משמרת אלעזר רטז

כו) בפסוק ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי וצ"ב וחכז"ל דרשו אל תקרא משנתו אלא ממשנתו נראה שהוקשה להם למה הוצרך לומר משנתו דפשיטא שאם נאמר שהקיץ שהי' ישן מקודם וצ"ב ככל אל תיקרא שבש"ס י"ל דאיתא בספה"ק שמדריגה גדולה הוא לאכול לש"ש מלהתענות לש"ש הו מדריגת גדולי הצדיקים שגם בעת עוסקם בעניני עוה"ז הם עובדים את ה' במחשבתם הטהורה והנה יעקב הי' רגיל מימי נעוריו שלא לפסוק פומי' מגרסא וכמו שדרשו חכז"ל בפעם הזאת שכב בפעם הראשון כי עד עתה הורגל להיות נעור כל הלילה בעסק התורה כי עד עתה לא השיג רק שיכולים לעבוד את ה' בתורה ובתפלה ובמצות אבל שיהי' עבדות ה' שינה ואכילה וכדומה זה לא ידע ועכשו שראה ששכב ואעפי"כ ראה מראות אלקים נפלאים מאוד וע"ז תמה אכן יש ה' במקום הזה פירוש שגם בעסקי עניני עוה"ז יכולים לעבוד את ה' ואנכי לא ידעתי ולזה אמר ויקץ משנתו לא כדרכו כל הימים להיות יושב ושונה ואעפי"כ ראה מראה נפלאה וזו שדרשו חכז"ל שהקיץ ממשנתו כי עתה השיג וראה שגם בעת שפוסק מלימודו יכול לעבוד את ה' וזה דרך חדש לפניו: כז) בפסוק אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים ויל"ד דתיבת "וזה השני" כמיותר דהי' לו לכלול אותם אין זה כי אם בית אלקים ושער השמים, י"ל שבא לרמוז ענין המקובל בישראל כי כבר פרש"י שער השמים מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה ומבואר בספה"ק שיש י"ב שערים בשמים ודרך שם נכנסין התפלות כי לכל שבט יש שער מיוחד דרך בו עוברים תפלות אותו שבט ולכך כתבו כי אין ראוי' לאדם לשנות נוסח התפלה שנהגו אבותיו כי בלי ספק אחזו בנוסח השייך לשורש נשמתם ועיין בתשובת ח"ס או"ח מש"כ בענין זה וכן בשו"ת מהר"ם שיק ולזה בא הרמז וזה שער השמים כי זה בגמטרי' י"ב להורות שיש י"ב שערים בשמים שדרך שם עוברים תפלות מעם בנ"י הקדושים: כח) בפרשת וישלח יעקב מלאכים לפניו פרש"י מלאכים ממש וצריך ביאור למה שלח מלאכים אל עשו ובפסוק עם לבן גרתי פרש"י תרי"ג מצות שמרתי צ"ב איזה יחוס יהי' זה בעיני עשו הרשע אם שמר תרי"ג מצות וגם לבאר ענין התאבקות יעקב עם המלאך מה הי' ענין התאבקות שלהם וגם למה קרא לו שם ישראל ובפסוק ויעקב איש תם יושב אוהלים ופירש"י מי שאינו חריף לרמות קרוי תם יושב בבית מדרשו של שם ועבר וצ"ב איזה חיבור יש לשני דברים אלו ולבאר מאמר חכז"ל במס' חולין צ"א על הפסוק שלחני כי עלה השחר מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עתה ולבאר המדרש אמר הקב"ה לישראל עד שלא בראתי עולמי הי' מלה"ש מקלסין אותי בכם ומקדשין את שמי בכם והי' אומרי' ברוך ה' אלקי ישראל תהלים ק"ו, כיון שנברא אדה"ר אמרו מלה"ש זו שאנו מקלסין אותך בו גנב הוא שאכל מעץ הדעת כיון שבא נח אמרו מלה"ש זו שאנו מקלסין אותך בו שכור הוא כיון שבא אברהם אבינו אמרו מלה"ש זו שאנו מקלסין אותך בו יצא ממנו ישמעאל וכיון שבא יצחק אמרו מלה"ש זו שאנו מקלסין אותך בו אוהב את עשו כיון שבא יעקב אמרו מלה"ש זו שאנו מקלסין אותך בו וכן הוא אומר לא יקרא עוד שמך יעקב כ"א ישראל יהי' שמך, י"ל שעיקר שנאת עשו הי' עבור הברכות כי הבכורה מכר לו מרצון טיב והנה בענין הברכות הקשו המפורשים מה הועיל יעקב במה שקיבל הברכות הלא כוונת יצחק היתה על עשו ובודאי יסכים השי"ת למלאות רצון וכוונת יצחק וצדיק מה פעל בקבלת הברכות ונראה דהקשו המפורשים דניהו דעשו רימה את אביו ולא ידע יצחק מרשעתו אבל עכ"פ הי' מוכרח לידע שיעקב הוא יותר צדיק מעשו כי בודאי שמע כי יעקב יושב יומם ולילה על התורה ועשו הוא איש שדה וא"כ איך עזב מלברך את יעקב בנו הצדיק תמים ובירך את עשו בכוונתו, ומרן הגאון רשכבה"ג מהר"ם שיק זצ"ל פירש שאדרבה לפי שידע יצחק שיעקב הוא יושב אוהלים ועשו איש שדה ואינו עוסק בתורה כי גם משאלותיו האיך מעשרין את המלח ידע שאין לו יד ושם בחכמת התורה וע"כ רצה שיהי' לעשו ג"כ חלק ונחלה בתוה"ק לכן רצה לברך את עשו בברכת עוה"ז והוא ישפיע מברכותיו ליעקב ויהי' לו חלק בלימוד תורת יעקב כדמיון יששכר וזבולון וע"י שיתחבר עם יעקב ייטיב דרכיו אמנם הקב"ה ידע האמת שעשו הוא רשע גמור ואין עוד תקוה שילמוד ממעשי יעקב אדרבה יש לחוש אם יהי' יעקב כפוף תחת יד עשו יצטרך לבטל מתורה ומעבודת ה' לכך סיבב השי"ת שיקבל יעקב הברכות לפי"ז מובן שאינו מעכב כוונת יצחק כי מה שרצה לברך את עשו הי' בטעות כי לא ידע כי רשע הוא וחשב שאם יתן לו ברכת עוה"ז ייטיב מעשיו