משמרת אלעזר רכו

לא ילבשם אהרן הכהן וז"ש ואתה תדבר אל כל חכמי לב "אשר מלאתיו רוח חכמה" פירוש לאהרן דהיינו שתזהיר אותם שידעו כי אהרן הוא מלא רוח חכמה ומלאתיו קאי על אהרן ע"כ יכוונו בכל כחם לעשות הבגדים בקדושה ובטהרה ועשו את בגדי אהרן לקדשו ולכהנו לי ומצאתי הפירוש על מלאתיו דקאי על אהרן בשלה"ק: נז) בפ' שמיני בפסוק קרב אל המזבח פרש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת, י"ל עפ"י שכתבתי בחלק עשרת הימים אות צ"ד והיוצא משם דלאדם גדול אין צריכין לענוש אותו רק אדרבה אם ישפיע לו הקב"ה שפע רב יתבייש מאוד בפני עצמו שחטא נגד מלך טוב ומטיב כזה וטובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקיות והנה על הפסוק קח לך עגל איתא בתוספתא הובא ברש"י להודיע שכפר לו הקב"ה ע"י זה על מעשה העגל שעשה ויל"ד "שעשה" כמיותר דדי אם יאמר יעל העגל שעשה אמנם כוונת התוספתא להורות לנו כי באמת גם בעשיית העגל הי' מחשבת אהרן זכה בלתי לה' לבדו ועשה עבירה לשמה כמו שהובא שחשב שאם יהרגו אותו לא יהי' תקומה ח"ו לשארית ישראל אמר מוטב שיתלה הסרחון בי ורק במעשה לפי מראית העין הי' נראה שחטא וזו שדייק לכפר לו על "מעשה" העגל שעשה כי לא הוצרך לכפרה רק על המעשה אבל מחשבתו היתה גם אז קדושה וטהורה לה' ולזה מאחר שהוצרך לקצת כפרה על המעשה שעשה גדלו הקב"ה להיות כהן גדול שהוא הנבחר מכל האומה הקדושה כדי שעי"ז יתבייש ויהי' לו לכפרה וזו כוונת רש"י שהי' אהרן בוש וירא לגשת מפני בושה הגדולה כי האיך יהי' הוא הכהן הגדול מאחר שהוא חטא נגד ה' ועשה את העגל לזה אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת להיות כהן גדול כדי שאם תזכור בגדולתך מה שחטאת תתבייש ויתכפר לך: נח) בפ' בהעלתך בפסוק דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. יל"ד כפל לשון דבר ואמרת ובפסוק ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותי' כאשר צוה ה' את משה ויל"ד דכל הפסוק כמיותר דהי' לו לומר רק ויעש כן אהרן וממילא הוי ידעינן שאל מול פני המנורה העלה נרותי' דהא בפסוק שלפני זה מבואר שנצטווה לעשות כן ורש"י כתב להגיד שבחו של אהרן שלא שינה, והקשו מהיכי תיתי שישנה וי"ל דמבואר באלשיך שכוונת הציווי אל מול פני המנורה הי' כי ידוע כמו שיש ביהמ"ק למטה כן יש ביהמ"ק למעלה בשמי' עם כל הכלי' ומקרא מלא הוא כאשר הראה ה' את משה בהר כן עשה את המנורה שהראה אותו מנורה של מעלה ולזה באה הציווי שידליק אהרן למטה בקדושה גדולה כזו עד שלמטה יאירו שבעת הנרות מכוון נגד פני מנורה העליונה ממש באותו אור שהם למעלה והנה ודאי דבר קשה הוא זה לבקש מבו"ד שיעשה בקדושה גדולה כמו מלאכי מעלה אמנם ידוע כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ולעולם אינו מבקש מהאדם דבר שאי אפשר לו לעשות וכיון שהקב"ה רואה שעשה אדם כל מה שביכלתו אז הוא ברחמיו גומר מה שלא הי' לו להאדם לגמור ונחשב לו כאלו הוא עשה אותו בעצמו וכן הי' רצון השי"ת שידליק אהרן את הנרות בזריזות ובשמחה ובתשוקה נפלאה ויכוין שיאירו למטה הנרות לעומת מנורה העליונה ואם לאחר כל העמל והטורח לא יהי' אפשר לו אז יאירו שבעת הנרות מעצמן שכן משמעות יאירו שהוא לשון הבטחה שמעצמן יאירו שבעת הנרות ולזה אמר דבר ואמרת כי יש כאן דיבור קשה וגם אמירה רכה דיבור קשה שאני מבקש שיעלה הנרות אל מול פני המנורה ואמירה רכה כי לאחר שיעלה את הנרות מעצמם יאירו שבעת הנרות כי מה שלא יהי' בכח אהרן ישלים הקב"ה וספרה התוה"ק חידוש גדול שלא הוצרך אהרן שיאירו מעצמם השבעה נרות כי הדליק בקדושה גדולה כמו שרפי מעלה וז"ש ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה את נרותי' כאשר צוה ה' את משה שלא הוצרך לעזר מלמעלה כי הוא מעצמו העלה את הנרות כאשר צוה ה' את משה וזו כוונת רש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה שהוא מעצמו הי' בכחו להוסיף קדושה גדולה בנרות עד שהעלם ממש לעומת פני מנורה העליונה: נט) במדרש והובא ברש"י למה נסמכה מעשה המנורה לחנוכת המשכן לפי שבחנוכת המזבח בכל יום הקריב שבט אחר את קרבנו ורק שבט לוי לא הקריב ונצטער אהרן כל השבטים הקריבו קרבנות ולא אני ולא שבטי הקרבנו קרבנות א"ל הקב"ה קרבנותיהם של אלה לא יתקיימו רק בזמן שביהמ"ק קיים אבל מצות כהונה לעולם עומדת לכך צוה לו על אחד ממצות הכהונה שהוא להדליק את המנורה וכן יהי' לבניך ממצות ברכת כהנים, וצ"ב על מה נצטער אהרן על