משמרת אלעזר כא

הקב"ה בזה שיהרוג את שאול. מה עשה נסה בדבר קטן שכרת את כנף מעילו והנה ראה מה כתיב ויך לב דוד בהכרתו כנף המעיל מזה ידע נאמנה שהוא נגד רצון ה' ואמר מיד חלילה לי וגו' לשלח ידי בו כי משיח ה' הלא לנגוע במשיח ה' עכ"ד הקדושים מעתה מצאתי טוב טעם להצדיק את יהודא כי מה שאירע לבן בנו דוד אירע גם לו כמבואר ברבה שהשבטים דנו את יוסף בדין כסנהדרין ופסקו שמותר להרגו. ויהודא עלה ספק בנפשו אולי הוא רק מפיתוי היצר המעור עיני בני אדם ובאמת הוא עבירה ונגד רצון ה' ולזה התחכם ואמר לכו ונמכרנו בזה יהי' הנסיון אם יתחרטו אחר המכירה ידעו שהוא דבר עבירה ואם לא יתחרטו אז עוד יהי' מקום להרגו. והנה ידוע שבאמת נתחרטו השבטים כמבואר ברבה שהי' רוצים לפדותו בכל ממון שבעולם. והנה הקב"ה יודע תעלומות לב וידע שכונת יהודא הי' לש"ש לכך לא הסכים להורידו מגדולתו אבל אחיו שלא ידעו מזה לכך הורידוהו מגדולתו: כט) ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו את עיני' אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן וגו' וכל אשר יש לו נתן בידי וגו' ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלקים. וצריך להבין מאי זה אחר הדברים האלה וחכז"ל דרכם לבאר כזה בכל מקום וע' מגילה י"ג ב' וגם צריכין להבין שעשה יוסף את העיקר טפל ואת הטפל עיקר כי קודם אמר שלא יוכל לעשות זאת לרבו ואח"כ אמר וחטאתי לאלקים. וי"ל דמבואר בספרי מוסר שבמעט התבוננות יוכל כל אדם להנצל מלעשות עבירה כי ידוע מה שדרשו חכז"ל ילקוט תהלים סי' ק"נ עה"פ כל הנשמה תהלל שעל כל נשימה ונשימה צריכין להודות ולהלל כי אם הי' נפסק נשימה אחת כבר הי' עבר ובטל מן העולם וא"כ בבא ליד אדם איזה עבירה בחשבו כי ברגע זו שעושה העבירה לולא שהקב"ה השפיע לו חיות חדש מיד הי' מת ואיך ישלם רעה תחת טובה ברגע שמקבל מתנה גדולה מאת אדונו ימרוד במתנה זו נגד רבו וע"כ כשיחשוב זה ירתע מיד לאחוריו ולא יעשה העבירה והנה בודאי יוסף הצדיק השתמש בזה תמיד להנצל מפח היצה"ר שיזכור שלא ימרוד באדונו במתנה שנתן לו רבו. והנה לפי שכל האדם בודאי יפלא איך אשת שר גדול כמו פוטיפר לא תבוש מלזנות עם עבד ואפי' לדבר עמו דברי חן בזיון גדול הוא לה. אמנם יוסף הי' מכובד גדול ואדוניו מסר בידו כל אשר לו וא"כ לא הי' לבזיון לה שתדבר עמו דברי חן וכדומה עד שנשאה עיני' ותאמר שכבי עמי וזו שאמר הפסוק אחרי הדברים האלה שגדל אדונו את יוסף ושמו למושל בכל אשר לו זה גרם ותשא אשת אדוניו את עיני' כי לולא זה הי' לה לבושה לדבר עמו והנה מעתה הי' ליוסף טענה מעולה הלא לולא שגידל אותי אדוני לא היית אומרת כן ואיך אעשה רעה גדולה כזו שבדבר הטובה שהטיב אדוני עמי בזה עצמו אחטא לו כי זה הדבר כל חזקי ומשגבי נגד היצה"ר כשבא לפתות אותי לדבר עבירה אני משיב לו איך אעשה עם המתנה הגדולה החיות שנותן לי הבורא ב"ה בזו הרגע למרוד נגדו ועי"ז נצלתי ואם עכשיו אעבור על זה ואחטא לאדוני באותו דבר שהטיב עמי אז ח"ו אהי' מסור לגמרי ביד היצה"ר ואחטא תמיד לאלקים וז"ש הן אדני לא ידע אתי מה בבית וזה גרם שנשאת עיניך עלי ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת כי אז אם אעשה זאת וחטאתי לאלקים תמיד כי זה שמירה שלי תמיד ומציל אותי מכל מעול וחומץ בחושבי איך אוכל לעשות בהטובה שנותן לי הבורא ב"ה רעה כגדו אבל אם אעשה כן לאדוני אז ח"ו אהי' מסור לגמרי ביד היצה"ר: ל) בפסוק כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו איתי בבור וקשה שבכל מקום תיבת כי נתינת טעם וי"ל עפ"י שפירש בס' יע"ד ח"א דרוש י"ד שמה שרצה יוסף לצאת מבית האסורים ועשה כל התפעלות לזה לבקש משר המשקים שישתדל בהצלתו לא הי' כדי להיות חפשי משבי ולשם תענוג רק שחמד לדור בארץ ישראל לפי ששם אפשר לעבוד את ה' ביתר שאת ויתר עז כי אויר א"י מקודש וכל הדר בא"י כמי שיש לו אלקי וזו שאמר והזכרתני והוצאתני מן הבית הזה ואל תחשוב שאני מבקשך על זאת לשם תענוג להיות חפשי רק כי גנב גונבתי מארץ העברים מארץ הקדושה שמסוגלת לעברים ואי אפשר לעבוד את ה' בארץ אחרת כמו בארץ ישראל עכ"ד ולפי"ז יובן פירוש הפסוק כי גם אם הוא בחו"ל ואי אפשר לו להשתדל כ"כ במצות ובמע"ט עכ"פ יותר יכול לעבוד את ה' כשהוא חפשי משאם הוא בבית האסורים וז"ש יוסף כי גנב גנבתי מארץ העברים כפי' היע"ד כי רק שם בארץ הקדושה אפשר לעבוד את ה' בשלימות אמנם "וגם פה לא עשיתי מאומה" פירוש שגם המעט מצות שהי' אפשר לי לקיים בחו"ל לא עשיתי מאומה כי לא הי' אפשר לי כי שמו אתי בבור ועי"כ אין בכחי לעשות מאומה מעבדות ה' וע"כ בקשתי שתוציאני מהבית הזה לא מבעי' אם אצא חפשי ויהי' באפשרותי לחזור לא"י בודאי מה טוב אבל גם אם לא ירשוני לחזור לארץ ישראל עכ"פ אהי' חפשי ואוכל לעשות יותר ממה שאני עושה פה: לא) בפסוק ולא זכר שר המשקים את יוסף