משמרת אלעזר ריא

שתי ראיות, האחת שכלה משקה כגן ה' כארץ מצרים אמנם ראה ג"כ שהאנשים הדרים בתוכה כולם מעשיהם מקולקלים כ"כ עד שאי אפשר שלא יענישם ויכלם הקב"ה והי' רואה בעיניו שרשעתם גדול כ"כ כי ודאי לא יארכו ימי שלותם ועם כל זה בחר לו לשבת אתם בין רשעים גמורים כדי להנות זמן מה משלותם הרי שכבר מעת פרידתו מאברהם כבר השחית את דרכו וז"כ הפסוק וירא לוט את ככר הירדן כי כלה משקה "ועוד ראה שהוא לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה" כי כבר הגיעו לגדר רשעות עד שנראה בחוש כי קרוב יום אידם ואעפי"כ ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן: יא) בפסוק ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו וגו' ויל"ד דתיבות אשר רכשו כמיותרין. י"ל דתרח מוכר צלמים הי' ב"ר פל"ח וכל עסקו ומשאו ומתנו הי' בע"ז. והדין כי חליפי ע"ז ג"כ אסורים ולפי"ז י"ל בעת שנפרד אברהם והלך לדרכו לא רצה להנות פרוטה מנכסי אביו מאחר שהן אסורין מן הדין וכן ספרו חכז"ל על אונקלוס הגר שלא רצה להנות מטעם זה מירושת אביו ולזה סיפר שלקח את כל רכושם "אשר" רכשו, ומיעט בזה שמרכוש אביו לא רצה ליקח עמו מאחר שהי' חליפי ע"ז שאסורים בהנאה, וגם דמי ע"ז שביד עכו"ם אם מכרן כדי לקנות בדמיהן ע"ז אחרת אסורין ומאחר שעסקו של תרח היה בע"ז א"כ גם אם מכר הי' כדי לקנות אחרים ול"ש בזה ביטול ע"י מכירה כיון שעסקו בכך במכירת ע"ז: יב) בפ' וירא בפסוק וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה ויל"ד דתיבות נצבים עליו כמיותרין דדי אם כתיב וירא שלשה אנשים, ועוד יל"ד דהול"ל נצבים לפניו ולא עליו ועיין ברש"י ואיתא בזוה"ק על זה הפסוק שראה שלשה אנשים הם אברהם ויצחק ויעקב והיא פליאה ועיין בקדושת לוי מה שכתב בזה. ובפסוק כי על כן עברתם על עבדכם הקשו המפרשים וכי זה דרך לאמור לאורחים שרק לכן באו כדי שיאכלו אצלו ומכש"כ אברהם שמפורסם לבעל גומל חסד לכל עובר ועוד קשה שכפל תיבת וירא שתי פעמים וכבר עמד רש"י ע"ז י"ל דהנה ארבעה רגלי המרכבה הקדושה הם אברהם יצחק יעקב ודוד. ודרשו חכז"ל ב"ר פמ"א על הפסוק תהלים פ"ט מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום כי הוא בא מרות המואבי' שבאה מבנות לוט שנצולו בסדום ולכך אמרו שמצא אותו בסדום והנה אם לא הי' נצול לוט ובנותיו בהפיכת סדום הי' חסר רגל רביעי בהמרכבה ולזה יש לומר שראה אברהם אבינו ברוח קדשו שיתהפך סדום ולזה דאג על רגל רביעי מהמרכבה כי אם יאבד לוט ובנותיו ישאר המרכבה חסר רגל רביעי. לפי"ז זו שאמר נצבים עליו קאי על שם ה' הנזכר לפני זה וירא אליו ה' וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו פירוש על ה' מלשון ויבאו בני אלקים "להתיצב" על ה' ואמר בזוה"ק שראה אברהם יצחק ויעקב כוונתו שראה כי רק שלשה רגלי מרכבה יש שהם אברהם יצחק ויעקב ודוד רגל רביעי חסר כי הי' עומד סדום להתהפך ולכך כשראה אח"כ שבאו המלאכים להציל את לוט שמח שמחה גדולה ורץ לקראתם וזו שאמר וירא פעם שנית כי כעת ראה ראי' שני' המלאכים שבאו לקראתו להציל את לוט. ובזה מיושב גם הקושי' שאם הי' נצבים עליו איך רץ לקראתם אבל לפי פירושינו א"ש כי נצבים עליו לא קאי על עצמו רק על ה', ויומתק עפ"י זוה"ק מובא בשל"ה הק' שבזכות מצות הכנסת אורחים שקיים אברהם במלאכים נצול לוט והקב"ה שלחם לתכלית הזה כדי שיקיים אברהם בהם מצות הכנסת אורחים ואז יצילו את לוט בזכות מצוה זו ולזה אמר להם כי על כן עברתם על עבדכם פירש כי הקב"ה שלח אתכם לתכלית הזה שאקיים בכם מצות הכנסת אורחים כדי שיהי' אפשר לכם להציל את לוט בזכות מצוה זו. יש לרמז עוד שזה שאמר על כן עברתם היינו בשביל כן עברתם דתיבת כן הוא מלשון כיור ואת כנו, היינו בשביל להציל רגל רביעי עברתם: יג) בפסוק יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת. ופרש"י שרחיצת רגלים הי' מחשש שהם ערבים שמשתחוים לאבק שעל רגליהן וקשה דהא אח"כ פרש"י לבכם כתיב ולא לבבכם לפי שאין למלאכים יצה"ר א"כ נראה מזה שהכירם וידע שהן מלאכים. ב' צריך להבין למה אמר במים יוקח ע"י שליח ובפת אמר ואקחה פת לחם בעצמו ג' הקשו למה אמר אברהם אחר תעבורו כי אין זה מהלכות דרך ארץ לומר כן לאורחים ובפרט אין זה מדתו של אברהם אבינו שהי' מפורסם בכל העולם בזהירות מצות הכנסת אורחי' וגם תשובת המלאכי' שאמרו כן תעשה כאשר דברת הקשו המפרשים שאין זה