משמרת אלעזר רכה

יועיל להם דהרי גם במדבר בעת שהתפלל בעדם לא נענה עד שהזכיר זכות אבות הרי שבזכותו לא הי' די להצילן וזו כוונת הפסוק והמדרש אתה החלת להראות את עבדך פירוש ששמעת תפלתי הי' את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי קל וגו' דהיינו שהוצרכתי להזכיר זכות אברהם יצחק ויעקב הרי שלא הי' בכחי וזכותי להצילן א"כ אעברה נא ואראה דהא אין תכלית למתי מדבר במה שאני נשאר אצלם לזה השיב לו הקב"ה רב לך גדול אתה במיתתך יותר מבחיים ולאחר מיתתך יהי' זכותך רב מבחיים ותועיל להם שיקומו לתה"מ: נד) דברים רבה פ"ז אם יש כאן אעברה נא אין כאן סלח נא ואם יש כאן סלח נא אין כאן אעברה נא י"ל עפ"י מה שהסביר הפלא"ה ס"פ המדיר מדוע לא עמד זכות אברהם אבינו להציל את סדום ותירץ כי הנה לכאור' יפלא האיך ינצל הרשע בזכות הצדיק אמנם הצדיק עושה הרבה מצות ומע"ט בעוה"ז שהגיע עליהן שכר גם בעוה"ז והוא מסתפק במועט ואינו רוצה להנות מהנאות עוה"ז וא"כ כיון שהוא אינו צריך לזכותו ואינו נהנה ממנו נותנין זכותו לאחרים כמו שהדין אם זה נהנה וזה לא חסר כופין אותו על מדת סדום וא"כ כל זה ניחא בעלמא אבל בסדום שלא נתנו גם בזה נהנה וזה לא חסר לזה לא הי' אפשר שיעמוד להם זכות הצדיק עכת"ד. ודרשו ברבה תשא עה"פ ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת שכשבא משה לקבל את התורה מצאו להקב"ה שיושב וכותב ארך אפים אמר הני למי אמר הקב"ה לצדיקים ולרשעים אמר משה רשעים יאבדו אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך לזה וכן הי' כי לאחר חטא המרגלי' התפלל "כאשר דברת" שתאריך אף גם לרשעי' והנה לזה כלל אותם בתיבה אחת אפים לצדיקי' ולרשעי' כי בזכות הצדיקי' הקב"ה מאריך אף לרשעים והוא מטעם זה נהנה וזה לא חסר, לפי"ז יובן שאמר לו הקב"ה למשה הרי אתה מתאוה לבא לא"י רק בשביל לקיים מצות התלויות בארץ מעלה אני עליך כאלו עשיתם הרי שלא הי' משה נפסד בזה שלא בא לא"י ועוד אמרו ברבה שע"י שנשאר משה במדבר יקומו כל הדור לעת"ל לתחיית המתים וא"ש המדרש וא"כ הרי יכולין לכוף את משה שישאר במדבר מטעם זה נהנה וזה לא חסר כופין אותו על מדת סדום כי הוא לא חסר שחושב לו הקב"ה כאלו קיים כל המצות התלויות בארץ ולמתי מדבר הנאה גדולה במה שנשאר אצלם שעל ידו יקומו הם לתה"מ וזו שאמר המדרש כי שם ביקש משה "כאשר דיברת" שיאריך אף לרשעים ואמר סלח נא והוא בזכות הצדיקים מטעם זה נהנה וזה לא חסר א"כ איך אתה מבקש אעברה נא דהא זה ג"כ מטעם זה נהנה וזה לא חסר ולכך אם יש כאן סלח נא אין כאן אעברה ואם יש כאן אעברה נא הרי דגם בזה נהנה וזה לא חסר אין כופין א"כ אין כאן טענה להאריך אף לרשעים ובטל סלח נא: נה) בתהלים צ' תפלה למשה איש האלקים ואיתא במדרש מחציו ולמטה איש ומחציו ולמעלה אלקים י"ל עפ"י שפירש הבינה לעתים בדרוש כ' ענין מחצית השקל וכתב דכל אדם אשר ישים תמיד אל לבו מאמר חכז"ל בקדושין ל"ט לעולם יראה אדם את עצמו ואת כל העולם כאלו חציו זכאי וחציו חייב ובמעשה זה שיעשה עתה יכריע עצמו ואת כל העולם לכף חובה אז לעולם לא יחטא וישתדל לעשות המצות כי איך בשביל הנאת רגע אחד יכריע עצמו ואת כל העולם לכף חובה וזה הוא ענין מחצית השקל שמכפר על בני ישראל שבא לעורר את האדם שיחשוב תמיד עצמו לחציו זכאי וחציו חייב ואז לעולם לא יחטא וירבה במצות ובמע"ט עכ"ד ולפי"ז יובן כוונת המדרש כי נאמר כאן שמשה רבינו נתעלה כ"כ עד שהגיע למדריגות איש אלקים ורצה המדרש להורות לנו הדרך איך אפשר לבא למעלה כזו ואמר שהי' תמיד בדעתו שהוא חציו לאלקים וחציו איש בו"ד וזו סגולה נפלאה להציל אדם מחטא ולהביאו להשתדל במעשים טובים עד שיבא להיות איש אלקים: לליל ה' דסוכות נו) בפ' תצוה בפסוק ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו ולכהנו לי ויל"ד דהול"ל אשר "מלאתים" בלשון רבים ולא מלאתיו בלשון יחיד, י"ל דהנה בגדי כהונה הי' בהם קדושה גדולה עד מאוד וקדשו את כהן העובד בם, וי"ל שזה הפסוק נמשך לפסוק שלפניו שנאמר ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך ולזה צוה ה' שיזהיר משה רבינו את חכמי לב העושים בגדי הקודש שידעו למי הם עושים אלו הבגדים לאהרן קדוש ה' ולזה יכוונו בכל כחם לעשות הבגדים בקדושה יתירה עד שיהי' ראוים לאהרן הכהן כי הוא מלא קדושה וטהרה ואם לא יהי' הבגדי' נעשי' בקדושה יתירה