משמרת אלעזר רכז

שהקריבו שאר השבטים הלא אדרבה כל הקרבנות יהי' נקרבים על ידו ועוד יל"ד על אומרו לא אני ולא שבטי הלא גם משאר שבטי' לא הקריב רק הנשיא מכל שבט וא"כ לא הי' לו לומר רק כל שאר השבטי' הקריבו ושבטי לא הקריב או כל נשיאי השבטים הקריבו ואני לא הקרבתי, י"ל דאמרו חכז"ל ב"ב קט"ו ב' גמירי דלא כליא שבטא כי יש לנו קבלה שלעולם לא יכלה שבט אחד מכל השבטים ונראה שלזה היתה הציווי שיקריב בחנוכת המזבח כל שבט לבדו כי בזה ניתן להם הקיום שיתקיימו לעולם כל שבט ושבט לבדו ולא יכלה שבט אחד או יתערב בתוך שבט חבירו ולזה נצטער אהרן שנראה מזה שהוא לא הקריב ששבט לוי לא יתקיים לעולם להיות שבט בפני עצמו ולזה נחמו הקב"ה כי יהי' לשבטו יתר שאת ויתר עז על כל השבטי' כי כל השבטים יהי' ניכר קיומם לשבט בפני עצמו רק בזמן שביהמ"ק קיים אבל בגולה נתערבו השבטים וכהיום אין איש יודע מאיזה שבט הוא אבל שבט לוי לעולם ניכר וקיים ע"י המצות שנתן הקב"ה לזה השבט ולא לבד חסד זה רק עוד יותר מזה שבשבט לוי עצמו לעולם יהי' ניכר מי הוא מזרע אהרן הכהן כי ע"י מצות מיוחדות שניתן לכהני' ברכת כהנים וכדומה לעולם עד סוף כל הדורות יהי' ניכר מי הוא מזרע אהרן וזו היתה תשובת הקב"ה קרבנותיהם של אלו לא יפעלו שיתקיימו כל שבט ניכר לעצמו רק בזמן שביהמ"ק קיים אבל בגולה לא יהי' ניכר לאיש מאיזה שבט הוא אבל שבט לוי לעולם יהי' ניכר וקיים ולא לבד שבט לוי רק גם בתוך שבט הלוי מי הוא מזרע אהרן הכהן ולפי שיתחלק שבטו של אהרן לשתי מחלוקות כהנים ולוים לכן אמר לא אני ולא שבטי: ס) בתהלים ק"ו בפסוק ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש ה' וצ"ב כוונת תיבת במחנה ולמה לא אמר כן גבי אהרן וגם למה תאר את אהרן בשם קדוש ה' ולא את משה י"ל כי דרך עזי פנים שבדור אם רוצים ללגלג על גדולי ישראל ואין להם פנים לומר כן בפירוש דרכם לענות בדרך עקלתון שמשבחים גדול ישראל אחר במידה פלוני או פלונית כדי שעי"ז יבינו השומעי' שגדול בישראל המכוון מחץ לשונם אין עושה כהוגן וכמו שפירשו מאמרם ז"ל ב"ב קס"ד ב' אל יספר אדם בשבחו של חבירו שמתוך שבחו אתה בא לידי גנותו כי בשבח חבירו נכלל גנאי לזה וזו לדעתי הכוונה שעזי פנים בדורו של משה אם רצו לגנות את מרע"ה לא הי' להם פנים לעשות זאת בפירוש שידברו עליו תעה רק אמרו שאהרן הוא קדוש ה' וממילא יהי' נשמע מזה גנאי למרע"ה כי לו לא נתנו תואר זה וזו לדעתי הכוונה ויקנאו למשה במה קנאו אותו לאהרן קדוש ה' שתמיד ספרו שאהרן הוא קדוש ה'. והנה אם הי' הולכים עם תרעומתם אצל משה רבינו וישאלו אותו מאיזה טעם עשית כך וכך בודאי בדיבור קל ממרע"ה הי' עומדים בבושה ובכלימה כי הי' נראה וניכר לכל אדם רוע לבבם כי מעט אמת דוחה הרבה מן השקר כמו שנר קטן דוחה חושך מכל הבית אבל הם ברשעתם התחכמו שלא התרעמו לדבר על משה בפניו רק "במחנה" בשוקים וברחובות כי שם לא הי' מי שיענה כחשם בפניהם ויסתור דבריהם וז"כ ויקנאו למשה "במחנה" כי שם הי' אפשר להם לדבר שקרים כרצונם: סא) או יאמר שמשה הי' מתנהג בפרישות מכל העולם ונטה אהלו מחוץ למחנה וגם יראו להסתכל בפניו ולעומת זה אהרן הי' מעורב תמיד בין הבריות לעשות שלום בין איש לאשתו ובין איש לחברו כמדתו אוהב שלום ורודף שלום. והנה סיפר לנו הכתוב רוע לבב אנשים אלו כי בדברם ממשה קנאו עליו ואמרו אין זה הגון להיות מנהיג כי אינו מעורב בין הבריות ובכל השנה אין רואים אותו במחנה ואינו מדבר עם בני אדם וכדומה כדרך המון עם האומרים שהמנהיג צריך להיות מעורב בין הבריות ובעת דברם מאהרן אמרו הם עצמם היפך זה אין ראוי' להיות מנהיג ישראל כי המנהיג צריך לישב תמיד בבית המדרש ולשום לילות כימים על התורה ולא כמו אהרן שנמצא תמיד במחנה ישראל כי מנהיג ישראל צריך להיות קדוש ופרוש מעניני עוה"ז הרי ראינו רוע לבבם כי הם עצמם אמרו תרתי דסתרי אהדדי וכל כוונתם לשום דופי בקדושי עליון וז"כ הפסוק ויקנאו למשה במחנה בזה דברו על משה שהי' ראוי' שיתראה במחנה ויהי' מעורב בין הבריות ולאהרן קדוש ה' אמרו שראוי להיות קדוש שהוא פרוש וכמו שפרש"י קדושים תהיו פרושים תהיו ובזה גלו תרמית לבבם הרע: