משמרת אלעזר רח

דומה לבעל מע"ט ואין לו ידיעת התורה כי יש לו ריח טוב אבל אינו עומד לאכילה והערבה נמשלה למי שאין לו ידיעת התורה וגם אין לו מעשים טובים כי אין בו למאכל וגם ריח אין בו ולכך אוגדין אלו עם אלו כדי שבהתחברם יכפרו אלו על אלו. והנה תוה"ק נחלקת לשתי חלקים תורה שבכתב ותורה שבע"פ והם מתאימין יחדיו כי לולא תורה שבע"פ אין במציאות להבין ולשמור תורה שבכתב. ולזה בא הרמז בהלולב שנדמה לת"ח שידע שהתיומת שלו הוא משתי עלים דהיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ וצריכין להיות מחובר זה לזה בלי פירוד שידע כי אין שום חילוק בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ וכולם נתנו מרועה אחד ואין לאחד קיום אם לא בדיבוק עם חבירו כדכתיב קהלת י"ב דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות נטועים. ועוד בא לעורר כי יש לנו איסורי תורה ואיסורי דרבנן ודברי חכמים צריכים חיזוק לפי שהעולם מזלזלים בהם וכבר אמרו ע"ז כ"ט חמורים דברי סופרי' יותר מיינה של תורה ולזה בא הלולב לעורר אותנו בשתי עליו המחוברות זה לזה שידע שאין שום חילוק בין העובר על דברי חכמים להעובר על ד"ת כי אלו הם לחיזוק ולמשמרת למצות התוה"ק: עוד יש בו מוסר השכל להת"ח כי מאחר שאמרו שהלולב נדמה למי שיש בו תורה ואין בו מעשי' עכ"ח הוא שלומד תורה שלא לשמה כי לולא זה הי' בו מעשים כי הי' משתדל בכל עוז להרבות מע"ט מאחר שגדול התלמוד שמביא לידי מעשה ולהורות לו שאין זה דרך השלם אוגדין אותו ביחד עם ההדס שהוא נדמה לבעל מעשים טובים ולוקחין אותו בימין וידוע מה שדרשו חכז"ל שבת ס"ב אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד שימינה הוא כינוי למי שלומד לשמה וזה זוכה לאריכות ימים ולכך בא הרמז להת"ח שאין בו מעשים כי אז יזכה לימין אם יאגד עם ההדס שירבה במצות ובמע"ט. והנה המון עם חושבין כי התלמידי חכמי' משעובדים להם ואין להם קיום בעולם לולא הספקתם והאמת הוא להיפוך כי כל העולם ניזונין בזכות הת"ח ולהם לא הי' קיום בעולם אם לא בזכות הת"ח וכדכתיב ירמי' ל"ג אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ולזה אוגדין הערבה שהוא דמיון להמון עם עם הלולב והדס להורות שאין לו קיום בעולם רק ע"י התלמידי חכמים וצריך להתחבר עמהן, והאתרוג נלקח לעצמו כי הוא כדאי לעמוד בעצמו כי כל העולם נזון בשביל חנינא בני ברכות י"ז ולהורות ע"ז לוקחין אותו בשמאל להראות שיזכה גם למה שהוא בשמאלה עושר וכבוד כדאמרו חכז"ל אטו אורך ימים איכא עושר וכבוד ליכא. אמנם לא הועלנו כלום במה שנאגדה הערבה עם הלולב כי יאמרו אדרבה שלת"ח אין קיום בלי הספקת המון עם ולכך האגד נצרך להלולב שיאגד עם הערבה ולא להערבה שתאגד עם הלולב לזה בא הרמז שלאחר ההקפות מסירין האגודה ואז כשנתפרדה החבילה נראה מי יתקיים לוקחין הערבה וחובטין אותה לארץ ונשרו עלים שלה להורות שבלי התחברות עם ת"ח לא יהי' קיום להמון עם: ועוד יש ללמוד מוסר השכל ממצות ארבעה מינים ונקדים מה שפירשתי הנאמר בתורה והכהן הגדול מאחיו. ועמדו חכז"ל יומא על פירוש תיבת מאחיו, י"ל כי באה בזה אזהרה לכהן הגדול כי נודע ומפורסם מהכבוד הגדול שנהגו כל ישראל בכהן הגדול וראיתי מובא בשם אחד מאוה"ע שהי' בירושלים ביוה"כ בזמן שהי' ביהמ"ק קיים והוא מספר מהכבוד הגדול והנורא שנעשה לכה"ג כי יו"ט הי' עושה ביציאתו כל העם מקצה דחקו את עצמם לנשק ידיו ורגליו או בגדיו וכמעט נתמשך כל הלילה עד שהי' אפשר לו לבא לביתו ואי אפשר לשער הכבוד הנעשה לו ולזה בא התוה"ק להזהירו שיהי' הוא בלבו נכנע ושפל נשבר ונדכה ולזה אמר הכתוב שיהי' רק גדול מאחיו אבל בעיני עצמו יהי' משופל עד לארץ וכן דרך צדיקים ואנשי מעשה על עוד שיגדל יותר נעשה שפל בעיני עצמו יותר ולזה בא הרמז בארבעה מינים שהאתרוג שהוא הצדיק תמים שיש בו תורה ומעשים טובים הוא הקטן שבארבעה מינים ואפי' מהערבה שאין בה לחלוחית תורה ומצות תקטן נפשו וזו דרך צדיק האמת. ולעומת זה הלולב שהוא רמז לת"ח שאין בו מעשים שהוא הלומד שלא לשמה הוא יותר גבוה מכל המינים הוא מתגאה בתורתו ולזה באה מצות ארבעה מינים להורות לנו הדרך נלך בה למען נרצה לפני ה' ומצאתי בס' עוללות אפרים שכתב כדברי שהלולב מרמז להלומד תורה שלא לשמה ולכן הוא גבו' מכל המינים: ד) בפסוק בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות והוא כפול. ועוד צריך להבין כי הראשון נאמר בלשון נוכח תשבו והשני בלשון נסתר ישבו וגם