משמרת אלעזר קצט

וכל הקרבנות באו על מה שחטא בשוגג מבואר במפרשים: הטעם משום דבאמת הקב"ה רגלי חסידיו ישמור לבלתי הכשל בשוגג וכמו שאמרו חכז"ל חולין ז' בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהן צדיקי' עצמן לא כש"כ ורק אם עבר פעם אחת במזיד אז אין משמרין אותו ועבירה גוררת עבירה להכשל בה בשוגג ולכך השוגג צריך כפרה לפי שזה סימן שכבר עשה העבירה פעם אחד במזיד. ולפי"ז נראה דאם אדם עושה תשובה מאהבה שמהפך הזדונות לזכיות אז אי אפשר להעניש אותו על השוגג דהא אין מענישין על החטאים רק כיון שקדמו להם עונות וכיון שעקר הזדונות למפרע והפכן לזכיות ממילא אין להענישו על החטאים כיון שעשאן בשוגג וז"ש יכבוש עונותינו ואז תשליך במצולות ים כל "חטאתם" של העונות כי החטאים תלוין בהעונות. ומצאתי באוהל יעקב ויקרא עה"פ ושחט את בן הבקר בהג"ה פי' כן שאלו החטאים באים מן העונות: ומעתה מובן דהנה טענת השטן הוא שבכל השנה פיתה הוא את בני האדם לעשות עונות וכבר הי' תחת ידו חבל גדול מעונות ובימי התשובה שישראל שבים מאהבה ונהפכו העונות לזכיות נעלמו ממנו בפעם אחת כל העונות וז"ש ישראל גנבים הם כי כל הרכוש שרכש בכל השנה גנבו ממנו בפעם אחת ביוה"כ והקב"ה לא די שמוחל להם עונותיהם עוד מחבב עונותיהם ומטמינם תחת פורפירא שלו כמו דבר חשוב שמטמין אדם תחת פורפירא שלו שלא יאבד אותם כי כן הוא באמת מאחר שנהפכו לזכיות א"כ נעשו העונות דבר חשוב ולפי"ז יובן שאין הקב"ה רוצה להסתיר עונות בני ישראל אדרבה רוצה להראות שחשובים הם בעיניו עד שמטמינם תחת פורפירא שלו וז"ש השטן כשראה זאת "נשאת" עון עמך פירוש לא די שמחלת להם עונותיהם אנא שאתה מגדל ומנשא עונותיהם ולזה אמר "נשאת" שהגביהם ולכך אמר כיון שנשאת עונותיהם ממילא כסית כל חטאתם סלה דמאחר שלא קדם להן עונות אין להענישן על החטאים: קג) בתהלים ג' בפסוק אספרה אל חוק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך ויל"ד מה הכוונה באומרו אני היום ילדתיך. וגם יש להפליא שדוד שהי' עניו גדול יספר שהקב"ה קרא לו בני. ועוד יש להפליא מה זה שאמר אספרה אל חוק איזה חוק יצמח מזה שהשי"ת קרא אותו בני ואמר לו אני היום ילדתיך י"ל דאמרו חכז"ל שבת נ"ז לא הי' דוד ראוי' לאותו מעשה אלא כדי להורות בתשובה נמצא הועמד דוד לנס שידעו כל ישראל שהקב"ה מקבל אותם בתשובה והנה לאחר שעשה אדם תשובה ונתכפרו לו עונותיו נעשה כברי' חדשה כמו שאמרו חז"ל יבמות כ"ב גר שנתגייר כקטן שנולד דמי והנה פסק הרמ"ע מפאנו ומהרי"ט דתשובה מהני לגבי ישראל ולא לגבי עכו"ם כי ישראל כבנים למקום ואב שמחל על כבודו כבודו מחול. אבל עכו"ם הם רק כעבדים למקום ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וז"ש דהע"ה ה' אמר אלי בני אתה נחשב לי כבן ואב שמחל על כבודו כבודו מחול ולכך אני ילדתיך שקבלתי תשובתך ואתה היום כקטן שנולד ולזה אמר דהע"ה אספרה אל חוק שכל זה הי' כדי שיהי' לחוק בישראל דתשובה מהני כי ישראל נקראו בנים למקו' והקב"ה לקח את דוד להורות בתשובה לכל ישראל: קד) בסליחות לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתוך נא אל תשיבנו ריקם מלפניך ויל"ד למה חלקן לשתים ולא כללן לא בחסד ולא במעשים כדלים וכרשים באנו לפניך י"ל שאם אחד יש לו לשאול איזה בקשה מאת פני המלך אם יכול לבא לפני המלך לבקש מלפניו בודאי שיעשה בקשתו כי באור פני מלך חיים. אבל אם השרים המשמשים את המלך סגרו הדלת בעדו ואין מניחין אותו לבא לפני המלך אז אין תקנה רק לבכות בקול מר אולי ישמע המלך קולו דרך הדלת. והנה גם אנחנו עונותינו גרמו כי נתקיים בנו סכות בענן לך מעבור תפלה וסגרו שערי שמים בעד תפלותינו כי עונותינו נעשו כמחיצה של ברזל ומבדילין בינינו לבין אבינו שבשמים ולכך כל בקשתינו הוא שיתן לנו רשות לבא לפניו כי אז בטוחין אנו ברחמי' המרובים שישמע צעקתינו וז"ש לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך שאין בידינו מצות ומע"ט שעל ידיהן נזכה לבא לפניך ע"כ כדלי' וכרשים דפקנו דלתיך לא נשאר לנו תקנה אחרת רק לדפוק על הדלת בקול מר ובדמעות שליש וכל בקשתינו הוא נא אל תשיבנו ריקם "מלפניך" פירוש שזה הבקשה תעשה לנו שאל תשיבנו ריקם מלבא לפניך כי אם נזכה לבא לפניך כבר בטוחים אנו שתשוב ותרחמינו: קה) ביחזקאל ל"ו בפסוק בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטומאת הנדה היתה דרכם לפני ואשפך חמתי עליהם וגו' ואפיץ אתם בגוים ויל"ד בתיבת בן אדם שהוא כמיותר הגם שרגילות הוא זה