משמרת אלעזר רכג

על איסור בשר תאוה כי יביא להם עופות מרחוק שהוא בכלל בשר לכ"ע ואין בו איסור משום בשר תאוה: מד) בפסוק שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבנ"י ופרש"י לדעתך עיין בחלק שערי ציון אות א': מה) בפסוק וישלח אותם משה לתור את הארץ עיין בחלק שערי ציון אות ב': מו) בפסוק ויקרא משה להושע בן נון יהושע עיין בחלק שערי ציון אות ג': מז) בפסוק והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ עיין בחלק שערי ציון אות ה': מח) בפ' קרח במדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פרשת פרה אדומה ראה, י"ל עפ"י שנקדים שיש להפליא על קרח האיך אמר הלא כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' האיך ערב לבו לדבר שקר מפורסם בפני כל ישראל שמשה מתנשא עצמו על קהל ה' הלא כל העולם ידעו שהאיש משה עניו מאוד מכל אדם אשר על פני האדמה והאיך לא יהי' לשחוק לכל שומעיו אם יאמר שמשה מתנשא עצמו על קהל ה'. ונראה שהיתה לו ראיה מפרשת פרה אדומה כי שם נאמר ויקחו "אליך" ודרשו חכז"ל בילקוט לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חוקה עד שמטעם זה הוצרך להיות אפר פרתו של משה לעולם קיימת ובכל פעם ששרפו פרה אדומה ערבו לתוכה מאפר פרת משה כי לא הי' עוד איש בעולם שידע לעשות ענין שריפת פרה אדומה כמו משה רבינו לפי שלא הי' עוד איש בעולם שישיג טעמה של פרה אדומה רק משה רבינו והנה מזה נראה שהתנשא משה על כל ישראל ובזה מצא מקום תפיסה לחלוק עליו וז"כ המדרש מה ראה קרח לחלוק על משה באמרו למה תתנשאו על קהל ה' וכי לא ידע שמפורסם בכל העולם משה לעניו שאין כמוהו הלא יהי' לשחוק בעיני הבריות בטענתו לזה אמר פרשת פרה אדומה ראה ושם מצא מקום לתפוס עליו: מט) או יאמר דאיתא בכתובות ק"ג משמת רבי בטלה כהונה ועיין בתוס' שם שצדיקים אין מטמאים במותם וגם כהנים מותרין להתעסק עמהם. וידוע שפרה אדומה בא לטהר מטומאת מת ולזה מצא קרח מקום לחלוק על משה מאחר שכל העדה כולם קדושים וא"כ אין מטמאים במותם ולא שייך בהם טהרה מטומאת מת ולמה אתם מקטינים כל העולם כ"כ לומר שהם מטמאים במותם וז"ש כי כל העדה כלם קדושים ומדוע רק אתם מחזיקים עצמכם לקדושים ושפיר אמר המדרש פרשת פרה אדומה ראה כי שם מצא לתפוס על מרע"ה שאין מחזיק לכלל ישראל לצדיקים שאין מטמאין במותם. אולם האמת שדוקא באותו יום אינו מטמא משום כבוד הנשיא ולמש"כ תוס' בשם רבי גם באותו יום אינו מותר רק טומאה דרבנן ולא טומאה דאורייתא: נ) בפ' פנחס בפסוק יפקוד ה' אלקי הרוחות איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. והלשון כפול. עוד יל"ד דבתחלה אמר רק עדה ולבסוף אמר עדת ה' וגם לבאר מה שאמרו חכז"ל שמרע"ה ביקש הגדולה לבניו והשיב לו הקב"ה יהושיע הרבה שרתך והרבה תורה למד לו נאה להיות מנהיג על ישראל. וצ"ב מאין הוציאו זה חכז"ל כי לכאור' אין רמז מזה בקרא ועוד יותר יפלא על משה רעיא מהימנא היתכן שאם יהושע יותר טוב והגון למנהיג על ישראל שיבקש הוא הגדולה לבניו וכמה פעמים מסר נפשו בעד ישראל ואיך בשביל אהבת בניו ימנע מהם מנהיג שהוא יותר טוב להם וי"ל דהנה אם העם אינם במדריגה טובה ואין חפצים לילך בדרך התורה כלל אז צריך להיות המנהיג גדול כדי שיהי' עוז וכח בידו לרדות העם בשבט מושל שבידו ושיהי' מוראו על כל העם שישמעו לדבריו אבל אם כל העם הם אנשים כשרים והגונים וכל הפצם ותשוקתם לילך בדרכי התורה אז אפי' אם המנהיג אינו גדול כ"כ יכול להנהיגם כי אין צריכים רק שיורה להם המנהיג איזה הוא הדרך הטוב ואז הם מעצמם ילכו בדרך הזה ואז אין נצרך להעם רועה כמו הצאן כי הצאן צריך הרועה לילך אחריהן כי אם יצא לפניהם אז יצאו הצאן מדרך הישר ויפלו בבורות וכדומה משא"כ ישראל אין צריכין רק מנהיג שילך לפניהם ויורה להם הדרך והם מרצון עצמם ומחשק נפשם ילכו בדרך הטוב וזו הי' כונת מרע"ה שהגם שידע שיהושע הוא גדול יותר מבניו מ"מ חישב כי ישראל שבאותו הזמן שהי' דור דעה הי' במדריגה גדולה עד שיספיק להם גם מנהיג קטן מיהושע ולזה רצה שאחד מבניו יירש גדולתו ולמדו זה חכז"ל מתפלת משה שאמר יפקוד ה' איש על העדה אמר איש סתם ולא אמר מלא רוח חכמה וכדומה וכונתו שבכל איש שיבחר בו ה' להיות מנהיג יספיק לדור ההוא כי אשר יצא