משמרת אלעזר רי

ורק ביצחק מצינו שייחד שמו עליו לפי שהי' סומא וחשוב כמת א"כ יפלא איך ייחד הקב"ה שמו על עמו ישראל אלקי ישראל מלך ישראל אולי יתפתו ח"ו כל ישראל ויכפרו בו א"ו מזה ראי' ברורה כי לכלל ישראל אין בחירה וכמו שאמר הקב"ה כשאמרו ישראל ליחזקאל נהי' ככל גוי הארץ אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם יחזקאל כ'. וז"כ ברוך ה' אלקי ישראל מזה שנקראת אלקי ישראל הוא הבטחה לנו כי אבינו מעולם ועד עולם ולא יחליפנו ולא ימיר אותנו וז"כ כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו אני ראשון מתיבה ראשונה שהוא מלך ישראל הוא ראי' ואני אחרון על תיבה שני' וגואלו כי אלולי זה האיך ייחד שמו הקדוש על ישראל עכ"ד. וז"כ הושענא למענך אלקינו כי מאחר שקראת עצמך אלקי ישראל ויחדת שמך הקדוש עלינו א"כ מחוייב אתה לגאלנו עוד טענה יש עפ"י שפירש מרן בעל מהר"ם זצ"ל שיק הפסוק ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך למען חייך יל"ד שאמר לאהבה למען חייך הרי אז הוא אהבה תלוי' בדבר ופירש עפ"י שהקשה דהאיך נתן הקב"ה הנשמה הטהורה בגוף האדם הלא בידו הבחירה לפגום נשמתו הלא מעלין בקודש ואין מורידין, וי"ל שבאמת לכן מסייע להבא לטהר לשוב כדי שלא יעבור הוא יתב' על ואין מורידין, וז"כ הפסוק ומל ה' אלקיך את לבבך לאהבה את ה' אלקיך ולמה יעשה כן למען חייך בשביל החיות שהוא הנשמה שנתן בך מחוייב הוא לעזור את ישראל לשוב לפניו באמת. וזו הכוונה הושענא למענך בוראינו הושענא לשוב לפניך בכל לב מאחר שבראת אותנו עם נשמה קדושה וטהורה א"כ ח"ו יש בזה משום מעלין בקודש ואין מורידין. ועוד טענה יש לנו כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור כדאי' בירושלמי וע' סוטה י"ג וא"כ מאחר שכבר גאל אותנו הקב"ה מגליות הראשונות עליו לגמור מצות פדיון שבוים ולגאלינו גאולת עולם וז"ש הושענא למענך גואלינו כי עליך מוטל החוב לגמור המצוה מאחר שהתחלת בה, ועוד יש לנו טענה נפלאה שימהר הקב"ה לגאלינו ולא יאחר את הקץ כי הלא מבואר בירושלמי ר"ה פ"א ה"א שהוא ית' שומר תורתו והוא כתב בתוה"ק כי תדור נדר לה' אלקיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו ה' אלקיך מעמך וא"כ הלא נדר והבטיח לאבותינו שיגאל אותנו וא"כ גם אנו נבקש שבל יאחר הוא כביכול את נדרו וכמו שכתוב כי דרש ידרשנו כן גם אנו שואלין ומבקשים מהר לגאלנו ולא תאחר לשלם נדרך וז"כ הושענא למען "דורשינו" שכתבת בתוה"ק כי אתה דרש תדרוש מאתנו אם נאחר לשלם נדרינו ע"כ גם אתה קיים מצוה זו ולא תאחר לשלם נדרך שנדרת לאבותינו הקדושים: ט) או יאמר עפ"י תויו"ט פ"ז דברכות מ"ז שנתן טעם למה מברכין על התורה ברכו את ה' המבורך במדת רחמים ובברכת המזון נברך לאלקינו במדת הדין, דמזוני בא לנו בדין מאחר שברא אותנו ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני אבל זה שנתן לנו תוה"ק וגלה לנו סתריו זה הוא רק מחסדו הגדול ולכך מברכין על התורה בשם הרחמים ובברכת המזון בשם הדין אולם גם בתורה אעפ"י שזה רק מחסדו עלינו מ"מ מבקשים כמו בעת שגאלנו ממצרים הטה חסדו עלינו לתת לנו תורתו כן יוסיף גם עתה להטיב עמנו להאיר עינינו בתורתו וזו הכוונה הושענא למענך אלקינו דהיינו שגם במידת הדין צריך אתה להושיענו ונתן טעם לזה כי הושענא למענך בוראינו ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני מאחר שבראת אותנו צריך אתה לזון אותנו. אמנם בקשה שני' יש לנו שאין לנו לבקש בדין רק הושענא למענך גואלינו כמו שהרבית להטיב עמנו בעת גאלת אותנו להאיר עינינו במאור תורתך כן גם עתה הושענא למענך דורשינו שיהי' אפשר לנו לדרוש בתוה"ק לשמה וזו למענך דורשינו: לליל ראשון של סוכות י) בפרשת לך בפסוק וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן וגו' צ"ב לאיזה תכלית נכתב פה לפני שחת ה' דהלא פשיטא שלא הי' לוט בוחר לישב בסדום אחרי שחת ה' את סדום כי אז נהפכה לגמרי ואם לספר שנהפך סדום זה מבואר בפרשה הבא ונראה שתוה"ק רצונה להסיר תלונה מעל אבינו אברהם איך נפרד משאר בשרו והניחו למקרי הזמן עד שנתחבר לרשעים ואיך לא עשה כל התפעלות שישב אתו. כי מהפסוק הזה יתראה לעינינו כי כבר הי' לוט מקולקל ומושחת אז בעת הפרדו מאברהם ובלתי ספק ראה אברהם בו דברי מינות וכדומה עד שבחר להדפו מעל פניו לבל ירשיע אנשי ביתו וכמו שגרש את ישמעאל בנו מביתו מטעם זה כי בא הכתוב לספר שלוט ראה