משמרת אלעזר קצו

גדולים אי אפשר למנוע מליתן לו בתורת רחמנות זה צריך דוקא שיראה הנותן את המבקש כי אז יראה צרותיו ויתעוררו רחמיו עליו אבל אם לא יראה אותו ימנע מלתת לו מאחר שהוא אינו הגון וראוי והנמשל הוא אם ישראל חטאו ואין להם במה להצטדק ואין בידם מצות ומע"ר שעבורם ימלא ה' משאלותם וכל בקשתינו הוא שיראה השי"ת בענינו ורוב הצרות הבאים עלינו כי עליך הרגנו כל היום וכל גופינו מלא חבורות מכף רגל ועד ראש אין בנו מתום ולבינו נשבר בקרבינו ע"כ אם לא למענינו יעשה עכ"פ מרוב רחמנות על יסורינו ירחם עלינו וז"כ הפסוק הטה אלקי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שממתינו פירוש שביקש שישמע ה' בקול תפלתינו ע"י שיראה בשממתינו כי לא נותר בנו רוח מרוב צרות ובית קדשינו שועלים הלכו בו. והוסיף ליתן טעם למה ביקש דוקא שיראה שממתינו ולא די בשמיעת תפלתינו ואמר כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי אין בידינו מצות ומע"ט להביא תשורה לפניך כ"א על רחמיך הרבים בתורת רחמנות לכן אין לנו תקוה לשמוע לשועתינו רק אם תראה בשממתינו וצרות נפשינו: צד) בסליחה טובותיך יקדמו להם ביום תוכחה ומתוך צרה המציאם פדות ורוחה, צ"ב מה הכוונה "יקדמו" וגם ביום תוכחה אין הזמן להטיב רק להוכיח. וגם צ"ב אומרו מתוך צרה המציאם מאי מתוך. י"ל עפ"י שפירש בעש"ט זצ"ל הפייטן משוך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם והוא תמוהא איך שייך חסד לנקמה ופירש כי לאדם נכבד ובעל שכל אם חטא נגד המלך אין צריך המלך להענישו במכות ועונשין אדרבה אם ייטיב עמו המלך ויגדלו אז ייבוש מאוד איך חטא נגד מלך מלא רחמים אשר הרבה להטיב עמו וירגיש חרטה עצומה על מה שחטא נגד המלך וטובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה מלקיות ברכות י"ג וזו הכוונה משוך חסדך ליודעיך שתשפיע רב חסד על בניך ובזה קנא ונוקם כמאמר שלמה המלך אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו אמנם כל זה לגבי אדם נכבדים בעלי שכל אבל לאדם פשוט לא יועיל זה וגם אם יוסיף השי"ת להטיב עמהם כהנה וכהנה לא יתנו לב לשוב בתשובה לאלו מן ההכרח לעוררם לתשובה ע"י יסורים. וגם זה הוא עוד טובה גדולה אם ע"י היסורין נותן לב לשוב בתשובה ולפשפש במעשיו ורק אז רע ומר אם גם היסורים לא יפעלו מאומה כמאמר ירמי' ב' לשוא הכתי את בניכם וז"כ "טובותיך יקדמו להם ביום תוכחה" פירוש שגם אם בניך חטאו ואתה מוכרח להוכיח אותם על פניהם אבקשך שמקודם תנסה להוכיחם ע"י שתשפיע להם רב טוב ואולי יבושו שחטאו נגד מלך רחום וחנון שהרבה להטיב עמהם ויחזרו בתשובה וז"ש "יקדמו" דהיינו שמקודם תוכיחם ע"י טובותיך ואם ח"ו לא יועיל זה ומוכרח אתה להענישם ביסורים בקשתינו שלא יהי' עכ"פ היסורי' לריק ומתוך צרה המציאם פדות ורוחה שיתעוררו מתוך הצרה לשוב בתשובה ותפתח עיניהם ומול את לבבם לאהבה אותך: צה) בפסוק השיבנו ה' אליך ונשובה, צ"ב מאחר שכבר אמר שישיב ה' אותנו איך אמר אח"כ ונשובה י"ל שיש בזה המלצה על ישראל כי נראה בדור האחרון שאין מרבי' בסיגופי' ותעניות ואין שבים כראוי' אין זה מרוע לב ח"ו רק כי אנו כעוורים נגשש באפילה ואין אנו יודעין ומכירין כלל בחסרון ובשפלות מעמדינו וכל דרך איש ישר בעיניו. והראי' לזה אנו מביאים כי לאחר שיקרבינו השי"ת אליו ויטהר לבבינו אז גם שיקרבינו השי"ת אליו ממש לא יהי' בנו כח לעמוד לפניו מרוב בושה על שחטאנו נגדו בשנים שעברו כי אז יפתחו עינינו ונראה בשפלותינו ופצעים וחבורות שגרמנו לנפשותינו ונחזור לאחורינו להרבות מצות ומע"ט כדי שנהי' ראוים לעמוד ולשרת לפני ה': וזו שאנו אומרים אבינו שבשמים אם תראה אותנו מתעצלים לחזור בתשובה אין זה מרוע לבינו כי נחשכו עינינו מלראות חליינו בחון נא אותנו והשיבנו אליך ואז תראה כי מרוב בושה לא נעמוד לפניך רק נחזור לאחורינו עד שנשוב אליך באמת ע"י שנתקן מה שפגמנו: צו) הושע ו' בפסוק לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחיינו מיומים וביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו, צ"ב האיך אמר הנביא שנשוב למען ירפאנו הלא זה אינו תשובה מאהבה וכי אינו יותר טוב לשוב מפני אהבת ה'. ויחיינו מיומים צ"ב על איזה יומים כיון וכן וביום השלישי צ"ב. י"ל שאם איש אחד נשבה ובקשו הגזלנין ממון רב לפדותו והלך רעהו ומשכן כל אשר לו ופדה את רעהו מהשבי ודאי השכל גוזר שלאחר שיצא לחירות לא ישבות יומם ולילה ויעמול ויגע בכל כחו כדי שירויח לפדות משכון רעהו. והנה אין שמו ית' שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק פסחים נ' כי