משמרת אלעזר רז

דאחר שהקפידה התוה"ק תשבו כעין תדורו והלא אין אדם דר בדירה של שלש דפנות: י"ל דאיתא במס' ב"ב כ"ה העולם דומה לאכסדרה כי רוח צפונית הוא פתוח. ואיתא במדרש על הפסוק אל תפנו אל האלילם לפי שאם יטעו בני אדם אחר ע"ז ויאמרו שיש ממש בע"ז יאמרו להם אם יש ממש בע"ז תבא ותעשה מחיצה רביעית וזו ר"ת "אלילם" "אין "להם "יכולת "לעשות "מחיצה ונראה שמזה הטעם סוכה של שלש דפנות כשירה כי היא באה להזכירנו על השורש הגדול על האמונה בה' והסוכה היא כעולם קטן ולכך כשדופן אחד פתוח יזכירנו על תכונת בריאת העולם שרוח אחת פתוחה ומזה יש לבטל כל הע"ז שבעולם ונראה שאין בהם ממש כי אין להם יכולת לעשות מחיצה וזו כוונת פסוקי נחמי' כי הנה כתוב שם שבראש השנה הרבו לבכות ואין מפורש שם סיבת הבכי רק שעזרא צוה אותם שאל יתאבלו מפני קדושת יו"ט אמנם אח"כ במוצאי חג הסוכות נאמר מפורש במקרא שהתאספו וצמו והרבו בזעקה ותחנה וקראו בקול גדול אל אלקים ומבואר במס' סנהדרין ס"ד שצעקו אל ה' שיבטל מהם יצרא דע"ז ונענה לבקשתם ובטלוהו עי"ש בארוכה כל הענין מבואר מזה שהי' אז כל התאמצותם לבטל יצרא דע"ז ולכך כאשר קראו בתורה ומצאו "כתוב" בסכת חסר שיכולין לעשות סוכה של שלש דפנות שמחו מאוד לזה ועשו סוכות ככתוב של שלש דפנות כדי לעורר ולהודיע לכל העם שידעו שאין ממש בע"ז ולכך כתיב כי לא עשו סכת כן מימי יושע בן נון כי תמיד עשו סוכה של ד' דפנות ועכשיו מפני התעוררות ביטול יצרא דע"ז עשו סוכה של שלש דפנות ושמחו מאוד בזה שיסייע להם לעקור שרשי הע"ז. וז"ש ואגין עלייהו כסוכה הכוונה כמו שעשו אז סוכה של ג' דפנות שמבטל ג"כ ענין הע"ז. ומעתה יובן למה נענש יהושע דייקא באות ה' על שהתעצל מלבטל יצרא דע"ז כי איתא במס' מנחות כ"ט עה"פ כי בי"ק ה' צור עולמים עוה"ז נברא בה' ועוה"ב נברא ביו"ד ולכך נברא עוה"ז בה' לפי שהעוה"ז דומה לאכסדרה שהוא תמונת אות ה' שלש דפנות ודופן רביעי פתוח ולכן נברא העולם בה'. והנה איוב מבואר בקרא שהי' צדיק תמים ויש לומר שסיבת תרעומתו על יסורי' הי' כי חשש שהעולם יטעו אחר ע"ז מאחר שיראו שהוא עבד את ה' ונענש באופן נפלא ביסורי' מרים כלענה פן יאמרו שוא עבוד אלקים וכמו שאמרו הנשים לירמי' ומעת חדלנו לקטר וגו' חסרנו כי ירמי' מ"ד. לכך לא נתקררה דעתו ביסוריו עד שראה ג"פ בסוכות אז שקטה דעתו כי מזה העני שסוכה של שלש דפנות כשירה ילמדו תועים בינה כי אין ממש בע"ז כי אין להם יכולת לעשות מחיצה: ב) י"ל טעם על מצות התוה"ק ליטול במקדש לולב כל שבעה ובמדינה רק יום אחד. דהנה חכז"ל קדושין ע' אמרו עה"פ הושע ד' ועמך כמריבי כהן שהכהנים קפדנין הן. וכן איתא במדרש על האומה הישראלית בכלל ע"י התורה שנתתי להם הם מריבים זה עם זה וכבר תמהו המפרשי' ע"ז אבל הענין פשוט דאמרו חז"ל סוכה נ"ב כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ולכך בכל מקום שיש יותר קדושה מתאחז יותר הס"א שהוא מעלמא דפרודא. ולכך כיון שישראל נתקדשו בקדושה יתירה על כל העמי' בקבלת התוה"ק גרם זה ג"כ שיהי' מריבות מצויות ביניהן רק שהתוה"ק מסגולתה לסייע לשלום ואין מזיק להם שהיצה"ר גורם פירוד ומריבה. וכן בעם ישראל עצמו כיון שהכהנים נתקדשו בקדושה יתירה עלולים יותר למריבות כי לפי ערך הקדושה תוגדל גם כח הס"א וכן הוא גם במקום לפי שביהמ"ק הוא מקום המקודש מכל העולם מבואר בש"ס סנהדרין שהבאתי לפני זה שראו אש יוצא מקדשי קדשים ואמרו היינו יצרא דע"ז והנה מסגולת ארבעה מינים להרבות שלום וכמו שאיתא במדרש שהוא כולל כל הכתות שבישראל ויאגדו אלו עם אלו ויכפרו אלו על אלו. ולכך במקום המקדש שהי' צריך התעוררות רב וחיזוק גדול להחזיק השלום לכך הי' המצוה לקחת ארבעה מינים כל שבעה ובמדינה די ביום אחד ג) בפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגומר איתא במדרש הה"ד קחו מוסרי ואל כסף צ"ב איזה דבר מוסר נקח מהארבעה מינים ולתת טעם על מצות הלולב למה צריכין להיות שתי עליו באצבע מחוברים בלי פירוד כלל. ולתת טעם למה לוקחין הלולב בימין ואתרוג בשמאל. ולתת טעם להמנהג בהושענא רבה לאחר הקפה שביעית מסירין אגדו של הלולב. וגם לתת טעם למנהג הנביאים לחביטת ערבה. י"ל דאיתא בויק"ר פ"ל האתרוג נמשל לת"ח שיש בו מצות ומע"ט כמו שהאתרוג טוב למאכל וגם יש לו ריח טוב והלולב דומה לת"ח שאין בו מצות ומע"ט כי הפרי שבו טוב למאכל אבל אין בו ריח. וההדס