משמרת אלעזר קצד

לזה האיך יהי' הקב"ה הדיין שלנו מאחר שהוא קרוב לזה הסמיך ומי גוי גדול אשר לו חקי' ומשפטי' צדיקי' שישראל סובלי' קושיות הרבה על החקים אעפי"כ מקיימי' החקי' כמו המשפטי' וא"כ מידה כנגד מידה נוהג הקב"ה אתנו: ובדברינו יובן מה שתרגם המתרגם על הפסוק אשר לו אלקי' קרובים אליו לקבל צלותא בעידן עקתא כי אם יש מי שיעורר רחמי' עליה' אז ממ"נ אנו יוצאי' זכאי' כמו שביארנו אבל החידוש הוא בעידן עקתא שאין מי שיבקש רחמי' עליהם ומידת הדין גובר ואז אעפ"י שהקב"ה קרוב לנו מוציא לאור דינינו זהו חסד גדול. ובדברינו יובן מה שאמרו חכז"ל ברכות ו' דמי גוי גדול אשר לו אלקים קרובי' אליו ומי גוי גדול אשר לו חקי' ומשפטים צדיקים כתוב בחד בית בתפלין דמרי עלמא משום דדמין להדדי ולכאורה קשה איזה שייכות יש זה לזה ולפי דברינו מובן כי האחד נותן טעם על חבירו לפי שאנו שומרי' את החקי' לכך הקב"ה דן אותנו אף שהוא קרוב לנו וז"כ הפסוק בישעי' דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב יעזב רשע דרכו ואיש אין מחשבתיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו' שהכוונה קראהו בהיותו קרוב מאחר שהקב"ה קרוב לנו ואב שמחל על כבודו כבודו מחול א"כ בודאי אם ישוב אל ה' ירחמהו ומעתה נבא להפסוק שלפנינו, ונקדים שמואל א' ב' בפסוק אם יחטא איש לאיש ופללו אלקי' ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו ותרגם התרגום מאן בעי רחמי י"ל דלמאי שכתבתי שהקב"ה הבטיח למשה שהוא בעצמו יוציא לאור דינינו כל זה הוא רק אם חטאנו בעבירות שבין אדם למקום אז יוציא הקב"ה לאור דינינו ולא יחוש לצעקת המקטריגי' עלינו אמנם אם יש לנו עבירות שבין אדם לחבירו אז בודאי לא ישפוט הקב"ה בעצמו רק ימסור הדין לפמליא של מעלה לדון עפ"י הדין הגמור כי על חלקו הקב"ה מוותר אבל על חלק בו"ד חבירו אינו מוותר דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי פסחי' כ"ה וחבירו צועק מרה ותובע דין עליו ואז מאחר שכבר נמסר להשפט לפמליא של מעלה ידונו אותו גם על עבירות שבין אדם למקום וז"כ הפסוק אם יחטא איש לאיש ופללו אלקים היינו הדיין שנמסר דינו לפמליא של מעלה ואם לה' יחטא איש פירוש ואז גם העבירות שבינו למקום מי יתפלל לו פירוש מי ידון אותו דכיון שנמסר דינו להשפט בפמליא של מעלה ישפוטו הם עליו על כל מה שחטא ויפה תרגם התרגום מאן בעי רחמי כי אז ישפטו דינו עפ"י הדין הגמור ואי אפשר לבקש מהם רחמי': והנה מה שכתבתי שהכוונה ופללו אלקים היינו פמליא של מעלה הנה מלבד שכן נקרא הדיין בתוה"ק אלקי' עוד זאת כתב האור החיים בפ' עקב אלקי אלקי' פירוש שהשי"ת הוא אלקי גם למלאכי מעלה הנקראי' אלקי' ומעתה נבא לכוונת המשנה כי נראה שר' עקיבא בא להוסיף על ראב"ע שלא די שיוה"כ אין מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו עוד יותר מזה שגם על עבירות שבין אדם למקום כפל דברו אשריכם לפני מי אתם מטהרים שאתם מטהרים עצמיכם מהעבירות שבין אדם לחבירו אז בטוחים אתם שתצאו זכאי בדין מעבירות שבין אדם למקום כי הלא מי מטהר אתכם מי הוא השופט שלכם אביכם שבשמים והוא בלי ספק יזכה אתכם בדין אבל אם לא תרצו את חבירכם אז כיון שהוא אביכם צריך למסור המשפט שלכם לפמליא של מעלה והביא ראי' לזה מהפסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם שהוא כפול אמנם מבואר בש"ס כל היכא דאמר "פסול" הכוונה שהוא עצמו טמא אבל כל היכא שהוא אומר "טמא" הכוונה שהוא מטמא גם אחרים ולפי"ז זו כוונת הפסוק וטהרתם מכל טמאותיכם דהיינו מן החטאים שבינכם לאחרים כמו הטומאה שהוא לאחרים אז ומכל גלוליכם מה שאתם מעצמכם מגועלים מעבירות שבין אדם למקום אטהר אתכם: וא"ת האיך ידון האב את בנו לזה אמר מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה כי יש לנו לקוות בבטחון גמור שיושיע ה' אותנו ואמר הטעם לזה מה מקוה מטהר את הטמאים כמו שישראל מחזיקין במצות טבילה שהוא חק בלי טעם כמש"כ הרמב"ם והאומות שוחקין עלינו מ' סאה מטהר ומ' סאה חסר קורטוב אינו מטהר כך הקב"ה מטהר את ישראל ואינו חושש אם יקשו עליו האיך האב דן את בנו. ובדברינו יש לפרש התפלה אבינו מלכינו "חטאנו לפניך" כיון שכבר נטהרנו מעבירות שבין אדם לחבירו וכל חטאתינו הם רק לפניך מה שחטאנו נגדך א"כ הלא הקב"ה אינו כשאר מלכים רק אבינו מלכינו ואב שמחל על כבודו כבודו מחול: צ) בישעי' נ"ד בפסוק למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם וצ"ב