משמרת אלעזר קצג

רואין בכבודו בהיותכם לפני ה' בודאי תטהרו: פט) או יאמר ויתבאר גם המשנה סוף מס' יומא את זו דרש ראב"ע עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו שנאמר לפני ה' תטהרו א"ר עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרי' ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר יחזקאל ל"ו וזרקתי עליכם מי' טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם ואומר מקוה ישראל ה' ירמי' י"ז מה מקוה מטהר את הטמאים כן הקב"ה מטהר את ישראל ואיתא במדרש רבה פ' ואתחנן על הפסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלקי' קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו וז"ל אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמי' עליהם מיד ענה אותם אמר לו הקב"ה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם דכתיב כה' אלקינו בכל קראינו אליו. וקשה אם לא יהי' מי שיבקש רחמים האיך שייך הלשון ענה אותם שמשמעו תשובה על שאלה גם הלשון מיד ענה אותם צ"ב מה רצה למעט באמרו מיד עוד הקשו המפורשי' דתיבת אני כמיותר דדי אם יאמר אענה אותם. י"ל דכתיב תהלים י"ז מלפניך משפטי יצא ומפורש במדרש טעמו כי אם ימסור דינו לפמליא של מעלה שהם דנים הכל בדין גמור כי אין בכחם לוותר חוט השערה קשה לזכות בדין אבל אם הקב"ה בעצמו פוסק הדין אז הוא מעורב ברחמי' כמידת האב שמרחם על בנו ולכך ביקש מלפניך משפטי יצא ולא תמסור דיני לפמליא של מעלה. אלא דלכאור' יש טענה נגד זה כי יאמרו הפמליא של מעלה כלום אב כשר להיות דיין על בנו ויתבעו כי הם ישפטו על מעשיו ואז יש חשש שנצא חייב לדין של מעלה אמנם יש עצה לזה שגם אם יטענו טענה זו אעפי"כ יצא לאור דינינו כי מאחר שיטענו שהקב"ה אינו יכול לדון אותנו כי אנו בנים למקום וא"כ הא קייל"ן דאב שמחל על כבודו כבודו מחול קידושין ל"ב וא"כ יכול הקב"ה ברוב רחמיו למחול לנו ואם כן אין כאן תביעה כלל עלינו ואין להם על מה לדון ולפי"ז ממנ"פ נצא זכאים בדין כי אם יאמרו ישראל הם בנים למקום א"כ אין כאן תביעה כלל כי האב שמחל על כבודו כבודו מחול ואם יטענו שאין אנו נחשבים בנים למקום ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול הלא אז אפשר להקב"ה לפסוק דינינו וירחמינו בדין: ובזה יובן כוונת הפייטן היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים אם כבני' ואם כעבדי' אם כבני' רחמינו כרחם אב על בנים ואם כעבדי' עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא כאור משפטינו. שאמר כי ממ"נ נצא זכאים אם כבני' אנחנו ואין אתה יכול לדון את דינינו הלא אב שמחל על כבודו כבודו מחול וע"כ רחמינו כרחם אב על בני' ואם כעבדי' ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול א"כ עינינו לך תלויות שתוציא כאור משפטינו שאתה תדון דינינו ולא תמסור אותנו ביד ב"ד של מעלה והנה כל זה הוא אם יש בעולם איש שבכחו לעורר רחמיו ית' עד שימחול על כבודו אבל אם אין בעולם מי שיעורר רחמי' עליהם וא"כ יש לחוש ח"ו שיחייבו אותם ב"ד של מעלה ולכן ביקש משה רבש"ע אם לא יהי' מי שיעורר רחמיך עד שיהי' אפשר לחמול להם אבקש "מיד ענה אותם" היינו שטרם שיתחילו בב"ד של מעלה לישא וליתן בדינם מיד תפסוק אתה עליהם את הדין ודבר המלך ומשפטו אין להשיב וע"ז השיבו הקב"ה חייך מיד שיקראו "אני" אענה אותם פירוש אני אפסוק דינם ולא הב"ד של מעלה וע"ז מביא המדרש הפסוק כה' אלקינו בכל קראינו אליו פירוש מיד בשעת הקריאה יפסוק דינם. ובזה פרשתי הפסוק ישעי' ס"ה והי' טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברי' ואני אשמע שהוא כסתירה וזו טרם יקראו ואני אענה כבר אני בעצמי פוסק את דינם ונתן טעם לזה כי עוד הם מדברים ואני אשמע פירוש אני אשמע שמסטיני' ומקטריגי' עליהם לחייבם בדין ולכך אני ממהר לפסוק דינם בעצמי והנה בודאי יטענו וירבו קושיות על הקב"ה האיך הוא יכול לפסוק דינינו הלא קרוב פסול להיות דיין אמנם אז אם לא יהי' מי שיעורר רחמי' עליהם יסבול הקב"ה כל הקושיות כדי לזכותם בדין והוא מידה כנגד מידה כי גם ישראל שומרי' חקי התורה והשטן ואוה"ע מוני' את ישראל מה מצוה היא זו ומה טעם יש בה וישראל סובלי' כל הקושיות לכבוד השי"ת ומקיימים החקים לכך גם הקב"ה לא יפנה אל טענתם שהוא קרוב לנו ויוציא לאור דינינו וזו כוונת הפסוקי' כי מי גוי גדול אשר לו אלקים "קרובים" אליו פירוש קרוב ממש כמו אב על בנו כי אלקי' הוא הדיין הוא קרוב לנו ובודאי יוציא לזכות דינינו כה' אלקינו בכל קראינו אליו שפוסק הדין מיד בשעת הקריאה אליו טרם שישאו ויתנו בדינינו ב"ד של מעלה ואם יקשה