שבע שני שובע מאחר שראה בפירוש שהן טובות ובריאות לא הוצרך לפרש רק ששבע שנים הנה וזה פשוט לכל שהי' שני שובע וכן אצל הפרות הרעות לא הוצרך לפרש שיהי' שבע שני רעב כי מאחר שלא נודע כי באו אל קרבנה א"כ הרי נראה ששנות רעב יהי' ולא הוצרך לפרש רק ששבע שנים יהי' לא כן אצל השבלים הרעות ששם כתיב רק ותבלענה שבלים הרקות את השבלים הטובות אבל לא כתיב ולא נודע כי באו אל קרבנה רק אחרי הבליעה הי' מלאות לכן אם יאמר סתם שבע שנים הנה לא ידע עוד אם יהי' שני שובע או רעב לכך הוצרך לפרש בהדיא שיהי' שבע שני רעב. ועתה חוזר יוסף ופירש דבריו מה שאמרתי אשר אלקים