משמרת אלעזר רד

מעשי בני האדם שחיים עתה ומעשי בני אדם שכבר מתו כדי להצילם בזכות אבות א"כ איך יאמרו שירה דהנצול בזכות אחרי' אין יכול לשורר בפה: קיב) בהפטורה לר"ה בפסוק אין קדוש כה' כי אין בלתך צ"ב תיבת כי שהוא בכל מקום נתינת טעם וכאן אינו מובן לנתינת טעם והול"ל ואין בלתך י"ל עפ"י שביארתי באות מ"ו הפסוק קדושי' תהי' והמדרש ע"ז הפסוק והיוצא משם דהקב"ה ברא את האדם באופן זה שיתקדש מעצמו כמו שהבורא ב"ה קדושתו מעצמותו כן רוצה שגם בני אדם יתקדשו מעצמם, לפי"ז יש לכאורה איזה דמיון לקדושת ישראל עם קדושת השי"ת אבל באמת גם לענין זה אין לו דמיון דהא אמרו חכז"ל סוכה נ"ב ואלמלא שעוזר לו לא יוכל לו וא"כ לולא עזרתו מקודש לא הי' אפשר לאדם להתקדש וז"ש אין קדוש כה' פירוש להיות קדושתו מעצמו ונתן טעם לזה כי אין בלתך פירוש אין איש בעולם שיהי' קדוש בלתי ישועתך ועזרתך וא"כ אין קדושתו לגמרי מעצמו. קיג) שם בפסוק ואין צור כאלקינו ואיתא מגילה י"ז אין צייר כאלקינו שהוא צר צורה ונותן בו נשמה, י"ל עפ"י זוה"ק עה"פ ירמי' י"ז כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך שדוקא בחכמי הגוים אין כמוך אבל בחכמי ישראל יש שגם חכמי ישראל מחי' מתים ומורידין גשמים וכדומה וידוע מהרבה מעשיות בש"ס שהתנאים הקדושי' הי' בכחם לברא ברואי' וכן בדורות האחרונים הי' גדולים שבראו לעצמם משמשים וא"כ לכאורה נדמו ליוצרם אמנם אין בכחם לתת נשמה לברואים אלו וז"כ המדרש שמפרש הפסוק למה אין צור כאלקינו הלא גם חכמי ישראל יכלו לצור צורה לכך אמרו שהקב"ה נותן נשמה בהצורה וזה אין בכחם: קיד) בתפלת מוסף לר"ה כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך והקשה הגאון מו"ה יונתן זצ"ל שאם הוא נשכח איך אמר כי זוכר אתה וגם לפרש הכפל ואין שכחה לפני כסא כבודך י"ל עפ"י דרשתם ז"ל ברכות ל"ב ב' עה"פ ישעי' מ"ט גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך שהכוונה על העגל שאמרו ישראל לפני הקב"ה שמא לא תשכח לי מעשה עגל שאמרתי "אלה" אלקי' ישראל והשיב להם גם "אלה" תשכחנה ואמרו א"כ שמא תשכח לי מעשה סיני שאמרנו נעשה ונשמע ואמר ואנכי לא אשכחך הרי דמה שהוא לרעה לישראל הקב"ה כביכול משים עצמו כאלו שכח הדבר ומה שהוא לטובם משים לזכרון עולם לפניו ובתפלה זכות ומישור לפני כסאו חסד ורחמים לפני כבודו הרי דלפני הכסא כבוד עומדי' זכות ומישור חסד ורחמי' ומעתה יובן כוונת התפלה כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם פירוש שאנו יודעי' היטב שאתה זוכר כל הדברים ואם כי נשכח מה שחטאנו הוא רק מפני שאתה רוצה שיהי' שכוח ולכך אנו בטוחי' כי אין שכחה לפני כסא כבודך דהיינו בזכות ומישור וחסד ורחמים שהם עומדים לפני כסא כבודך שהוא לטוב לנו לא ישכח: קטו) בפסוק לי גלעד ולי מנשה איתא במדרש אם יבא אחד ויאמר שאין אני מחי' מתים יבא אלי' מתושבי גלעד ויעיד שאני מחי' מתים ואם יבא אחד ויאמר שאין אני מקבל בתשובה יבא מנשה ויעיד שאני מקבל בתשובה ועמד החות יאיר לתת קישור לשתי דברים הללו, י"ל דהנה הקשו המפרשים הלא אדם הראשון עשה תשובה בכל כחו וישב בתענית ומדוע לא נמחל לו חטאו ולכאורה י"ל דאולי באמת נמחל לו חטאו ולעולם גם קודם החטא לא נברא על אופן שיחי' לעולם וכיון שחטא נאמר לו ביום אכלך ממנו מות תמות וע"י שעשה תשובה נתבטלה הגזירה וחי תתק"ל שנים אמנם יש להוכיח שאדה"ר נברא שיחי' לעולם דהנה לכאורה יפלא האיך הי' אפשר לאלי' להחיות את המת הא אין כל חדש תחת השמש ואי אפשר לברא ברי' חדשה דכל מה שהי' צורך להבראות נברא בששת ימי בראשית והתירוץ לזה כי האדם נברא בתחלה בכח שיהי' לעולם וא"כ גם אם מת עכ"פ נשאר בכחו ענין החיות וכמו שמקובל לנו כי יש עצם אחד שאין נרקב וממנו יעמוד לתה"מ ומעתה אין זה חדש רק שהי' בכחו לעורר הישנים. והנה כי כן הדרא קושיא לדוכתא למה לא נתקבל אדה"ר בתשובה והנה לכאורה י"ל דאדה"ר חמור חטאו לפי שהוא שמע בעצמו האזהרה מפי ממ"ה הקב"ה ולכך לא מהני תשובה אמנם גם זה ליתא דהא א"כ לא הי' ראוי' שיועיל תשובה על ע"ז דהא אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו ומנשה העמיד צלם בהיכל ואעפי"כ נתקבל בתשובה ומעתה יובן כי לכאורה הי' אפשר לומר שאי אפשר להחיות המתים דהוא בריאה חדשה וכל מה שהי' ראוי' להבראות נברא בששת ימי המעשה דאין לומר שנברא אדה"ר בכח שיחי' לעולם דא"כ יקשה דהא מבואר בתורה שתשובה מהני ומדוע לא נתקבל