משמרת אלעזר רו

תוכחת מוסר אות ל"א ואני הרחבתי הדברים יותר ויישבתי איזה דיוקים מהילקוט מה שלא פירש הנ"ל ותמצית הדברים כמו שבזמן שנחרב ביהמ"ק הי' מכפר על עונות ישראל כן בכל דור ודור אם מצטערין על חורבן ביהמ"ק מכפר עונותיהם של ישראל. ובזה מבואר הפייט שזכרון הדברי' תהא כפרתינו כמו שהי' מכפר בכת שנחרב כמו שנאמר תם עונך בת ציון: קיט) במדרש עה"פ שחורה אני ונאוה שחורה אני בכל ימות החול ונאוה אני בשבת שחורה אני בכל ימות השנה ונאוה אני ביוה"כ שחורה אני בעוה"ז ונאוה אני לעוה"ב. והקשו המפרשי' דאם הוא נאוה בכל שבת האיך אמר אח"כ שחורה אני בכל ימות השנה וכן קשה על אומרו שחורה אני בעוה"ז. י"ל עפ"י מאמרם ז"ל רבה פ"ג ששאלת מרע"ה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים היתה באיזה זכות יוציאם כי הי' ערומים מן המצות ובאה לו התשובה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלקי' על ההר הזה שבזכות שיקבלו לעת"ל התורה הוא מוציאם ממצרים. והנה מעתה יש לומר כי אם גם עבר כל השנה ולא סגלו ישראל מצות ומע"ט הרבה ראוי' לזכות אותם בדין כי יש להביא ראי' ברורה שבבא הגואל צדק ב"ב יטו כולם שכם אחד לעבוד את ה' בכל לבבם. כי הלא יש לראות בכל שבוע שגם מי שהוא במדריגה פחותה אעפי"כ עובד את ה' יותר ביום ש"ק מבימות החול מתפלל יותר בכוונה וכן לומד יותר ואם כן יש ללמוד ק"ו שבבא הגאולה שיהי' יום שכולו שבת שיהי' דבקים במצות השי"ת וזו שאמר המדרש מזה ששחורה אני בכל ימות החול ונאוה אני בשבת שאני מסגל יותר מצות ומע"ט בשבת אוכל להיות בטח שגם ששחורה אני בכל ימות השנה שגם השבתות אינן כראוי' אעפי"כ אהי' נאוה ביוה"כ ואזכה בדין כי זה ראי' ברורה שהגם ששחורה אני בעוה"ז אהי' נאוה לעוה"ב ליום שכולו שבת והקב"ה מציל ומושיע את בניו בזכות המצות שיעשו לעת"ל כיר"א: סכת שלם א) איתא במדרש לא נתקררה דעתו של איוב עד שראה ג"פ בסכת בסכת בסכות. י"ל בהקדים נחמי' ח' וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי וגו' לעשת סכת ככתוב וגו' ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי יושע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי השמחה גדולה מאד, והנה מאד יפלא וכי לא ידעו שצריכין לעשות סוכות בחג עד שמצאו כתוב בתורה כן. ועוד יותר יפלא שאמר שלא עשו כן מימות יושע בן נון וכבר הקשו חכז"ל ערכין ל"ב אפשר בא דוד ושלמה ולא עשו סוכות אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה אז קדשו חומות אף עתה כן. ודבריהם אמת אלא דעדיין צריך הסבר פשוטו של מקרא שמשמעו שלא עשו סוכות כן מימות יושע. ומ"ד דס"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל מתרץ משום דבעי עזרא רחמי על יצרא דע"ז ובטלי' לכך אמר דאגין זכותי' עלייהו כסוכה ואמר דלכך כתיב יושע בלא ה' לפי שהוא לא ביטל יצה"ר דע"ז כי כבר הי' לו זכות א"י והי' בידו לבטלו, וצ"ב מדוע אמר דאגין עלייהו כסוכה למה נשא משלו על סוכה. וגם צריך טעם למה הגיע ליהושע העונש דוקא באות ה' משמו ולא באות אחר. י"ל דהנה בספר ברית שלום כתב דבר נחמד לפרש מה דכתיב ויעשו סוכות ככתוב עפ"י הגמרא בסנהדרין ד' וסוכה ו' דלמ"ד יש אם למקרא צריך לעשות הסוכה בת ד' דפנות ולמ"ד יש אם למסורת סוכה בת ג' דפנות כשרה דשתי פעמים כתיב סוכת חסר וז"ש ויעשו סוכות ככתוב ולא כמו שנקרא דהיינו שעשו סוכה של שלש דפנות עכת"ד ואכתי טעמא בעי למה עשו אז דייקא סוכה של שלש דפנות וגם גוף הדבר צריך טעם למה הכשירה תורה סוכה של שלש דפנות