משמרת אלעזר ריז

ע"י שיצטרך יעקב להתחבר אתו אמנם אלו ידע האמת שעשו רשע הוא ואדרבה יש חשש שהוא יבטל יעקב מעבודתו אז גם הוא הי' מסכים ליתן הברכות ליעקב: והנה יעקב ששלח שלוחים אל עשו רצה לפייסו כי לא יתקיימו הברכות בו כי הכל הולך אחר כוונת הלב וכדי להסיר התירוץ שכתבנו כי אלו ידע יצחק שעשו רשע הוא הי' גם הוא מסכים לברך את יעקב וממילא יחולו הברכות על יעקב רצה להוכיח לו כי אדרבה עוד יותר יגדל הצדיק אם יהי' במושב רשעים ואעפי"כ יעמוד בצדקו וממילא ודאי יסכים השי"ת לכוונת יצחק ונקדים מה שכתב הגאון יע"ד בסוף דרשה י"ד מח"ר לפרש מאמר חז"ל דאמרו ב"ב ט"ז שטן לש"ש נתכוין דאמר מנשייא לי' לרחימו דאברהם ולכך אמר הלחנם ירא איוב את האלקים להבין מה לו לשטן לחוס כ"כ לבל ישכח אהבת אברהם אבל יובן כי בזה כל חיות השטן כי תורניים ופלוספים מחולקים אם צדיקים עדיפים ממה"ש או מה"ש עדיפי' אבל תלוי בזה סיבות ותכלית עשיית מצוה אם יש בהם תכלית לקיום העולמות כמש"כ המקובלים שהכל צרכי גבוה או אם נאמר כדעת המדרש מה איכפת לי' להקב"ה שיאכל בשר שור או חזיר רק לבחון בני אדם אם יעשו רצונו וכן יסד נוסח בתפלת נעילה. ואם יצדק מה יתן לך ונ"מ בין אלו הוא דרך משל למלך שרצה לעשות מבצר בספר המדינה להגן בפני אויבי' ויצא עבד אחד ובנה בקצה אחד במקום שלא הי' לו מתנגדים מבצר חזק מאוד בלתי לכבוש אבל עבד שני יצא ובנה במקום שהי' מתנגדי' תמיד ולא הי' כ"כ חזק כי נתעכב מחמת המתנגדי' והנה המלך שמח ביותר במבצר שאין לכבוש ממבצר שיש לכבוש אף כי באמת שעבודתו היתה רבה כי נלחמו אתו תמיד מה בכך סוף כל סוף כוונת המלך למבצרים להגין על המדינה יותר נתקיים בראשון מבשני כי זהו אין כ"כ חזק ובקל יכבשו אותו האויבים אבל מלך שרוצה רק להבחין עבדיו מי ומי השלם אתו ונרצה באהבתו לעבודתו וגלל כן צוה לבנות בתים באיי הים ועבד אחד הלך לשם ובנה כרצונו כי לא הי' לו מעכב אבל השני לחמו אתו שוללי הים ונתן נפשו בכפו ויבן בית כמצות המלך ולא הי' מהודר כבנין הראשון ולהיות שאין תועלת למלך בבתים כלל רק עשה להבחין לב עבדיו ודאי כי' השני ששם נפשו בכפו ללחום יהי' אהוב למלך יותר מן הראשון אף כי בנינו מהודר יותר כי השני הראה במופת עוז אהבתו ויראתו את המלך בלחמו נגד שוללים ומהמשל תבין בקל הנמשל כי ודאי מצות המלאך המשרת למעלה שלימה בלי פגימה להיותן משוללי יצה"ר וחומר מעבודת ב"א המורכבים מחומר ורבים לוחמים לו תמיד ואין מצוה ועבודה מבלי שיהי' בו פגימות רבות: וא"כ אם עשיית המצוה לצורך עולמות ודאי כי עבודת מלה"ש למעלה יכשר ויוחשב אף כי אין להם מתנגדי' אבל אם כוונתו להבחין ודאי צדיקים נבחרים אף כי יש פגימה בעבודתם תו ההבדל ג"כ בין אברהם לאיוב כי אמרו חז"ל ב"ב ט"ז גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם אבל לא בשביל זה הי' יותר צדיק מאברהם כי אברהם הי' תמיד נרדף וסבבוהו צרות רבות ורעות נע ונד בארץ ולא מצא מרגוע והי' חסר מקום אפי' ד' אמות לקבר לא הי' לו ואפשר שהי' לו קצת פגימה במצות אבל איוב הי' שלו ושקט בביתו לא חסר לו כל טוב וכל אוהביו השלימו אתו פשיטא שהי' יכול לעשות מצוה בלי פגימה יותר מאברהם כי לא הי' לו שום מניעה והרי זה בגדר מלה"ש ואברהם בגדר צדיקים וחזר הדבר למחלוקת הנ"ל ולהכריע בין דיעות אלו הנה הדבר מבורר אם אין רצון ה' בבחינה ולכך יותר יוכשר בעיניו מעשי מלה"ש א"כ הא גופי' קשיא למה נברא השטן הוא היצה"ר לא הי' לו להקב"ה לברא את היצה"ר ואז הי' מעשי בני אדם כמעשי מלה"ש א"ו רצון הבורא ב"ה להבחין וזו כוונת הגמרא כי השטן חשש אם יתמעט אהבת אברהם מפני איוב א"כ אז יסתלק הוא היצה"ר מן העולם ורק אם יותר חשוב בעיני הקב"ה מצות שיש בה פגימה קצת אם נעשית במקום שהי' לו מתנגדים אז יש תכלית להיצה"ר בעולם עכ"ד. והנה מאחר שראינו שגדולי הצדיקים השתמשו במלה"ש לצרכם מוכח מזה דגדולים צדיקים יותר ממלה"ש וממילא מוכח שחביב יותר בעיני הקב"ה מצוה שנעשה במקום שיש לו מניעות ועיכובים הגם שאינו שלימה כ"כ ממצוה שנעשית ממלה"ש שאין להם מניעות ועיכובים הגם שמצוה שלהן שלימה ובזה הסיר יעקב חששת עשו כי מזה יראה שאדרבה יותר יהי' חשוב בעיני הקב"ה אם יעקב יהי' תחת יד עשו ואעפי"כ ישמור מצותיו הגם שלא יהי' אז בשלימות בלי פגימה ולזה התכלית שלח לו מלאכים ממש להראות לו שגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת וממילא יובן מכל זה כי בודאי יסכים הקב"ה לכוונת יצחק כי יותר נחשב בעיניו אם יעבוד הצדיק עבודתו